שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    נין של יהודי ניצח את המדינה – ויעלה לישראל
    חוק השבות מאפשר לנין של יהודי לעלות לישראל אם הוא מתחת לגיל 18. אבל אוקראיני בן 30 שנדחה ע"י משרד הפנים פנה לביהמ"ש וניצח. כיצד?
    בית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים הפך לאחרונה את החלטתו של משרד הפנים והעניק מעמד בישראל לצעיר אוקראיני, נין של יהודי, אף שגילו לא עומד בקריטריונים הדרושים לפי "נוהל נינים" בחוק השבות. מה הוביל להחלטה הייחודית?

     

    פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

     

    חוק השבות מעניק ליהודים ולבני משפחותיהם זכאות לקבלת אשרת עולה לישראל. זכות זו מתפרשת גם לילדים של יהודים וגם לנכדים. בנוגע לנינים יש נוהל אחר, שקובע כי הם זכאים לעלות כ"נלווים", בתנאי שהם מתחת לגיל 18 (עד 2005 הגיל המקסימלי היה 20).

     

    ב-2003 פנתה העותרת – נכדתו של יהודי - לנציגות הישראלית באוקראינה וביקשה לעלות לישראל עם ילדיה, וללא בעלה. היא נדחתה בנימוק שלפיו הייתה מעורבת עם בעלה בפלילים. ב-2011 היא נכנסה לישראל באשרת תייר ושנה לאחר מכן קיבלה מעמד עולה מכוח חוק השבות. בעקבותיה הגיע בנה לישראל והגיש בקשה לקבלת מעמד בישראל כנין של יהודי, וזאת למרות היותו בן 27.

     

    בקשתו סורבה, וכך גם השגה שהוגשה לוועדת ההשגה לזרים במשרד הפנים, ולכן הוא פנה עם אמו לבית המשפט. לטענתם, ב-2003 סורבה בקשתם שלא כדין. האם ציינה שלא הייתה מעורבת בפלילים, אלא רק העידה בהליך כזה. היא הוסיפה שב-2003 היה בנה זכאי למעמד בישראל בהיותו נין של יהודי מתחת לגיל 20, בהתאם לנוהל הקובע בזמנו.

     

    המדינה טענה מנגד שהבקשה ב-2003 סורבה כדין, לנוכח עבר פלילי של העותרת וכתב אישום שהוגש נגד בעלה. עוד נטען כי יש לדחות את הבקשה כיוון שכיום העותר לא עומד בתנאי הגיל לקבלת מעמד מכוח נוהל נינים.

     

    "חתירה תחת תחושת הצדק"

    אבל השופט יורם נועם סבר אחרת ופסק כי החלטת המדינה "חותרת תחת תחושת הצדק וההגינות השלטונית, ויש לראותה כחורגת ממתחם הסבירות". הוא הסיק שכל הנימוקים והטעמים להחלטה מ-2003 היו שגויים או חסרי בסיס: לעותרת לא היה עבר פלילי בשום שלב, והשיקולים לגבי בן זוגה לא היו רלוונטיים כיוון שהיא לא ביקשה לעלות איתו, מה גם שהוא קיבל חנינה בסופו של דבר.

     

    כמו כן, בשנת 2003 "נוהל נינים" העניק זכאות לקבלת מעמד לנינים עד גיל 20, ובאותה עת לבן טרם מלאו 20 שנים. כעת נותרה השאלה אם לטעויות מ-2003 יש השלכה על בקשת העותר מ-2012.

     

    השופט נועם סבר שכן: "חובת ההגינות השלטונית מחייבת את המינהל לקחת בכלל השיקולים, בעת בחינת בקשתו של העותר משנת 2012, את מכלול הפגמים שנפלו בהחלטה שניתנה בשנת 2003, אשר קיפחו את זכויותיהם של העותרת ושללו באותה העת, לקבל מעמד בישראל – לגבי העותרת מכוח שבות, ולגבי העותר מכוח נוהל נינים כנלווה לזכאית שבות".

     

    משכך, העתירה התקבלה ונקבע כי הבן יקבל מעמד לפי "נוהל נינים", למרות גילו כיום. המדינה חויבה בהוצאות העותרים בסך 5,000 שקל.

     

    • לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
    • הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
    • ב"כ העותרים: עו"ד יזהר גביש
    • ב"כ המשיבה: פרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי)
    • עו"ד מתן חודורוב עוסק במשפט חוקתי ומנהלי
    • הכותב לא ייצג בתיק

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים