שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    צופית, עכשיו בדבש

    החיים של צופית גרנט היו רכבת הרים מטורפת של יותר מ-50 שנה. את כל המסע הזה היא מכניסה למופע המעולה ‘דלתות מסתובבות’, איתו היא מגיעה עכשיו לניו יורק

    צופית גרנט היא ההוכחה הניצחת והמשמחת שהחיים הם מרתון. מי שאתה היום, זה מי שיוביל אותך למחר שבו תפגוש את עצמך, רק משודרג יותר, מורכב יותר ואם לא תפסח על כמה צעדים, גם מאושר יותר.

    ילדה נטושה שגדלה בפנימיה והתמודדה עם התעללויות קשות, שחקנית פרובוקטיבית שהוחרמה והפכה ללעג ברנז'אי, אם ואשת איש מפורסם עם חיים זוהרים בטופ הכדורגל העולמי באנגליה ומשם, שבר, גירושים, אהבה חדשה והצלחה טלוויזיונית חסרת תקדים שאחרי גיל 50 הפכה אותה, מכל הסיבות הנכונות כנראה, ליקירת הפריים טיים.

     

    בשבוע הבא תגיע אלינו גרנט בזכות חברת ההפקות O.N.E Production. היא נרגשת ושמחה כשהיא מדברת איתנו רגע לפני. "זו הפעם הראשונה שאני מגיעהלהופיע בארה"ב", היא מספרת. "מאז שישראלים בארה"ב נחשפו לתכנית 'אבודים', קיבלתי לא מעט פניות להגיע, בעיקר עם החיבור למופע שלי 'דלתות מסתובבות'. עכשיו, החלטתי ללכת על זה”.

     

    גרנט מתארת את התכנון הראשוני למפגש הייחודי שלה כאן עם הקהל המקומי כמשהו צנוע יותר, אך בעקבות הביקוש הגדול, המפגש ייערך בחמישה באפריל

    ב-Museum of Jewish Heritage ובהיקף רחב יותר. "אני שמחה שהקהל גילה עניין", היא מודה. "אין מישהו שלא עובר משהו. לכן גם כל אחד יכול לקחת מזה משהו".

    'דלתות מסתובבות', המופע הייחודי של צופית, נולד מתוך התהליך ההפכפך של חייה, ועם השינויים שממשיכים להגיע, היא ממשיכה לעצב אותו עם תובנות ומסקנות, ובעיקר כנות מעוררת השראה. "קשה להסביר את המופע. אני מדברת על הבחירות שעשיתי. מה גרם לילדה נטושה ופגועה לעשות אותן. אני עומדת מאוד כנה ואמיתית".

     

     

    "בדרך למדתי על  עצמי המון דברים". צילום: אילן בשור ()
    "בדרך למדתי על עצמי המון דברים". צילום: אילן בשור

     

    מגיל צעיר נאלצה גרנט לבחור את דרך ההישרדות שלה. מתוך תחושת כישלון מוחלט הצליחה לצמוח, נפרדה להגדרתה מהקורבן המושפע והפכה לאדם משפיע. במופע עוסקת גרנט בהתמודדות עם הצלחה וכשלון, ביצור לימונדה מלימון והפיכת המשבר לאג'נדה.

    “אני עומדת לבד על הבמה, עם בקבוק מים, עוברת מסע של 3 סיפורים בחיים שלי, שבפוטנציה היו אמורים להקטין ולעצור אותי בחיים. סיפורים שבאופן אובייקטיבי קשה להתרומם מהם, אבל הם הפכולסיפור העצמה שלי".

     

    צופית לוקחת אותנו למסע בזמן מגיל חמש וחצי ועד היום. איך ננטשה לאחר גירושיי הוריה באכזריות, איך החליטה שהדרך לשמור על עצמה היא פשוט להיות ילדה טובה שעוזרת. היא מספרת על המעבר מפנימייה לפנימייה, על התעללות מינית, פדופיליה וכיצדלא ויתרה ואיתרה נקודות אור גם ברגעים הכי קשים. מהתקפי חרדה קשים, אח עם סכיזופרניה ועד אמא שחלתה בסרטן ונפטרה לה בידיים.

