יתרון לסטודנטים בשוק העבודה: על חשיבות המחקר האקדמי במכללות

אקדמיה בהגדרתה המתייחסת בעיקר למוסדות להשכלה גבוהה, היא מוסד לפיתוח, לשימור ולהפצת הידע האנושי, בכל תחומי המדעים לסוגיהם. פיתוח הידע מתאפשר הודות למחקר אקדמי המבוצע במוסדות להשכלה גבוהה ובראשן האוניברסיטאות. המחקר האקדמי מאפשר לקבל תמונה רחבה יותר על בעיה ומקרב את האנושות להצעות לפתרונה. פתרונות אלו מוטמעים בחיי היום, ובסופו של דבר מניעים קדימה את הכלכלה ואת החברה.

בעשור האחרון עברה מערכת ההשכלה הגבוהה תמורות מרחיקות לכת בשל ההתרחבות המואצת של המכללות, שהביאה להגברת הנגישות להשכלה גבוהה. שיעור הסטודנטים לתואר ראשון באוניברסיטאות ובמכללות של בני ה-20 עד 29, כמעט והכפיל את עצמו.

(צילום: גטי אימג' בנק ישראל)

העלייה בביקוש להשכלה והתגברות הביקוש ללימודים גבוהים חלו בשל הגידול בחלקם של ענפי המשק עתירי הטכנולוגיה והשירותים השונים הנזקקים להון אנושי איכותי. ענפים אלה הביאו לא רק להתרחבות המואצת של מערכת ההשכלה הגבוהה, אלא גם, למציאות המעריכה כנראה התמקצעות רבה, והבנה מעמיקה יותר בדיסציפלינות רבות - בהן ההכשרה הנדרשת הופכת לכורח המציאות.

התפישה הציבורית של המכללות בישראל היא תפישה של מוסד אקדמי אשר עצם קיומו הוא למטרת הוראה ולקבלת תואר ראשון בלבד, ואכן המחקר הבסיסי המתבצע במכללות בישראל דל בהשוואה לאוניברסיטאות. הסיבה המרכזית לכך היא שתקציב המחקר המופנה למכללות מצומצם בהשוואה לתקציבי האוניברסיטאות.

עשרות מחקרים בפקולטות השונות 

עם כניסתו לתפקיד נשיא SCE המכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון, הקצה פרופ' יהודה חדד משאבים כלכליים מתקציב המכללה לתחום המחקר כחלק מהתפישה האסטרטגית של המכללה. לתפישתו, על מוסד אקדמי השואף למצוינות, לחדשנות מדעית ולקדמה טכנולוגית, ובמיוחד מוסד המכשיר את דור המהנדסים של עתיד, להשקיע חלק ניכר מהכנסותיו במחקר עצמאי, ולא להישען אך ורק על תקציבי מחקר מהמדינה.

תפישה אסטרטגית זו הובילה להקמת הרשות למחקר ולפיתוח במכללה. הרשות הוקמה במטרה להוביל מדיניות מחקר מדעי ישים, תוך עידוד ותמיכה בסגל האקדמי במכללה במחקר מדעי יישומי בתחומי התמחותם. הרשות עוסקת באיתור מקורות מימון חיצוני, ביצירת תשתית לשיתופי פעולה מולטי דיסציפלינריים, בסיוע באיתור שותפים למחקר בתוך ומחוץ למכללה, בהגשת הצעות מחקר חיצוניות, ועוד.

(צילום: גטי אימג' בנק ישראל)

חוקרי המכללה עורכים עשרות מחקרים בפקולטות השונות: הנדסת תוכנה, הנדסת בניין, הנדסה תעשייה וניהול, הנדסת מכונות, הנדסת חשמל ואלקטרוניקה והנדסה כימית. בין תחומי המחקר נמנים: מחקר במתמטיקה שימושית, ניתוח מידע רפואי וכריית נתונים במערכות רפואיות, אבטחת מידע ברשתות תקשורת, חיזוק מבנים לרעידות אדמה, התנהגות נוסעים והתנהגות נהגים בתאונות דרכים, הסיכוי להתפתחות כשל סביבתי במפעלי תעשייה בישראל, כלכלת פנסיה, יעילות של הוראת המתמטיקה, מחקרים בתחומי הביוטכנולוגיה, ננוטכנולוגיה, קורוזיה, סייבר, נפט וגז, הנדסה רפואית ועוד.

משלב הרעיון ועד ל-Demo Day

אחד המרכזים המובילים כיום ליזמות בעולם האקדמי פועל ב-SCE המכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון, שמטרתו להוביל את היזמות והחדשנות בקרב סטודנטים ואנשי הסגל ולעודד הקמת מיזמים טכנולוגיים. המרכז מספק שירותי הוראה, מחקר, סיוע וליווי בהקמת מיזמים טכנולוגיים וממונה על המיסוד ועל חיזוק הקשר שבין המכללה לתעשייה. תכניות הלימודים במרכז מאפשרות לרכוש מיומנויות עסקיות, שיווקיות ובין אישיות – מיומנויות שאינן ניתנות לרכישה בלימודים התיאורטיים.

תכנית המאיץ startup SCE היא תכנית הדגל של המרכז. התכנית מאפשרת לסטודנט לקבל את הכלים, את ההדרכה ואת החניכה במטרה לקדם את הרעיון למיזם שלו ולהוציאו מן הכוח אל הפועל. לצד הרצאות אורח קבועות של יזמים ואנשי טכנולוגיה המקנות בסיס תיאורטי, הסטודנטים מתנסים במפגשים קבוצתיים ופרטניים, בליווי מנטור צמוד הפועל להכשרה במיומנויות יישומיות של יזמות.

בין מיומנויות אלה: הכנת תכניות עסקיות בדגש על מודלים עסקיים; הכנת פרזנטציות עבור משקיעים; מיומנות נטוורקינג, הכנת תקציר מנהלים ותכנית עסקית באנגלית; תרגול יכולות פרזנטציה וניסוח פיץ' מנצח וסוחף.

הגרנד פינאלה של התכנית מתרחש ב"Demo Day": הסטודנטים זוכים לבצע בו את הפיץ' מול קהל רב של משקיעים ואנשי מפתח בתעשייה. אשתקד מחצית המיזמים בצעו הגשת הליך רישום פטנט לפני מועד ה-Demo Day.