שתף קטע נבחר

להזהיר בלי להפחיד: ללמד את הילדים על גלישה בטוחה ברשת

כיצד מסבירים לילדים על הסכנות הטמונות בגלישה באינטרנט כך שהם לא יחששו לגלוש, אך יחד עם זאת ישימו לב לתמרורי האזהרה ויודיעו לנו מבעוד מועד? הנה 10 כללים לגלישה זהירה

בשיתוף מיזם מהל"ב 

 

פעמים רבות פגיעה מינית איננה מלווה בהפעלת כוח כנגד הילד, במיוחד כשמדובר בפגיעה ברשת. תמימותו וחולשתו של הילד, מאפשרים פגיעה בילד תוך שהפוגע מסתפק בפיתויים שונים או באיומים בלי להפעיל כוח.

 

רק לעיתים רחוקות יספר ילד מיוזמתו על פגיעה מינית בו וזאת מכיוון שהוא חושש, מפחד, מאוים, או חש רגשי אשמה. הילד גם יחשוש שמא אם יספר את שקרה לו, לא יאמינו לו.


 (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)
 

חשוב לזכור: הילד אף פעם איננו אשם בפגיעה מינית בו. האחריות למה שארע היא תמיד של הפוגע (גם ילדים יכולים לפגוע מינית בילדים).

 

מה הסימנים שהורים/ מורים/ חברים בביה"ס צריכים לשים לב אליהם כדי לוודא שלא מתבצעת עבירה של התעללות מינית ברשת כלפי הילד?

 

אין תחליף לרגישות ולניסיון של הורים ואחרים הקרובים אל הילד. לרוב, כשילד נפגע,

תופיע סדרה של סימפטומים. חשוב לבחון אותם בהתייחס לגיל הילד, אופיו ודפוסי התנהגותו בעבר.

 

לפעמים תבחינו בשינויים משמעותיים בהרגלי שינה, בעיות בלימודים, הפרעות בהרגלי האכילה, שינויים בקשר עם אנשים, שינויי התנהגות ועוד. לא פעם, קשה מאוד להבחין אצל הילד בין מצב רוח חולף לבין מצוקה אמיתית, לכן חשוב לא להיבהל ולבחון את הדברים היטב.

 

 מה אפשר לעשות?

 

חשוב לעודד את הילד לספר ולהתייחס לרגשותיו, אך לא ללחוץ ולא להכביד עליו בשאלות; להרגיע את הילד ולהקשיב לו בסבלנות ובשקט. התגובה הראשונה של ההורה משפיעה מאוד על הילד ולכן חשוב שלא להקרין בהלה ופחד.

 

  • אין להאשים את הילד במה שקרה ואין להטיל עליו את האחריות.
  • יש לתת לילד תחושה של אמון בדבריו ותחושה שאתם לצידו.
  • יש לתמוך בילד לאורך כל ההליך מרגע היוודע דבר הפגיעה בו.
  • אל תחקרו את ילדכם, דבר זה עלול להשפיע על החקירה ולשבשה. השאירו זאת לאנשי המקצוע.
  • אם עולה חשד שאכן הילד נפגע, העיקר להתלונן, לטפל ולא להסתיר.

 

האם יש כללי זהב לילדים שידעו ממה להימנע כשהם גולשים באתרים שונים, לרבות צ'אטים וכדומה?

 

כך אנחנו מסבירים לילדים: האינטרנט כמו שאתם בוודאי כבר יודעים, הוא מקום שבו אפשר להתעדכן,לשחק, להחכים, לרכוש ידע, ללמוד באמצעותו על דברים שמעניינים אותנו ולגלות דברים חדשים, לדבר עם חברים ועוד המון דברים. יחד עם זאת, חשוב לזכור שיש גם דברים מסוכנים באינטרנט שמהם עלינו להיזהר ולכן עלינו לגלות אחריות רבה בעת השימוש בו.

 

 (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

איך גולשים בזהירות?

