לא הולך לסיסי

פאולה רג'ני, אמו של הסטודנט האיטלקי שגופתו החרוכה נמצאה בחודש שעבר בשולי הכביש המהיר בין קהיר לאלכסנדריה, מאיימת להפיץ את תמונתו אחרי המוות. "צריך עצבים חזקים כדי לראות מה עבר על ג'וליו... בגלל העינויים המזעזעים יכולתי לזהות אותו רק בגלל נקודת החן על האף", הודיעה האם השכולה בהופעה מטלטלת בפרלמנט. בעקבות הרצח, ראש הממשלה והשרים מאיימים לבטל הסכמים מסחריים. איטליה עומדת במקום הראשון בהשקעות, שכלכלת מצרים זקוקה להן כמו חמצן לנשימה. פקידים בכירים דורשים עכשיו לפרסם אזהרת מסע. אם מיליוני תיירים מאיטליה יבטלו הזמנות, זו תהיה מהלומה כספית שתכאב מאוד למצרים.

פרשת חטיפת המטוס שנחת בשבוע שעבר בלרנקה בקפריסין חשפה את דוברי השלטון בקהיר לסצינות מביכות. אחרי שמסרו שם לא נכון של החוטף, יצאו להכפיש (ובצדק) את החוטף האמיתי. אבל כשטענו שיש לו 16 תיקים פליליים, התעוררה השאלה איך עלה אותו סייף א־דין מוסטפה למטוס. הרי דרכונו הוחרם ושמו מככב במקום בולט ברשימות מנוּעי היציאה לחו"ל. יודעי דבר הצביעו על שגרת תשלומי שוחד בנמלי התעופה של מצרים. אחד משלם כדי לקדם את מקומו בתורים הארוכים, השני מרפד את פקידי דלפק הדרכונים, השלישי מחליק שטרות למאבטחים כדי לדלג על הבדיקה. דווקא ביום החטיפה תיכננו במוסקבה לסגור את פרשת פיצוץ המטוס הרוסי בשארם א־שייח' ולהתיר לתיירים מרוסיה לחזור לסיני. נסיבות החטיפה הובילו את מוסקבה להכריז מחדש על מצרים כ"מדינה לא בטוחה".

ה"ניו־יורק טיימס", מצידו, הנחית על הנשיא המצרי, סיסי, סטירה מצלצלת, כשקרא לנשיא אובמה במאמר מערכת חריף "לחשוב לעומק" על היחסים עם מצרים בעקבות עשרות אלפי העצירים הפוליטיים וסגירתם של שני ארגוני זכויות אדם בקהיר. באותו יום עצמו הממונה על הלוחמה בהלבנת הון, הישאם גניינה, הודח מתפקידו והוכנס למעצר בית. כל חטאו היה שנקב במספר המבהיל של 76 מיליארד דולר כהיקף הגניבות (העלמות מס, תשלומי שוחד וכד') מהציבור בשתי שנות כהונתו של סיסי. אין ויכוח אם יש או אין שחיתות. הגובה כן קובע, והכי נוח לחבוט בשליח.

גם סתימת הפיות של אינטלקטואלים ועיתונאים ש"מזייפים" לא נפסקת. אתמול הכריזו ראשי "פן", איגוד הסופרים העולמי, על הענקת פרס לסופר המצרי אחמד נאג'י, מחבר רב־המכר המוחרם "השימוש בחיים". ספרו של נאג'י קיבל אישור של הצנזורה, הופץ בחנויות ונחטף, אבל תלונה על "פורנוגרפיה שכמעט גרמה לי התקף לב" שהגיש נגדו עורך דין מצרי, הכניסה אותו לכלא. במשפט בזק הוא נידון לשתי שנות מאסר.

מה עוד? הלירה המצרית ממשיכה לצנוח, עתודות המטבע הזר נעלמות, אין משקיעים זרים, וצפוי גל של התייקרויות. ההכנסות ממעבר ספינות המשא בתעלת סואץ לא הגשימו את הציפיות, וסיסי מחפש פתרון קסמים להחזיר למיליוני התורמים לקופת "תחי מצרים" את ההשקעות שהבטיח. גם הוספת השקל הישראלי לרשימת המטבעות הנסחרים בבורסה בקהיר ממשיכה לעורר התפרצויות זעם.

לא הולך לו לסיסי. למרות ההצהרות האופטימיות הצרות שלו רק תופסות גובה ומנגנוני הביטחון שלו כבר לא מסוגלים לטאטא את הסכסוכים הפנימיים. בירושלים עוקבים ושותקים. אף מילה על מצב זכויות האדם, זה לא מעניינה של ישראל, או על מטענים מתפוצצים. מאחורי הקלעים סיסי הוא ידיד המנגנונים אצלנו, ואלה בהחלט מוטרדים ממה שעובר על השכנה הגדולה מדרום.