מכרת את הרכב ושכחת להודיע? כביש 6 יחייב
יריב גילה שגבו ממנו על נסיעה בכביש 6, חצי שנה אחרי שמכר את רכבו, מפני ששכח להודיע על העברת הבעלות. בזכיינית דרך ארץ טענו: יש לך חוב נוסף מ-2010 על רכב אחר, שגם אותו מכר, ב-2006. למרות שעל המכירה הזאת כן הודיע לחברה, לטענתו, בדרך ארץ לא נסוגים מהגבייה: "הוסבר לו על אחריותו למצב שנוצר"
גם אם לא נסעת, תשלם: יריב מכר את מכוניתו לפני חצי שנה וגילה חיוב מכביש 6. כשהסתבר לו שהקונה של הרכב הוא זה שנסע ברכב בכביש האגרה, ביקש החזר אבל בדרך ארץ, מפעילת הכביש, סירבו. בעיה שלך שלא הודעת.
- בלי כסף לאוכל: רשות השידור עיקלה לעולה מאתיופיה את חשבון הבנק
- נטוויז'ן לא סיפקה שירות אבל גבתה 9 חודשים
הודעה מאוחרת לא תמנע את הגבייה ובחברה לא יחפשו אחר הבעלים החדש. בנוסף טענו בחברה, יש ליריב חוב נוסף מ-2010. מסתבר שחוב זה הוא על רכב שיריב מכר ב-2006 ולטענתו במקרה זה כן הודיע לחברה. גם כאן החברה מתעקשת שעל יריב לשלם על נסיעה שלא נסע.
"לא יכולים לבדוק שיחות מלפני 10 שנים"
"אתמול קיבלתי חיוב על סך 47.62 שקל על נסיעות בחודש פברואר", סיפר יריב ל-ynet. "מבדיקה עלה כי הנסיעות נעשו ברכב שמכרתי לפני כחצי שנה, בנוסף נאמר לי שיש לי חוב על סך 14 שקל משנת 2010 על רכב שמכרתי בשנת 2006.
"כל ניסיון להבין מהם איך הם מצפים שאשלם על משהו שלא אני צרכתי, העלה חרס. הם טענו שזו בעיה שלי ושזה לא מעניין אותם, יש לי מנוי וזו האחריות שלי לדווח כשהוא מסתיים.
"כשאמרתי להם שהנה אני מדווח, נאמר לי כי הודעה למפרע אינה רלבנטית והם לא בודקים מחדש מי הבעלים. אני בטוח שאני לא הראשון ולא האחרון שזה קורה לו, הסכומים לא גדולים ואני יכול לחיות איתם, אבל מעצבן שהחברה מנצלת את הכוח שניתן לה ע"י המדינה וגם כשמתגלה טעות, הם לא מוכנים להתגמש וללכת לקראת הלקוח".
"הודעתי ב-2006 אבל הם לא שמרו את השיחות"
לגבי החיוב מ-2010, יריב טוען שאמר להם "שיבדקו שיחות ויראו שכן הודעתי להם ב-2006 שהרכב נמכר", אמר ל-ynet. "הנציג של החברה חזר אלי ואמר לי שהם לא יכולים לבדוק שיחות מלפני 10 שנים ולכן שוב זו בעיה שלי ואני צריך לשלם.
"הוא ביקש שמנהל יחזור אליו וכך היה אך גם המנהל אמר לו: זו הבעיה שלך". יריב אמר למנהל שלא יעזו לחייב אותו בכרטיס האשראי, למעט החיוב שכבר נעשה על סך 47.62 שקל. "אמרתי לו: אם תחייבו אותי שוב על חוב שלא אני חייב, אני אתבע אתכם. אז הוא אמר: 'תתבע, החוק לצידנו'.
"יכול להיות שהכל נכון, אמרתי לו, אבל שירות ונראות זה הדבר הכי חשוב. כשמחייבים מישהו על משהו שהוא אומר שהוא לא עשה וניתן לבדוק זאת בקלות – זה לא נראה טוב, גם אם החוק לכאורה לצידם".
נתת להם את השמות של הקונים?
"בשני המקרים מכרתי את הרכב לסוחר כלי רכב. אז אין לי מושג מי קנה אותם. כל עוד הם יכולים לגבות ממישהו כסף, למה שיבדקו במשרד הרישוי".
אפשר לפנות לוועדת ערר
לפי החברה, קיימים שלושה תעריפי חיוב, שהגבוה מהם הוא 38.61 שקל, על 3 חשבוניות שלא שולמו במועד. 14.04 שקל ישלם לקוח שלא שילם חשבונית אחת במועד.
מה יריב יכול לעשות מול החברה? הוא יכול לבקש בקשה להפחתה או לביטול חיוב לפנים משורת הדין בפורום חיובים של החברה, או לפנות לוועדות ערר, 30 יום ממועד קבלת ההודעה על החיוב שבמחלוקת. הפנייה עדיין לא עוצרת או מעכבת את המשך הליכי הגבייה. "על מנת לעכב הליכי גבייה יש להגיש לוועדת הערר בקשה נפרדת, אשר נתמכת בתצהיר שנחתם בפני עורך דין", נכתב באתר החברה.
