גבולות 67
תיקי דיין כבר בת 67, הברכיים קצת עושות בעיות, השמיעה אולי לא כמו פעם, וגם החברים הטובים, כמו יוסי גרבר, הולכים ומתמעטים. אבל הקריירה? טפו־טפו, ברוך השם. עם תפקיד קורע מצחוק בסדרה "האחיות המוצלחות שלי" ב־yes, לצד אשתו של יובל סמו — דיין מרגישה צעירה מתמיד. יש לה רק בקשה אחת: תעשו שהנכדות שלה יגדלו למדינה טובה יותר
תיקי דיין כבר בת 67 וקצת. הרבה שחקנים שכיכבו לצידה, כמו יוסי גרבר, כבר אינם. "זה עצוב", היא אומרת, "אבל אין מה לעשות — דור הולך ודור בא. גם יומי יגיע מתישהו, ואני רק מקווה שזה יקרה עוד הרבה־הרבה זמן. שיחקתי לצד יוסי, שהיה שחקן נפלא ואיש מקסים, בהצגות רבות. עצוב לי עליו ועצוב לי על כל מי שהלך, על זהרירה חריפאי וחנה מרון וכל הדור הנפלא הזה שאיננו כבר".
ומה איתך, את קולטת שהשבעים כבר מתקרב.
"יש משהו לא נוח להתבגר בעולם הזה ובכלל. לפעמים אני מרגישה שהברכיים כואבות לי, פתאום השמיעה הולכת פייפן, פתאום פה כואב, שם כואב. תרצה או לא, אתה מרגיש את השינוי הפיזי. זה קצת מבאס".
אז איך מתמודדים?
"זה תלוי בעיקר באופי של הבן אדם — באופי שלי, אני מאוד אופטימית. אני רואה את הצד הטוב שבכל סיטואציה. למזלנו, כולם עוברים את זה כך שאף אחד לא יכול לצחוק על אף אחד. לחנוך לוין היה משפט מדהים: 'אני עוד צעיר, אני עוד יכול לצחוק על זקנים', וגם אני כזאת, צוחקת. יש לי שתי בנות צעירות וחתנים צעירים ונכדים ואני כל הזמן מוקפת באנשים צעירים כך שזה משכיח הכל. כמעט הכל".
אולי בגלל זה דיין נהנית במיוחד להופיע לצד שחקנים צעירים. בסדרה החדשה "האחיות המוצלחות שלי" שעלתה לאחרונה ב־yes, יש לה הזדמנות לחלוק מסך עם שלוש מהבולטות שבהן: נלי תגר, דנה סמו וטס השילוני. דיין, בתפקיד מצחיק במיוחד, מגלמת מנהלת תיכון עם פתיל קצר. "אני נורא אוהבת אנשים צעירים, יש לי איתם שפה משותפת נהדרת", היא אומרת. "הם נורא סקרנים, מלאי התלהבות, לא מקולקלים ועדיין לא צינים וסרקסטים. אני גם מרגישה צעירה יותר לידם. עם מבוגרים, בלי להעליב אף אחד, יותר קשה לי".
לא מפסיקה לחלום
דיין, אמא לשתיים, היא סבתא לחמישה נכדים. הקטנות שבהן בנות פחות משנה. שחקנית שחקנית, אבל היא לא פחות גאה בקריירה שלה כסבתא. "אני הסבתא הכי נהדרת", היא אומרת. "יש לי ילדים מקסימים ונכדים מקסימים, שזו המתנה הכי נפלאה בחיים. אנחנו נפגשים הרבה, וכל התמונות שלי בטלפון הם של ילדים קטנים שזוחלים, מואכלים, מתרחצים או מחותלים".
המציאות הישראליות — האווירה במדינה, הפיגועים — בטח לא עושים את החיים קלים יותר. זו המדינה שייעדת לנכדים שלך?
"זאת בפירוש לא המדינה שרציתי שיגדלו אליה. כשמלחמת ששת הימים הסתיימה הייתי בטוחה שלא יהיו יותר מלחמות ופיגועים ושנאה, אבל עובדה שטעיתי בגדול. הכל נמשך, לצערי. אני עדיין חולמת שזה ישתנה בהקדם. לחלום תמיד מותר".
ואת עדיין חולמת?
"למזלי אני אופטימית חסרת תקנה ומאמינה שיהיה כאן טוב יותר. זאת הארץ שלנו. אני מקווה שראש הממשלה יפעל לשינוי המצב, שיהיה מקורי וייזום שינויים כדי שיהיה כאן טוב יותר. איזה שינויים? זה לא מתפקידי לתת לו עצות. קטונתי. אני רק רוצה שהעתיד של הילדים והנכדים שלי יהיה טוב יותר. מגיע להם".
ויש לה עוד ביקורת חריפה על המדינה. "מצער אותי שיש הרבה שחקנים גדולים שנשכחו למרות התפקידים הנהדרים שהם עשו, והיום סובלים מחרפת רעב וחיים בחוסר כבוד. אנשים שזכו פעם למחיאות כפיים סוערות ולאהבת הקהל, והיום אף אחד כמעט על יודע על קיומם. עצוב שככה הם מסיימים את חייהם, בהשפלה ובחוסר כל. אני מקווה מאוד ששרת התרבות תדאג שהם יחיו בכבוד ושיהיה להם ולבאים אחריהם מה לאכול".
