לצייר את הזוועה

נלי טול לא רצתה לחזור לברלין. 

כשהייתה בת חמש כבשו הנאצים את עיר הולדתה, לבוב, הנמצאת כיום באוקראינה, ושמו קץ לילדותה המאושרת. אביה היה איש עסקים יהודי מצליח, שברשותו היו כמה בנייני דירות בעיר. אחת המשפחות השוכרות הסכימה להסתיר את נלי ואמה בחדר מסתור קטן, שבו השתיים התחבאו במשך יותר משנה, עד לסיומה של מלחמת העולם השנייה, וכך ניצלו. נלי העבירה את ימי האימה הנוראים בכתיבה ראשונית ובציור. בין החפצים המועטים, שהאם הביאה לחדר המסתור, הייתה קופסת צבעי מים. נלי, שהייתה מנותקת במשך חודשים ארוכים מהעולם החיצון, ציירה עולם מאושר אותו דמיינה מחוץ לכותלי חדר המסתור שלה. 64 הציורים הצבעוניים של נלי מאותה התקופה הפכו לתיעוד אנושי חודר לתקוותה של ילדה נוכח החשיכה הסובבת אותה. שניים מציורים אלו, יוצגו מהיום במוזיאון ההיסטורי של ברלין במסגרת התערוכה "אמנות בשואה מאוסף יד ושם", שתיפתח בנוכחות הקנצלרית אנגלה מרקל לציון יום השואה הבינלאומי.

"הציורים שלי הם ציורי מים קטנים, שעזרו לי להתמודד עם השעמום ועם הסכנה לחיינו, שהייתה רבה. הרבה פעמים עשו לנו ביקורות פתע, הדיירת שהסתירה אותנו הייתה מעמידה פנים שהיא מחפשת את המפתח לחדר. זה נתן לנו זמן להיכנס לפינת המחבוא הקטנה שלנו ולהסתיר את כל החפצים שלנו, בכלל זה את צבעי המים ואת הציורים. חווינו כמה ביקורות פתע שכאלה, והיה לנו מזל גדול שלא נתפסנו. הדיירים אצלם הסתתרנו היו מאוד עניים. אבי נתן להם לגור בחינם בדירה שהייתה שייכת לו, וכשפרצה המלחמה, מתוך ההערכה הרבה שהם רכשו לאבי, הם הציעו להסתיר אותנו אצלם, תוך סיכון חייהם".

טול, 79, היום ד"ר לתרפיה אמנותית, שלמרות גילה המתקדם, ממשיכה לעבוד וללמד (גם את ההיסטוריה האירופית בתקופת מלה"ע השנייה), תגיע לפתיחת התערוכה. למעשה, היא ניצולת השואה היחידה מבין כל היוצרים שעבודותיהם נכללות בתערוכה, שעדיין בחיים.

ציור של נלי טור

"אני מרגישה נבוכה אל מול המעמד", היא מודה בראיון בביתה בניו־ג'רזי, לכאן הגיעה יחד עם אמה מיד אחרי המלחמה. שאר קרוביה נרצחו על ידי הגרמנים ובעלי בריתם. גם לאחר השהות הארוכה הרחק מאירופה, עדיין ניכר בה המבטא הזר, כשהיא מדברת אנגלית.

"בהתחילה לא רציתי לבוא לתערוכה, היא מספרת. "היו לי רגשות מעורבים כלפיה ובמהלך כל חיי ביקרתי בה רק פעם אחת, למשך כמה שעות. אבל מארגני התערוכה התקשרו אליי כמה פעמים, ולבסוף הסכמתי. אני חושבת שהתערוכה תשרת מטרה טובה ותסייע להיאבק באנטישמיות. היא תביא אנשים לחשוב על מה שקרה. לפקוח עיניים". 

התערוכה בברלין, הנערכת ביוזמתו של היומון הגרמני הנפוץ "בילד", היא הגדולה והמקיפה ביותר של יצירות מקור מתקופת השואה. התערוכה שייכת ל"יד ושם" ונחשבת לגדולה ביותר מסוגה שהוצגה אי פעם מחוץ לישראל. האוסף כולל קרוב ל־10,000 יצירות, השופכות אור על נסיבות חייהם הקשות של היוצרים ועל דרכי ההתמודדות שלהם עם נוראות השואה. כמאה מהן יוצגו בברלין.

"התערוכה מאפשרת, דווקא בברלין, מפגש נדיר בין הצופה של ימינו לבין האדם שחווה את המאורעות בתקופת השואה", אומר יו"ר "יד ושם", אבנר שלו, "כל יצירה מהווה עדות חיה מתקופת השואה והצהרה על הרוח האנושית המסרבת להיכנע".

ערב פתיחת התערוכה, הצהירה הקנצלרית אנגלה מרקל, שהצגת "אומנות בשואה" בברלין מצביעה על מידת שיתוף הפעולה והאימון הקיימת בין ישראל וגרמניה בכל הנוגע לשימור זיכרון השואה. טול נרגשת מאוד לפגוש הערב את מרקל. "אני חושבת שהיא עושה עבודה נהדרת בניסיון לקדם שלום ולמנוע אנטישמיות. אני מעריכה מאוד את האומץ ואת העקביות שלה". טול דוחה, עם זאת, מכל וכל את ההשוואות שנעשות בגרמניה ובאירופה בין קליטת הפליטים ההמונית מהמזה"ת למצבם של היהודים ערב מלה"ע השנייה ועם תחילתה: "ההשוואות הללו הן שטויות מוחלטות. היהודים המעטים שהצליחו לברוח מאירופה, שמחו שקלטו אותם והתנהגו בהתאם. לא היו מקרי אונס ותקיפות מיניות מצידם של הפליטים היהודים. ההשוואות האלה מטופשות ביותר".