ה"טוק-טוק" בא מהודו, ומשנה את ערי אפריקה
המוני ריקשות ממונעות, מהסוג שנע ברחובות מומבאי ובנגקוק, מציפות את מדינות אפריקה, מפחיתות את תאונות הדרכים - ומחוללות מהפכה עבור העניים שיכולים להפסיק לצעוד קילומטרים ברגל
הן השליטות הבלתי מעורערות של רחובות מומבאי, ג'קרטה ובנגקוק, ועכשיו מוניות ה"טוק-טוק" התלת-גלגליות של אסיה מגיעות לאפריקה, שם הן מספקות מקומות עבודה חדשים ומפחיתות את תאונות הדרכים. ה"טוק-טוק", מעין ריקשה ממונעת, היא אמצעי זול ובטוח יותר מאשר המוניות-אופנוע המקומיות, והופכת למחזה יותר ויותר שכיח ברחובות היבשת ובערי הבירה הגדולות שלה.
בטנזניה ובאתיופיה הן ידועות כ"בג'אג'", במצרים כ"טוקטוק", בניגריה כ"קקה-מרווה" ובסודן כ"רקשה". לאחרונה, המוניות האלה הגיעו גם לליבריה, שם התושבים המרוצים הדביקו לרכב הממונע את השם "קֶקֶה". מוניות-אופנוע היו אמצעי התחבורה הציבורית הנפוץ ביותר בבירת ליבריה מונרוביה עד שהפרלמנט אסר את השימוש בהן ב-2013 על רקע הנהיגה הפרועה והשיעור הגבוה של תאונות הדרכים. האיסור סלל את הדרכם לבואה של ה"קקה", שמיובאת מהודו ומסין על-ידי שלל מפעילים, רובם ניגרים וגינאים, המעסיקים צעירים מליבריה עצמה.
"מה שהופך את הקקה לחשוב כל כך הוא שאנחנו מתמודדים עם אתגר תחבורתי עצום במדינה", אומר ג'נקינס זייזיי, מזכ"ל התאחדות האופנועים של ליבריה. "פעם היו כאן כלי רכב דו גלגליים שהיו דוהרים במרכז העיר, אבל בגלל תקנות שהעבירה הממשלה היינו צריכים למצוא או ליצור תעסוקה חלופית לצעירים. כך הוחלט לייבא את הקקה".
הודו מייצרת 800,000 ריקשות ממונעות מדי שנה, ויותר משליש מהן מיוצאות לערים בחו"ל. ל-TVS King ההודית יש נוכחות ב-30 מדינות באפריקה, והיא מייצרת "טוק-טוקים" ידידותיים יחסית לסביבה. Hausha מהעיר ג'יאנגמן שבסין מייצרת גירסה משלה. בואם של כלי הרכב האלה למונרוביה יצרו כ-5,000 מקומות עבודה לתושבים, שרבים מהם מצאו עצמם מובטלים בגלל האיסור על שימוש באופנועים כמוניות.
"קקה" חדשה עולה לנהג 3,500 דולר, ואפשר גם לשכור את הכלי במחיר של 25 דולר ליום. המפעילים אומרים כי כלי הרכב הזה מותאם לתקנות קפדניות, כך שהוא מפחית משמעותית את תאונות הדרכים. מספר הנוסעים בו מוגבל לפי חוק, הוא נוסע לאט יותר מאשר אופנועים והשלד שלו מספק הגנה גדולה יותר. לפי משטרת ליבריה, תאונות האופנוע ירדו ב-90% מאז החלת האיסור להשתמש באופנועים כמוניות.
כיוון שהעלות לנוסע היא רק כ-25 סנט אמריקני, ה"קקה" היא גם אמצעי תחבורה נגיש יותר לתושבים, שהמוניות המסורתיות הן יקרות מדי עבור אלפים מהם. ללא ה"קקה", הם היו נאלצים לעשות מרחקים ארוכים ברגל. "אני משתמש ב'קקה' מדי יום, כי אני נוסע בו הביתה וכדי לחזור למכור", אומר אקוי ג'אלה, סוחר.
גוף ממשלתי מעביר קורסים במונרוביה לנהגי "קקה", ובו הם יכולים ללמוד כיצד לנהוג ברחובות בזהירות. פרנסיס מולבה, נהג בן
23 שנוסע בשוק במונרוביה בחיפוש אחר לקוחות, אומר שכ-1,000 כלים מסוג "קקה" פועלים במונרוביה, ולכל אחד מהם מותר להסיע שלושה נוסעים בלבד.
"מי רוצה לעיר? עוד שני מקומות", הוא צועק ומסביר כיצד חייו השתפרו. "כשהממשלה שלנו החליטה לסלק את האופנועים מהרחובות, חלק מאיתנו איבדו את העבודה, אבל אני המשכתי להאמין בעצמי וידעתי שלמרות ההחלטה הזו, אלוהים עדיין יכול לעזור לי להשפיע על ארצנו".
לפנייה לכתב/ת 