דיין יכולה לצחוק ולקטר כמה שתרצה על הגיל שלה, אבל דבר אחד בטוח — היא ממשיכה לעבוד במלוא המרץ — בתיאטרון הקאמרי ובטלוויזיה ("בנות גיל הזהב" ובקרוב בסדרה "בתולות") ומדי פעם קופצת לביקור גם בקולנוע. בטקס פרסי התיאטרון האחרון קטפה את פרס שחקנית המשנה המצטיינת על משחקה ב"וניה, סוניה, מאשה ושפיץ", ובו בזמן כיכבה גם ב"אמא קוראז'".
הספק לא רע, במיוחד כשמבחר התפקידים שיש לשחקניות מבוגרות כיום לא מי יודע מה גדול.
"זה דבר ידוע, לצערי. אני לא אמציא את הגלגל אם אומר את זה. אבל תודה לאל שאני לא חווה את זה. אולי כי מציעים לי תפקידים".
החלטת כבר מה את יותר — שחקנית קומית או דרמטית?
"למה להחליט? אני יכולה לעשות תפקיד קומי ומיד אחריו לעשות תפקיד כמו 'אמא קוראז'', ואחר כך לקפוץ לשחק בקולנוע. אני מקווה שאני מצליחה בזה, ושבכל תפקיד שאני לוקחת על עצמי אני נכנסת לנעלי הדמות ולא רק מביאה את עצמי".
מה רע בחלטורות?
בינתיים, דיין מרוצה מהתגובות על התפקיד שלה ב"האחיות המוצלחות שלי". "כשקראתי את התסריט של גלית חוגי ונעה ארנברג זה עשה לי חשק גדול להשתתף בסדרה, הטקסטים כתובים בצורה מפתיעה. כשהן שלחו לי את הטקסט, הייתי בשוק מכמה שזה מצחיק וכתוב טוב.
"מאז ומתמיד, כשהייתי מקבלת טקסטים של חנוך לוין, הייתי מרגישה שאני רוצה להקריא אותם לכולם. גם הפעם מצאתי את עצמי מקריאה את הטקסט הזה פעם אחר פעם לילדות ולשאר המשפחה הקרובה. התגובות של האנשים שראו אותה נהדרות. שלחו לי סמסים שזו סדרה מרעננת, חדשנית. דנה, אשתו של יובל סמו, היא קומיקאית מצוינת, לא פחות מהבעל שלה, שהוא כמובן כישרון גדול".
לדיין גם הייתה הזדמנות להכיר בעבודה על הסדרה במאי חדש ומבטיח, אחד בשם גורי אלפי, שזאת עבודת הבימוי הראשונה שלו. והיא מלאת שבחים. "הוא כל כך הפתיע ברמת הסובלנות שלו, בקבלה שלו את השחקנים וברצון שהם יהיו מצוינים. האווירה על הסט הייתה נהדרת, היינו מתפוצצים מצחוק. גורי לא התעסק בלהצחיק, למרות שהוא איש מאוד מצחיק ושנון, הוא פשוט עבד ברצינות והכיל את הרצונות של כולנו. כיף נורא לעבוד עם אנשים יצירתיים כמוהו".
יש עוד תפקידים שאת חולמת עליהם?
"למזלי הגדול, את רוב התפקידים החשובים ששיחקתי, לפעמים אפילו לא העזתי לחלום עליהם. הם פשוט נקשו על הדלת שלי וחייכו אליי יפה, כך שלא יכולתי לסרב. אם היית שואל אותי פעם עליהם, זה היה נראה לי לא יותר מסרט בדיוני. אף פעם גם לא התעצלתי. את התפקידים שלי הרווחתי בעבודה קשה.
גם את "קרובים קרובים"?
"ל'קרובים קרובים' היה חלק חשוב בהצלחה שלי, אבל לא התביישתי להופיע בכל מיני חלטורות שהיום קוראים לזה סטנד־אפ, זה עזר לי מאוד, למדתי שם מה זה טיימינג נכון ומה זה קצב, ומה עושים כשהקהל לא בדיוק מקשיב לך ושאתה צריך להילחם על תשומת הלב שלו. בו־בזמן לא ויתרתי על התיאטרון והטלוויזיה, ואני לא מדברת רק על 'קרובים קרובים'. המשכתי לשחק ובחרתי את התפקידים שלי בקפידה, כמיטב יכולתי. לא לקחתי כל תפקיד שהציעו לי".
עד מתי תשחקי?
"עד מתי שייתנו לי. מצידי כמה שיותר. קשה לי לראות את עצמי חיה בלי לשחק. אני חולמת עכשיו לעשות ערב יחיד. הבנות שלי לוחצות עליי. ערב שאשחק בו ואשיר וארקוד, ואוכיח את כל הכישרונות שלי. בכל זאת, עשיתי כאן משהו. אי־אפשר להתעלם. וכשהבנות מבקשות — קשה גם להגיד להן לא". •
הסדרה "האחיות המוצלחות שלי" זמינה ב־YES VOD
