מטפח שחקני בית עאלק

החרטטן | לוי מקדם צעירים בגארבג' טיים

לא משנה איך תיגמר העונה, את המאמן המאכזב כבר אפשר לבחור. הוא לא יהיה ממכבי נתניה או מקבוצת תחתית אחרת, שנאבקת בתקציב דל ובעסקנים שכונתיים. גם לא אחד מעובדיו המתוזזים של אמיר כבירי בתחנת הרכבת וולפסון. אפילו פיטר בוס, אם יפסיד את האליפות לבאר־שבע, יהיה גם רק סגן אלוף של אכזבת העונה. רוני לוי, שלא רלוונטי כבר מספטמבר.

אבל בזמן האחרון מאמן מכבי חיפה פורח, וניכר עליו שהגארבג' טיים עושה לו טוב. קבוצת המיליונים של הבוס השתחלה לתחתית הפלייאוף העליון בליגת העלובות, גם טיפסה שלב בגביע, ופתאום המאמן מורח אותנו בדיבורים על שילוב שחקני בית, סבלנות ובניית קבוצה. מושך זמן.

27 נקודות מתוך 57 אפשריות השיגה מכבי חיפה עד כה. עם התקציב השני בגודלו, האצטדיון והקהל הטובים בארץ, זהו מאזן מביך שכל אוהד מהיציע (ואולי אפילו ראובן עטר) יכול היה להשיג. אבל רוני לוי משחק אותה רמי לוי, ומוכר לנו קלישאות בשקל תשעים.

השיא היה בשבוע שעבר כשגילה: "אמרתי לשחר בתחילת העונה שעדיף שחקני בית על שחקן בינוני מבחוץ". אה, באמת? בואו נבדוק איך זה בא לביטוי הלכה למעשה בתחילת העונה.

נחשו כמה שחקני בית פתחו בהרכב במחזור הראשון (3:0 לבני־יהודה)? שניים. דקל קינן ועטאא ג'אבר. וכמה בקרב מול באר־שבע במחזור הרביעי? רק אחד, טאלב טואטחה. וחידה אחרונה: כמה שחקנים שגדלו במועדון פתחו במשחק הכי קריטי של העונה, מול מכבי ת"א במחזור החמישי? אפס!

הנה ההרכב שפתח (וכמובן הפסיד): סטויקוביץ', משומר, דגני, ואליינטה, מנחם, ידין, קריאף, אוברניאק, עטר, שכטר, תורג'מן. בהמשך שולבו גם דרינצ'יץ' ובניון. עם זאת, בדקה ה־85 הוכיח המאמן שלא סתם אמר לנשיא מה שאמר, ושלח למערכה את שובל גוזלן. חוץ ממנו, כולם ללא יוצא מן הכלל היו שחקני בית. של מועדונים אחרים.

אבל עכשיו אנחנו כבר במחזור ה־19, הסיפור מזמן גמור, ומהפכת הצעירים של לוי בעיצומה. בדקה ה־82 נגד רעננה בתחילת השבוע, כשהיה כבר 0:2 מול יריבה מותשת בעשרה שחקנים, הוא אפילו הוציא את אוברניאק והימר על שחר הירש. עניין של מדיניות.

המגדף | מכנס מצא מאמן עם סטייל

לא קשה לנחש מה צופן העתיד למכבי נתניה, אבל מי היה מאמין שעודד מכנס יירד כמה ליגות במכה אחת?

"מכנס", כך פורסם, "מעורב במינויו של מנחם קורצקי למאמן הקבוצה, וזוכה לתמיכת אוסידון". והאמת שקשה להחליט מה מעליב יותר - להיתמך על ידי אוסידון או להמליץ על קורצקי.

על הראשון כבר מצחיק אפילו לדבר. אבל קורצקי??? ממה בדיוק התרשם עודד, מכך שהוריד את הפועל פ"ת ליגה או שמא מסגנונו המלוטש של המאמן החדש?

ואז נפל לי האסימון. בנתניה הבינו שכדי להשתיק את האוהדים המתוסכלים, יש רק דרך יעילה אחת: יד קשה. אם מישהו מהם יעז להתלונן, נביא מאמן שיכניס לו באבי־אביו. קורצקי הרי הוכיח את עצמו בתחום כשהיה בבית"ר ירושלים.

הנה תזכורת לטיפול שקיבל ממנו אוהד עצבני (הקורא מכנס מוזמן להשלים את האותיות החסרות): "אני אוציא לך את שתי העיניים. אני מנחם ואז.. אותך בתחת, כ.. אמא שלך, את אחותך אני אז.. יא בן אלף ז.. יא שר.., לך גם לעיתונות יא קוקסינל... אני אתן לך למ.. ליד כל השחקנים שלי.. אני אז.. אותך ואת הכדורגל.. כשצריך להיות יותר גרוע מערבי, אני יותר גרוע מערבי".

ואתם יודעים מה הכי מוזר? שהמשפט האחרון לא הדאיג את עודד, למרות שבשבוע הבא נתניה תארח את סכנין.

הבדיחה | רחל כהן והתג הבינלאומי

טקס מרגש נערך בשישי האחרון במלון לאונרדו בנתניה, בו הוענק לבכירי שופטינו תג בינלאומי. את המעמד כיבדו בנוכחותם המנטור הסקוטי יו דאלאס (שמקבל סטיפה של 8,000 ליש"ט לביקור) ועוזי צ'קלקה יצחקי.

