המשפחה שגרה במגדלור בסוף העולם
חוזה אגואיו שומר במגדלור של כף הורן, הקצה של דרום אמריקה. לאחרונה משפחתו החליטה להצטרף אליו, למרות שהיישוב הקרוב ביותר במרחק של חמש שעות הפלגה. בחוץ רוחות של 100 קמ"ש. מזל שיש אינטרנט
איזון בין העבודה לחיי המשפחה הוא אתגר מוכר לרבים. מעטים הם האנשים שמצאו פתרון קיצוני כמו חוזה אגואיו. הימאי הצ'יליאני, שבמסגרת עבודתו נאלץ להיפרד ממשפחתו לתקופות ארוכות, החליט לאחרונה עם אשתו להעביר את המשפחה לכף הורן ב"ארץ האש", הקצה הדרומי של דרום אמריקה. מהמגדלור הוא צופה על מצר מעבר דרייק. בשאר הזמן הוא מבלה עם אשתו, בנו ובתו.
זו סביבה לא פשוטה של רוחות חזקות וקור עז. אם זה לא מספיק, היישוב הקרוב ביותר הוא במרחק של יותר מחמש שעות באונייה. בכל זאת החליטו חוזה בן ה-36 ומשפחתו ששם יהיה ביתם. "הילדים העניקו לי קצת מוטיבציה", מספר איש הצבא מדוע בחר להתנדב לתפקיד. "אני מלח, ומעביר הרבה זמן בים. ויסנטה בן 11 ואני מפליג כבר עשר שנים. הילדים רצו להיות עם אבא שלהם, ואין דרך טובה יותר לעשות זאת".
היום התנועה במעבר דרייק לא ערה במיוחד. אבל אגואיו, שהגיע בנובמבר, בכל זאת מתחיל את היום ב-03:00 ומבצע מדידות מטאורולוגיות. ב-06:00 הוא כבר מברך לשלום את התיירים שמגיעים באוניות. "4,000 מבקרים הגיעו עד כה. הם שאלו אותי איך אני עדיין מחייך", סיפר חוזה.
כף הורן, כאמור, נחשב לאזור מסוכן במיוחד לימאים. סיפורי ההישרדות של אלו שהצליחו להפליג באזור בשלום שימשו השראה בין השאר לז'ול ורן. ספרו, "המגדלור בקצה העולם", יכול לתאר היטב את
עבודתו של חוזה.
משפחת אגואיו העבירה את החודשיים האחרונים במגדלור בכף הורן, שנבנה על ידי הצבא הצ'יליאני ב-1991. מחוץ לבית החדש יש רוחות שמגיעות עד 100 קמ"ש. הילדים ויסנטה ומונסטרט בת החמש לא הולכים לבית הספר. נטליה רודריגז, אשתו של חוזה, מלמדת אותם בבית.
מלבד בית המשפחה בבסיס המגדלור הסימנים היחידים לציוויליזציה הם מסלול נחיתה וחדר תפילה. אגואיו מספר שלמרות שלילדים אין הרבה מה לעשות "הם מסתדרים נהדר". הוא מסביר שהם עוברים הרבה חוויות ובגלל מזג האוויר הקשה "הם משחקים Xbox בבית". בבית הפשוט יש לווין, טלוויזיה, טלפון וחיבור לאינטרנט. חוזה מסביר שילדיו אולי נמצאים בסוף העולם "אבל לא מנותקים ממנו".