     

    "זה סיפור מסע. החלק של הילדות קשה גם לי וגם לקהל, אבל אז הסיפור הולך לכיוונים מאוד קומיים. אני מדברת על הנישואים ועל הקריירה שלי כשחקנית. איך למשל עברתי אירוע מקומם של שתיית פיפי שמוריד אותי לתחתית הקריירה. שנים לא הסכימו לדבר איתי, העיפו אותי לכל הרוחות. זה היה מאוד אלים. עשיתי את התוכנית הכי פוסט־מודרנית שנעשתה פה אי פעם, שהקדימה את זמנה, אבל שילמתי עליה מחיר כבד, תודה לאל. תודה כי זה עיצב לי את האישיות. הייתי שנויה במחלוקת, שלא לומר מוחרמת, ובדרך לצאת מהמצב הזה למדתי על עצמי המון דברים".

    בתקופה ההיא, נראה היה שהקריירה של גרנט הוכתמה לתמיד. "קיבלתי תפקיד בתיאטרון באר שבע וחלק גדול מקהל המנויים לא בא לראות את ההצגה כי 'מה מביאים את זאת מהפיפי לתיאטרון המכובד'. יאיר לפיד לא הסכים שאשחק בסדרה שלו 'חדר מלחמה', אחרי שכבר עברתי את האודישנים; אסי דיין ממש רצה אותי בסדרה 'בטיפול' אבל ב'הוט' לא הסכימו בשום אופן. הפכתי לבדיחה של המדינה, הייתי במקום כל כך דרוס, כל כך מושפל, ודווקא במקום הזה השתחררתי מהצורך שיאהבו אותי בכל מחיר".

     

    היום, כשהיא כבר מככבת בעונה השמינית של תכניתה 'אבודים', היא סוגרת מעגל.במסגרת התכנית מחפשת גרנט קרובי משפחה אבודים ברחבי הגלובוס, מלווה אותם באדיקות, בחיבוק ובחמלה. דרך התכנית, היא הפכה לאהובה בקרב צופים רבים כל כך, עד שבהתאם לטרנד, מספרים שזכתה אפילו בהצעות הצטרפות לפוליטיקה.

     

     

     

    סוגרת מעגל. על הבמה במופע 'דלתות מסתובבות'. צילום: אילן בשור ()
    סוגרת מעגל. על הבמה במופע 'דלתות מסתובבות'. צילום: אילן בשור

     

     

    אבל גרנט נתונה כל כולה לעשייה שלה, ליישום ומיקסום התובנות הגדולות של חייה. בחלק השלישי של המופע היא מדברת על תפנית משמעותית בחייה, שהתחילה דווקא עם המעבר שלה לאנגליה. "זה קשור לשפה, לחרדה, להגדרה. ובעיקר ליום הזה שבו הפרטנר שלי אומר לי משפט קשה שלוקח אותי למסע שבמידה מסוימת הציל אותי. משפט שביום אחד גרם לי לעבור דרך כל כך מטורפת". המשפט אכן מטלטל (ושמור במערכת) וגם הוא, במקום שיפיל, רומם.

     

     

    גרנט התגרשה בסופו של דבר מהמאמן אברהם גרנט והצליחה להפוך גם את החוויה הזו לחיובית וממנפת. "ויתרנו אחד לשני והרווחנו אחד את השני בענק לכל החיים. נפרדנו בלי בית משפט ובלי עורכי דין, הוא לא בא לקחת שום דבר ואני רק רוצה לתת לו. מעולם לא הפסקתי לאהוב את אברם, הוא עדיין חלק מהדנ"א שלי, אבל עברתי הלאה. בגיל 50", היא מכריזה, "החלטתי להגדיר לעצמי מחדש מה אני רוצה".

