שתף קטע נבחר

"לא יכולה לעמוד אפילו ליד גברים": הפרודות החרדיות מדברות

כשברכי ושיינה בחרו להתגרש, הן לא העלו על דעתן "מאסר" וסחטנות מצד הבעל, והתעלמות במקרה הטוב מצד הסביבה. "הקהילה החרדית נוטה שלא להתערב במקרי גירושין, ואין לנו שום תמיכה". הצצה נדירה לעולמן של מסורבות הגט החרדיות

 

 

ברכי, צעירה חרדית, יושבת בכלא. לכאורה היא חופשייה לצאת ולבוא ודלת ביתה פתוחה, אבל יש לה סוהר צמוד: הבעל. גם בלילה הסדר הזה הזה היא לא שרה עם כל עם ישראל "עתה בני חורין", ומתי יבוא הסוף? לאלוהים הפתרונים. "לקבל החלטה להתגרש במגזר החרדי, זה לא מקובל", היא מספרת בראיון גלוי לב ל-ynet. "ולפני כמה שנים זה היה עוד פחות מקובל".

 

<<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו  >> 

 

על כך יכולה להעיד שיינה (השמות המלאים שמורים במערכת), אם לשלושה שהמתינה שלוש שנים וחצי לגט המיוחל, והוגדרה כמסורבת גט. גם היום, זמן קצר לאחר שהסיוט בא לסיומו, לכאורה, שיינה מתקשה להרגיש את תחושת החופש.

 

קראו עוד בערוץ היהדות :

 

"בגלל שאני מרקע חרדי, הלכתי לבית דין ולא לבית משפט כדי לנהל את התיק", היא מספרת. שם, היא מעידה, חוותה עינוי מתמשך שבמהלכו נותקה לחלוטין מהסביבה.

 

"כשאת פרודה יש פחד שיוציאו אותך לא בסדר. את לא יכולה לעמוד אפילו ליד גברים, ובטח שלא לפתח קשרים. את לא יכולה לצאת עם חברה גרושה שיוצאת עם חברים. שום סיטואציה שעלולה להתפרש כאילו אולי יש לך קשר עם גבר, כי הלכתית את אישה נשואה לכל דבר. לעומת זאת, לגבר שמחליט להתגרש איש לא מפריע לפגוש אישה. הגרוש שלי חי עם אישה בזמן שהיינו נשואים, ואיש לא אמר לו היי, אתה נואף".

 

"מצב נפשי קשה מאוד"

גם ברכי היא אם לשלושה, ומחכה לגט כבר שנה. בינתיים היא מנסה לתפקד באטמוספירה לא מכילה, בלשון המעטה. לא מחבקת. "הקהילה החרדית נוטה שלא להתערב במקרי גירושין", היא אומרת. "חושבים שאם הזוג פרוד, אז קיים סיכוי לשלום בית. איש לא רוצה 'לקחת צד' עד שזה רישמי, ולכן אין תמיכה. אישה פרודה נמצאת במצב ביניים. לא כאן, ולא כאן. לגרושה יש תמיכה אפילו בארנונה, ולפרודה אין כלום. זה מאוד קשה".

 

"המצב הנפשי גם הוא מאוד קשה", משתפת שיינה. "כשיש שלושה ילדים, את רק רוצה לשכב לישון, אבל

יש מטולות יומיומיות ולזה נוסף מצב הביניים המתיש שבו את תקועה בין נישואים שבחרת לצאת מהם, לבין החופש שלך. ואת לא יודעת יהיה לך קשה יותר או קל יותר, אבל קיבלת החלטה".

 

בימים אלה לומדת שיינה לצעוד מחדש, לאחר תקופת סרבנות ארוכה: "אני רק בתחילת הדרך. אני מתארת לעצמי שאלמד מי אני מחדש", היא אומרת.

 

ברכי המתגוררת ביישוב חרדי סמוך לירושלים, נאותה להתראיין כדי לשמש פה לנשים חרדיות במצבה. המאבק שלה נמצא, כאמור, בעיצומו. והיא מתארת מציאות של רדיפה אחר הרוח: "היה מועד לדיון, וחשבתי שאני מקבלת את הגט, ואז הוא ברח. הוא אומר שהוא רוצה גט, אבל בעצם לא נותן גט, ואז הוא רוצה תמורת זה כסף... ויש שקרים שמוציאים אותי הכי לא בסדר, וסחטנות עד כמה שאפשר, עד למתן הגט, אם בכלל".


פורסם לראשונה 23/04/2016 21:04

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: אלי מנדלבאום
"לקבל החלטה להתגרש במגזר, זה לא מקובל". ברכי
צילום: אלי מנדלבאום
צילום: אלי מנדלבאום
"אף אחד לא אמר לבעלי: היי, אתה נואף!" שיינה
צילום: אלי מנדלבאום
מומלצים