שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    תביעת אפליה: "בהריון אתן הופכות למפלצות"
    מנהלת תחנה של דלק מנטה בירושלים גילתה שאחרי חופשת הלידה העבירו אותה לתפקיד אחר. תביעתה התקבלה והיא תפוצה בכ-175 אלף שקל
    בית הדין האזורי לעבודה בירושלים קיבל לאחרונה תביעה על אפליה שהגישה מנהלת תחנה ב"דלק מנטה" בירושלים, שלטענתה הועברה לתפקיד זוטר יותר כשחזרה מחופשת לידה. העובדת תפוצה על ידי החברה בכ-175 אלף שקל.

     

    פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

     

    התובעת עבדה בסך הכול כ-14 שנה בתחנת הטורים שברחוב יפו בירושלים. באוקטובר 2011 היא ילדה, וכחצי שנה לאחר מכן, כשרצתה לשוב לעבודה, נאמר לה שהיא תוצב בתחנת תלפיות מזרח. ביום שבו הייתה אמורה לחזור מחופשת הלידה, היא הציגה חופשת מחלה לתקופה של שלושה שבועות, שאחריהם לא חזרה לעבוד בפועל.

     

    במאי 2012 שלחה המנהלת מכתב בנוגע לעזיבתה, ובדצמבר אותה שנה הגישה תביעה שבה טענה שדלק הפלתה אותה בניגוד לחוק, ועליה לפצות אותה על כך. היא סיפרה שבאוגוסט 2011 הגישה אישור רפואי שלפיו עליה לעבוד חמש שעות בלבד ביום. עד אז, טענה, היא נחשבה מנהלת מצטיינת, ומעולם לא קיבלה הערות על ליקויים בעבודתה. אולם מאז, דלק החלה "לחפש" אותה כדי להחליף אותה כבר בהיריון במנהל חדש, וכך היה.

     

    לטענתה, כשחזרה מהחופשה ושאלה לגבי ההעברה, השיבו לה שהמחליף שלה הוא "דם חדש, רענן וצעיר", ואילו היא "חוזרת אחרי חופשת הלידה, תינוקות, ילדים. מדהים לראות איך כולם (טעות במקור) הופכות למפלצות בהיריון".

     

    דלק טענה מנגד שלא פגעה במשכורת או במשרה של המנהלת, ולכן היא לא יכולה לטעון לאפליה. היא הסבירה כי המנהל הגיע רק כדי לסייע לה בזמן ההיריון ולהחליפה בזמן חופשת הלידה, ולכן הוא נדרש לעבור אצלה חפיפה. המעבר לתלפיות, הסבירה החברה, נבע משיקולי טובת המערכת, במטרה שכישוריה יסייעו להתפתחות התחנה.

     

    הזדמנות להוכיח

    השופטת שרה שדיאור סברה שהתובעת הוכיחה שהייתה עובדת טובה ומוערכת, ולא נפל פגם בעבודתה בתחנת הטורים. עוד עלה מהעדויות כי העברתה לתלפיות נבעה רק בשל ההיריון ויציאתה לחופשת לידה, שכן הישגיה היו טובים משל המנהל המחליף, ומשכך מדובר באפליה אסורה.

     

    לדעת השופטת, דלק הייתה אמורה להשיב את התובעת לתחנת הטורים ולתת לה הזדמנות לנהל אותה שוב. ההחלטה להעביר אותה לתלפיות, תוך הקטנת היקף המכירות ומספר העובדים, היא חד צדדית, אינה מתאימה ליכולותיה ואף מהווה הרעת תנאים.

     

    עוד סברה השופטת כי אי החזרת התובעת לתפקידה מחופשת הלידה למשך 60 ימים לפחות, רק בשל שביעות רצון מהמחליף הצעיר, נוגדת את החוק שמטרתו לאפשר לעובדת להשתלב מחדש בעבודתה לאחר הלידה.

     

    משכך קבעה השופטת שדיאור שהתובעת הופלתה ופוטרה שלא כדין, ופסקה לה פיצויים של כ-175 אלף שקל על בסיס חוק עבודת נשים וחוק שוויון הזדמנויות בעבודה.

     

    • לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
    • הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
    • ב"כ התובעת: עו"ד מאיה צחור
    • ב"כ הנתבעת: עו"ד יניב אסתרין
    • עו"ד אלכסנדר ספינרד עוסק בדיני עבודה
    • הכותב לא ייצג בתיק

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים