חם שם בחוץ

מה שיפה ב"ההתערבות", ספרה החדש של אורנה לנדאו (זמורה ביתן), זה שהמניע שלו הוא האגו הנשי – מאגר אנרגיה רב־עוצמה שהספרות העולמית אינה מתחברת אליו מספיק. האגו הגברי אולי משיק ספינות ומעורר מלחמות, אבל הגרעין הקשה שבלב אישיותה של אישה הוא כלי חזק ומסוכן הרבה יותר.

במילים אחרות, אל תתחילו איתה — וזה בדיוק מה שעושה יואב הטיפש עם מיה העצבנית: ביום הולדתה ה־45 – שאותו הוא דווקא זוכר, ייאמר לזכותו — הוא לוקח אותה לקפה בקניון (כבר עילה לגירושים) ואומר בלי בושה שהיא שלו לנצח, פשוט מחוסר ברירה, למה מי ירצה אותה עכשיו. ככה?! התוצאה היא ההתערבות: הם ייפרדו לשלושה חודשים ונראה מי יצליח יותר עם בני המין השני שם בחוץ.

העניין הוא שכבר למעלה מעשור, לפחות מאז "עקרות בית נואשות", לעולם כולו ברור שנשים באמצע שנות ה־40 הן נזר הבריאה: בשיא פריחתן המינית, בשלות, יפהפיות ובטוחות בעצמן. אם יואב רואה במיה משהו מובן מאליו, היא צריכה לבעוט לו בישבן ולהזכיר לו שהעידן שבו גברים בגיל העמידה רצו להחליף את בת ה־44 שלהם בשתיים בנות 22 חלף מהעולם יחד עם הבדיחה השוביניסטית החבוטה הזו. כלומר, אם ההתערבות הייתה על מציאת אהבה אולי היה פה איזה אתגר, אבל בלחפש סקס? ברור שלמיה, המתוארת כאמזונה תכולת עין, לא יהיו שום בעיות בתחום הזה.

בכל אופן, לא צריך להגזים עם הניתוחים והפרשנויות. "ההתערבות" אינו ספר שלוקח את עצמו יותר מדי ברצינות ולנדאו אפילו מרשה לעצמה ללגלג על מי שיוציא מהניסוי התימהוני שרקחה מסקנות כלשהן על כישלון מוסד הנישואים. זה ספר חביב, עם קצב טוב ותיאורי סקס לא מביכים, שאנו מחבבים לפחות 50 אחוז מגיבוריו. נחמד לטיסה קצרה ליעד נבחר באירופה.