לפי חוק: החייב בתשלום הוא הבעלים הנוכחי של הרכב
סעיף 6א לחוק קובע כי: "החייב בתשלום האגרה. הוא מי שהיה בעל הרכב הרשום ברישיון הרכב במועד הנסיעה ברכב בכביש האגרה, זולת אם הוכיח שהרכב נגנב ממנו". כלומר, לפי סעיף זה, הקונה ולא יריב הוא זה שאמור לשלם את האגרה.
אז למה החברה מתנגדת לברר מי באמת נהג בשני כלי הרכב? כיוון שיריב הוא "חייב רשום" לפי החוק. כלומר, יש לו מנוי וקל יותר לאתר אותו זאת משום שיש לו הסכם חתום עם בעלת הזיכיון, במסגרתו הוא מזוהה בכל פעם שהוא עובר בכביש, מבלי שייערך לגביו הליך זיהוי במשרד הרישוי. עקב כך, הוא מקבל הנחות בתעריפים כי הוא חוסך לחברה את הבירורים במשרד הרישוי.
הנוסעים בשני כלי הרכב שהיו של יריב, הם לכאורה נוסעים מזדמנים. כלומר הם מה שמכונה בחוק "חייב רגיל". רכבו של נוסע מזדמן, מצולם והחברה שולחת את פרטיו למשרד הרישוי ולפי פרטים אלה - שולחת את החיוב לתשלום. כמובן שהליך זה מצריך הוצאות גדולות יותר לחברה מאשר רכב של בעל מנוי ולכן גם ההבדל בדמי הגבייה ועקב כך, החברה מטילה את האחריות על בעל המנוי. היא לא רוצה להוציא כסף על חיפוש הנוסעים המזדמנים גם אם זו בסך הכל בדיקה במשרד הרישוי.
יריב היה צריך להודיע על מכירת הרכב, גם לפי חוזה
זו הסיבה שבהסכם עם המנויים נכתב כי על בעל הרכב מוטלת האחריות להודיע לחברה על שינוי בעלות. בסעיף 14 (א) ו - (ב) נכתב כי בעל הרכב שהוא הלקוח ידווח על כל שינוי שחל בפריטי המידע שנמסרו לחברה, בדואר רשום, טלפון או פקס. על החברה לאשר את קבלת הפרטים. כל עוד לא נתקבלה הודעה מבעל המנוי, "ייחשבו הפרטים המצויים בידי בעל הזיכיון כנכונים ומדויקים..".
ועדות הערר צידדו בחברה בעבר
גם בכמה החלטות של ועדות ערר (לדוגמא: 480/11), ברגע שהלקוח פעל בניגוד להסכם - הוא האשם. לפי החברה - אין לפנים משורת הדין בנושא הזה. שכחת? שילמת. למרות שזו לא התנהגות שירותית או הוגנת (גם אם ללקוח יש אשם תורם) – זו ההחלטה של החברה וזה לכאורה גם החוק, עד שמישהו ישפוט אחרת או ישנה אותו.
מכאן עולה שא', אל תשכחו להודיע לחברה שמכרתם את הרכב. ב' - אם בכל זאת שכחתם, נסו לפנות לקונה שישלם לכם את הכספים שהוא חייב לחברה על נסיעותיו ג. כשמדובר בסכומים גדולים והקונה מסרב - יתכן שתשקלו לתבוע אותו. לא בטוח שזה יעזור לכם.
ומה לגבי החוב מ-2010? יריב טוען שהודיע לחברה שמכר את הרכב ההוא ב-2006. בחברה כאמור, מסרבים לאתר את בעל הרכב, בטענה שאין להם תיעוד של ההודעה של יריב.
תגובת החברה
מחברת דרך ארץ, מפעילת כביש 6, נמסר כי: "ללקוחות כביש 6 קיימת הבחירה האם לנסוע בכביש 6 כלקוח מזדמן או כמנוי. כלקוח מזדמן - פרטי בעל הרכב מתקבלים ממשרד הרישוי. החשבונית נשלחת לכתובתו של בעל הרכב, לתשלום.
"כמנוי - הלקוח נרשם מראש ומוסר את פרטי הרכב, אמצעי תשלום ופרטים אישיים. המנוי אינו כרוך בהתחייבות כלשהי ומוזיל משמעותית את תעריפי הנסיעה בכביש. החיובים נגבים אוטומטית מאמצעי התשלום של הלקוח והחשבונית נשלחת לכתובת שמסר לנו, לידיעה בלבד. בעל המנוי מתחייב לעדכן את החברה על כל שינוי בפרטיו, כפי שנהוג בכל התקשרות בין לקוח לחברה (סלולר, מנוי לעיתון, טלויזיה רב ערוצית וכו').
"יריב צירף את רכבו מיוזמתו למנוי בכביש 6 ונהנה מתעריפי הנסיעות המופחתים ומיתרונות המנוי, אולם לא עדכן אותנו במועד על השינוי בבעלות הרכב ובכך לא אפשר לנו לבטל את חשבון המנוי בזמן. בהתאם לכך, נסיעות שבוצעו בזמן שהרכב היה משויך לחשבון המנוי של יריב, חויבו בחשבונו. נדגיש בנוסף כי טרם פנייתו בנושא ל-ynet, טופל הלקוח על ידי מערך השירות של החברה והוסבר לו על אחריותו למצב שנוצר".
לפנייה לכתב/ת 
