שתף קטע נבחר

הפיתרון למחסור במהנדסים: שילוב נשים

מספר הנשים הלומדות את מקצועות ההנדסה במוסדות האקדמיים אינו גבוה מספיק, הן בגלל חסמים פסיכולוגיים וחברתיים והן בשל מחסור בתמריצים ממשלתיים. את המחיר משלמות הנשים בהרחבת הפערים, והמשק - במחסור מתמשך במהנדסים. הפיתרון: גיבוש תוכנית לאומית

בשיתוף מכללת סמי שמעון

 

בשנים האחרונות הולכת וגדלה הדרישה בשוק התעסוקה ובקרב החברות המעסיקות בוגרי מקצועות ההנדסה השונים, כך שהפער בין הביקוש למהנדסים לבין מספר בוגרי מקצועות ההנדסה במוסדות האקדמיים מתרחב. אחת הסיבות המרכזיות לשימור המצב הנוכחי הינה תת ייצוג בולט של נשים בקרב כלל הלומדים את מקצועות ההנדסה במוסדות האקדמיים.

 

על אף היות תחום ההנדסה מנוע צמיחה מרכזי של התעשייה והמשק הישראלי, נחיתותן הכמותית של נשים במקצועות ההנדסה באקדמיה היא מובהקת. על פי נתוני הלמ"ס, בעוד שכ-57% מכלל הסטודנטים בישראל הן נשים - הן מהוות פחות מ-30% מהסטודנטים במקצועות ההנדסה.

 

תת ייצוג זה בולט גם בקרב הסגל האקדמי במקצועות ההנדסה. מדו"ח שפרסמה המועצה להשכלה גבוהה עולה, כי שיעור הנשים בקרב הסגל האקדמי במקצועות ההנדסה בארץ עומד על כ-10% בלבד, לעומת כ-39% באקדמיה בכלל.

 (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

את השיפור הקל במגמת הצטרפות נשים למעגל לומדות ההנדסה בישראל אפשר לתלות במידה רבה גם בהרחבת האפשרויות האיכותיות העומדות בפני המצטרפות לצה"ל בכלל, וליחידות הטכנולוגיות של צה"ל בפרט. כיום, במידה רבה יותר מן העבר, נשים יכולות להשתלב בתפקידים משמעותיים שתרומתם אינה מוטלת בספק, ולרכוש במהלך שירותן הצבאי מיומנויות שיקנו להן יתרון בלימודים ובתעסוקה. אף על פי כן, עדיין קיים פער משמעותי בין מספר הגברים הבוחרים להמשיך בתחומי ההנדסה לאחר שחרורם מהצבא לבין מספר הנשים הבוחרות לעשות כן.

 

תקרת זכוכית תפיסתית 

ההסבר לנתונים אלה טמון בין היתר בחסמים חברתיים ופסיכולוגיים המעכבים נשים מלבחור בלימודי מקצועות ההנדסה. בין החסמים ניתן למנות דעות קדומות על המקצוע כ"גברי", תרבות ארגונית מפלה ותפיסות חברתיות שמרניות על תפקיד האישה בחברה. כל אלה יוצרים עבור נשים תקרת זכוכית תפיסתית, שמעכבת בעדן מלהאמין ביכולות ובכישורים שלהן ולבחור ללמוד את התחום.

 

פרט לזאת, המחסור בתמריצים ממשלתיים ואחרים שיסייעו בהכוונת נשים להשתלב במקצועות ההנדסה אינו תורם לאיזון הנדרש. כך למשל, בעוד שמוסדות האקדמיה ומשרדי הממשלה נוקטים בצעדים מבורכים על מנת להגדיל את היצע כוח האדם המיומן הנדרש לתעשייה עתירת הידע, הרי שהמאמצים לשינוי התפיסה המעוותת לגבי השתלבותן של נשים במקצועות ההנדסה והטכנולוגיה עדיין בחיתוליהם, ואין מספיק תכניות המקדמות חינוך מוקדם ללימודי הנדסה וטכנולוגיה עבור ילדות ונערות.

 

בסופו של יום, התפיסה הציבורית המעוותת לגבי שילוב נשים במקצועות ההנדסה, יחד עם מיעוט תכניות המתמרצות זאת, מרתיעה נשים מבחירה בלימודי ההנדסה. המחיר של הא-נומליה הזאת בא לידי ביטוי בהרחבת הפערים בשכר על בסיס מגדר, ומחסור מתמשך במהנדסים שכל כך נחוצים לתעשייה הישראלית.

 

כבר עשרות שנים מכוונות נשות העולם לשוויון זכויות והזדמנויות אמיתי, ופועלות במרץ להוכיח כי ההבדלים הקיימים בין המינים אינם רלוונטיים וכי יכולותיהן טובות כאלו של הגברים. הגיע העת לייצר שוויון הזדמנויות אמיתי באמצעות צמצום הפערים הקיימים.

 

שהרי בחירה של יותר נשים בתחומי ההנדסה תשפר את מעמדן הכולל של נשים בחברה, וודאי שתסייע למילוי צרכיה הלאומיים של החברה הישראלית. מוסדות האקדמיה הינם בעלי היכולת לשפר זאת על ידי תכניות ייעודיות, אולם אין באפשרותם לבטל לגמרי את הפער הקיים ועל כן נדרשת תכנית משלימה ארוכת טווח ברמה הלאומית.

 

הכותבת, זהר וולפרט כהן, היא מנכ"לית SCE המכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: shutterstock
צילום: shutterstock
צילום: יח"צ
זהר וולפרט כהן
צילום: יח"צ
מומלצים