1. אל תמסרו פרטים אישיים לאף אחד, לדוגמא: שם פרטי, שם משפחה, כתובת, מספר טלפון או נייד, מספר תעודת זהות וכל פרט אחר שדרכו ניתן לזהות אתכם.

 

2. מישהו הציע לכם מתנה או הצעה שנשמעת טוב בתמורה לזה שתתנו את הכתובת, מס' טלפון שלכם, או שתפגשו אתו- אל תיתנו פרטים, אל תענו, ואל תמשיכו בקשר עם אותו אדם.

 

3. אל תאמינו לכל אחד. באינטרנט קל מאוד להעמיד פנים ולהתחזות למישהו אחר- ילדים ומבוגרים.

 

4. לעולם אל תקבעו להיפגש עם מישהו זר שפגשתם דרך האינטרנט. אתם לא יכולים לדעת מיהו האדם שאתו אתם מדברים, הוא יכול להיות כל אחד: מילד קטן ועד למבוגר. גם אחרי שאתם מסרבים, חשוב שתגידו להורים שלכם ואל תסתירו מהם.

 

5. אסור לפתוח מצלמת אינטרנט בשיחה עם אדם שאותו אתם לא מכירים. דרך התמונה אפשר לזהות אתכם וגם להשתמש בתמונה לרעה.

 

6. זכרו, כאשר אנו מעלים תמונה לאינטרנט, בווצאפ או דרך רשתות חברתיות, התמונה כבר לא פרטית שלנו ואחרים יכולים להשתמש בה.

 

7. אל תענו להצעות גסות. אם האדם שאתו אתם מצ'וטטים כותב משהו שגורם לכם להרגיש לא בנוח (מדבר בגסות או מציע לכם דברים לא ראויים) צאו מהשיחה מיד ואמרו להורים, או למבוגר אחר שאתם סומכים עליו.

 

8. אם אתם מקבלים לפעמים, או באופן קבוע תמונות גסות או לא ראויות מאדם מסוים, או כתובת מסוימת, אמרו למישהו שיוכל לחסום את אותו אדם או כתובת. אל תמשיכו בקשר עם אותו אדם ואל תפתחו את הדברים שהוא שולח לכם. בנוסף, חשוב שתתלוננו עליו- להורים או ל"מועצה לשלום הילד".

 

9. שימו לב שאתם צופים בתכנים שמתאימים לגילכם- משחקי מחשב, רשתות חברתיות, תוכניות טלווזיה. צפייה בתכנים שאינם תואמים את הגיל עלולה לפגוע בכם מאוד.

 

10. אל תתנו את הסיסמא שלכם לאף אחד (רצוי גם לא לחברים). אנשים אחרים עלולים להזדהות בשמכם ולתת את הפרטים האישיים שלכם.

 

*עו"ס מירה קרני היא מנהלת מחלקת נציב קבילות ילדים ונוער במועצה לשלום הילד

 

הורים, אנשי מקצוע ואחרים שמבקשים להתמודד עם נושא מורכב זה עשויים להיתקל בשאלות ודילמות. להלן מספר טלפונים של ארגונים אליהם תוכלו לפנות על מנת לקבל עזרה בנושא:

  • אל"י - האגודה להגנת הילד, קו מצוקה 6935*
  • אל"י – האגודה להגנת הילד (קו מצוקה להודעות טקסט בלבד) 054-2949596
  • המועצה לשלום הילד 02-6780606
  • מרכז הסיוע לנפגעי ונפגעות תקיפה מינית 1202*
  • איגוד האינטרנט הישראלי 03-9700911
  • הכפתור האדום

 

  

"זה לא ייגמר עד שנדבר" הנו מסע הסברה למניעת התעללות בילדים בשיתוף מיזם מהל"ב, המועצה הלאומית לשלום הילד ומכון חרוב, ונועד להעלות את המודעות לתופעת ההתעללות בילדים, על מנת להילחם בה ולסייע לשמור על בטחונם של ילדי ישראל


 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: shutterstock
שתפו אותם ועזרו להם לגלות עירנות
צילום: shutterstock
מומלצים