כן, למרות הסצנות המביכות עם דני נוימן, האיש עדיין מכהן כמנכ"ל משרד התחבורה ועומד בראש איגוד השופטים. בנאומו החגיגי השוויץ יצחקי: "הבאתי לכאן סטנדרטים חדשים", והזהיר את השופטים: "תברחו מהתקשורת כמו מאש". העיקר שלא יברחו ממאכערים.

אבל נחזור לטקס. בין הזוכים המאושרים בתג הייתה גם רחל כהן בת ה־38, וזה נפלא שיש גם אישה, רק חבל שהבינלאומית שלנו הייתה מושבתת כמה שנים טובות, לא ממש שופטת ברמות הגבוהות ואף כשלה במבחן הכושר.

כהן תלתה את המשרוקית ב־2011 ומאז הספיקה להקים משפחה. בשנה שעברה הוחזרה לפעילות, אבל במינון נמוך. העונה ניהלה שלושה משחקים בליגה ב' לגברים, שניים בליגת הנשים הראשונה, אחד בליגה א' ואחד בליגה לנוער. בשביל להיות בינלאומית זה כנראה מספיק, שלא לדבר על כך שבמבחן הכושר לפני כשבועיים, היא שפכה לאגר.

אז מה בער לתת לה תג בינלאומי? התשובה פשוטה. לאחר פרישתה של לילך אסולין, נותרו לאיגוד ארבע קווניות עם תג בינלאומי, אלא שכל עוד אין אף שופטת ראשית עם תג כזה, אין איך לצ'פר אותן בנסיעות. אז החזירו את כהן, והעלו אותה בדרגה בהליך מזורז.

ביקשתי את תגובתה של כבוד השופטת, שטענה כי דווקא כן עברה את המבחן והפנתה אותי למנכ"ל האיגוד יריב טפר. "נכון שהיה איתה קושי מסוים במבחן הבינלאומי של הריצות הקצרות", הודה טפר. "זה נובע בין היתר גם מפציעה שהיא מטופלת בה. עידכנו את אופ"א, ננסה להכשיר אותה, ואם היא לא תתגבר על הבעיה נודיע להם".

יפה. בינתיים נאחל לשופטת הבינלאומית שתצליח להתגבר על הבעיה בריצות הקצרות, וגם בזיכרון הקצר.

החוצפן | חולדאי מבקש להתעלם מהמתים

בחודש הבא רון חולדאי שוב יכניס את משלמי הארנונה בת"א לעוצר, בשביל עוד מרתון פומפוזי. האירוע לא ייקרא חלילה על שמו של אחד משני ההרוגים במרוצים של 2011 ו־2013, אלא יפקיר את חוצות העיר לשלטי פרסומת של חברה מסחרית.

שלשום כבר ערך ראש העירייה מסיבת עיתונאים יחד עם מנכ"ל אותה חברה, ומיהר להפיץ לתקשורת צילום של שניהם. בבוליטין שצורף נאמר כי מדובר ב"חגיגה לתושבי העיר ולמבקריה", למרות שלפי התמונה מדובר בחגיגה לרודף הפרסום ולסוחר.

במסיבה עצמה נשאל חולדאי על האסונות במרתונים הקודמים, שנערכו למרות תנאי שרב קשים. בשניהם נזקקו לטיפול גם עשרות רבות של נפגעים, שחלקם הגיעו לבית החולים במצב קשה. כל זאת בניגוד למרתון טבריה, שעבר ממש בשלום.

"בגלל הקירבה לתל־אביב", השיב ראש העירייה הזחוח, "יש לנו נוכחות יותר גדולה של תקשורת מאשר במרתון טבריה, ואנשים מחפשים סקופים. גם מד"א נותנים כל פעם בוליטין. כנראה מפני שהמרתון מאורגן כהלכה ויש בו כל כך הרבה אירועים יפים, והדבר הכי פחות הוא הדבר הזה, אז מוציאים אותו כאטרקציה לתקשורת".

ואז הוא גם נזף בתקשורת: "כל יום יש פה המון אנשים שמתעלפים, וקורים להם הרבה מאוד דברים, והם לא מקבלים דגש. אבל כשזה קורה להם במרתון, זה הופך להיות הנושא המרכזי".

הבנתם? אז שניים שילמו בחייהם בגלל שהעירייה לא נבהלה מהחום הכבד, ביג דיל. אילו התקשורת לא הייתה מתעקשת לחפש סקופים, ומד"א לא היו מפרסמים דו"חות, אף אחד לא היה יודע שאנשים מתו וחולדאי - מפיץ בוליטינים היסטרי בעצמו - היה יוצא גדול.

ראש העירייה לא פירט מדוע המון אנשים מתעלפים בעירו מדי יום, אבל סביר להניח שזה נובע מהפקקים הבלתי נסבלים ומהחיפוש הנואש אחר מקום חניה.

ועוד משהו: לפני כשנה וחצי חייב בית המשפט את עיריית ת"א וחברת ההפקה שלה לפצות את אלמנת הנפטר בחצי מרתון 2011 בכמיליון שקל. אבל לא לדאוג, זה לא בא מכיסו של חולדאי, והוא לא התעלף.