     

    היא מוכיחה שאת התובנות, קשות ככל שיהיו, ניתן ליישם ודרך המסע שלה מראה לקהל שמי שנשאר נאמן לעצמו, לאמת שלו ולכמיהה לטוב, מגיע לשם. "לקחתי את יכולת המנהיגות שלי עד הסוף, התגרשתי בצורה מעצימה. אברם החבר הכי טוב שלי בעולם, אני יוצרת, הפכתי להיות אדם עצמאי שלא נותן לפחד לנהל אותו. העולם החיצוני לא מנהל את היומן הפנימי שלי, את הלך הרוח שלי. אני יודעת את המשמעות שאני רוצה לתוך החיים שלי, אני יודעת לבחור. בוחרת את המציאות שלי, לא כפרפרזה".

     

    לאורך המופע, צופית מקפידה לחמש את הצופים בכלים שסיגלה, ודרכם הגיעה למקום שלו ועוצמתי יותר. "יש כלים לחיים, לשחרור, כלים שאני עכשיו מתרגמת גם לסדנה. הכל מתוך ההתפתחות שלי, מתוך כאב, פחד, חרדות, אובדן ונטישה אדירה, מתוך פוטנציאל של קורבנות לגיטימית, תוך כדי התפתחות. פתיחות זה כלי, כנות זה כלי. להגיד לאנשים אני לא מוותר על החירות להיות מה שאני רוצה אפילו במחיר שלא יאהבו אותי, זה כלי לחירות לחופש. רק עכשיו מישהו שהיה במופע שלי סיפר לי שבגיל 36 יום אחרי המופע, התפטר כי החליט שלא יוותר על מי שהוא רוצה להיות. אני מקווה לעזור לאנשים להבין שאתה בעצם סך כל החלקים שלך ובסך כל החלקים יש שברים ויש סדקים. אל אותם השברים והסדקים בעצם נכנס האור. זה כלי. אלו כלים של התגברות על משברים על פחדים, על כאב. אני חושבת שאני מכוונת אל הכוח לבחור בעצמם. לא לקבל אישור על כל דבר מהחברה".

     

    "אנחנו לא בוחרים גורל. אנחנו בוחרים את הדרך". גרנט. צילום: אילן בשור ()
    "אנחנו לא בוחרים גורל. אנחנו בוחרים את הדרך". גרנט. צילום: אילן בשור

     

    גרנט מדברת רבות על בחירה. על ההבדל בין הבחירה שבידינו, מול הגורל שפוגש אותנו. "אנחנו לא בוחרים גורל, אנחנו בוחרים את הדרך וזו התובנה הכי גדולה. קשה לאורך החיים, ביום יום, להבין שיש בחירה. בחירה של ה'מה' ובחירה של ה'איך'. המשמעות של זה היא הקשבה לעצמך, לסביבה, לעולם, ההבנה של מה זה נותן לך כבן אדם".

     

    אל המופעים של גרנט ברחבי הארץ, היא מספרת שמגיעים גברים ונשים, צעירים ומבוגרים, ובכל שלב חשוב לה שיבינו שיש לאן ללכת ויש תמיד מה לעשות. "אף פעם לא תכננתי לעשות את זה ככה. אני שחקנית. זה התחיל מהרצאה שאני עושה כנשיאת עמותת ‘אנוש’, ומספרת על החיים כאחות של אח עם סכיזופרניה וההרצאה התעצבה כסיפור שנועד להוביל קהל לתובנות. זו לא רק הצגה או סטנד אפ. היא משתנה כל הזמן ובאמת נועדה להוביל אנשים לתובנות. אני בת 50 פלוס, אני יכולה לבחור אם אני חיה בכאב או בפריחה, כך גם כל אחד אחר".

     

    עכשיו, היא בוחרת להתרגש ולהערך לחוויה הניו יורקית. בין ההכנות להופעה, עד להשתתפות שלה בכנס המנהיגות השנתי של המועצה המקומית, היא מחכה לפגוש את הישראלים וליהנות מכל מה שיש לעיר להציע. "כל כך בא לי כבר. אני מחכה לפגוש את הישראלים שבשבילי, לא משנה איפה הם, הם תמיד ישראלים".

     

    לפרטים והזמנת כרטיסים:

    https://www.eventbrite.com/e/tsofit-grant-revolving-doors-tickets-21359727520

    או 917-627-0554

     

     

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים