סוף ארגון הפרטיזנים

ארגון הפרטיזנים ולוחמי המחתרות והגטאות, שבמשך עשרות שנים פעל בתל־אביב ושימש בית שני לחבריו, סגר את שעריו לאחר שהתקציב לפעילותו נגמר.

הארגון, שנוסד ב־1945 עם צאת הלוחמים מהיערות באירופה, הועתק ב־1948 לישראל. הארגון, שפעל בחדרון קטן בתל־אביב התקיים לאורך השנים מתרומות פרטיות ומדמי חבר ששילמו החברים בו. "עבור האנשים בארגון שהיו פרטיזנים ולוחמים בגטאות ובמחנות, הארגון היה בית", הסביר אתמול ברוך שוב (92), שעמד בראש הארגון ב־20 השנה האחרונות. "רובנו היינו בודדים כי בני משפחותינו נרצחו בשואה, והיינו מגיעים לארגון כדי לשתות קפה, לדבר, ובעיקר כדי לא להרגיש לבד. עם השנים הארגון התפתח מ־300 חברים ל־1600".

שוב, שכפרטיזן בן 17 וחצי לחם ביחידה רוסית שתפקידה היה להוריד את הרכבות של הגרמנים מהפסים ולחבל במסילות, כועס וכואב. "עסקנו בהנצחה ובזיכרון של מורשת השואה והגבורה כדי שאנשים יידעו שהיהודים לא הלכו כצאן לטבח", סיפר. "הפצנו את סיפורי המתנגדים, אספנו עדויות והוצאנו ספרים שחברי הארגון כתבו על סיפורם האישי כפרטיזנים, וגם הרצינו בבתי־ספר על ההתנגדות".

אבל מספר החברים הלך והתמעט עם השנים ואלה שנותרו התקשו להמשיך ולגייס תרומות. בהיעדר תמיכה מסודרת מהמדינה, לא הצליח הארגון להמשיך ולהתקיים ונאלץ להפסיק את פעילותו. "התחושה נוראית. לא מגיע לנו סוף מר כזה", אמר אתמול שוב בכאב. "פרק זה בהיסטוריה של העם היהודי אסור לו להירשם. מדינת ישראל על מנהיגיה ופקידיה, הצליחה סוף סוף למגר ולהכניע את הפרטיזנים היהודים, את המורדים ואת כל המתנגדים שלחמו בנאצים ויכלו להם. את שהצבא הגרמני על כל עוצמתו לא הצליח לעשות, עשו מנהיגי ופקידי מדינת ישראל".

ברוך שוב בימיו כפרטיזן