שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    כשהאיום נכנס הביתה
    קשה לנו לתפוס שפגיעה מינית יכולה להתרחש כשאין מפגש בין התוקף לקורבן, אבל הן מתרחשות מדי יום, אפילו בתוך ביתכם - הכל דרך רשת האינטרנט. כל מה שצריך לדעת על פגיעות מיניות בילדים ברשת

    בשיתוף מיזם מהל"ב

     

    פגיעה מינית בילדים היא כל ניצול של ילד למטרות מין או הנאה מינית של אדם שיש לו עמדת כוח או סמכות כלפי הילד. התפיסה הרווחת בקרב רוב הציבור היא כי פגיעה מינית מתרחשת במרחב פיזי כלשהו, בבית הספר, ברחוב, בביתו של הילד, כשמתקיים מגע פיזי בין התוקף לבין הילד הקורבן.

     (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    (צילום: shutterstock)

    קשה לנו לתפוס שפגיעה מינית יכולה להתרחש גם ללא כל מפגש או מגע בין הקורבן לתוקף. למרות זאת, פגיעות מיניות חמורות בילדים אכן יכולות להתרחש במרחב הווירטואלי ללא כל מגע בין התוקף לקורבן.

     

    בשנים האחרונות, עם חדירת האינטרנט לחיינו ולחיי ילדינו, חלק גדול מהפגיעות המיניות בילדים עברו מהמרחב הפיזי המוכר לכולנו למרחב הווירטואלי. עברייני מין רבים מוצאים את האינטרנט כזירה טבעית ונוחה לפעולה, ואורבים לילדים בעודם בבתיהם, במקום שאמור להיות הבטוח והמוגן מכל.

     

    במהלך שני העשורים האחרונים האינטרנט הפך לחלק בלתי נפרד מהחיים שלנו. דבר זה נכון על אחת כמה וכמה כשמדובר בילדים ובני נוער, שהם בין הצרכנים הגדולים ביותר של מדיה זו.

     

    ילדים ובני נוער מוקפים כיום במגוון רחב של אמצעים לשימוש באינטרנט, ובכלל זה מחשבים נייחים וניידים, טלפונים סלולריים, טאבלטים ועוד. הגברת הנגישות של הילדים לאינטרנט טומנת בחובה יתרונות רבים, אך מביאה איתה גם את הסכנה של חשיפת הילדים לפגיעות מסוגים שונים.

     

    תופעת הפגיעות המיניות ברשת הינה בעיה אוניברסאלית רחבת היקף בעולם המערבי, המעסיקה אנשי מקצוע רבים, הורים ואחרים. חשוב לפיכך להבין את מאפייניה של תופעה ייחודית זו והדרכים להתמודד איתה.

     (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    (צילום: shutterstock)
     

    כיצד מתבצעות פגיעות מיניות באינטרנט?

    פגיעות מיניות ברשת יכולות לבוא לידי ביטוי בשני אופנים מרכזיים:

     

    הסוג הראשון כולל פגיעות מיניות המתרחשות במרחב הווירטואלי. פגיעות מעין אלה יכולות לבוא לידי ביטוי בשליחת תמונות או סרטונים פרובוקטיביים

    ומיניים, בשיח בעל תוכן ואופי מיני, ובביצוע של פעילות מינית שעשויה להיות מתועדת על ידי מצלמות אינטרנטיות.

     

    הילדים מפותים או אף מאולצים להשתתף בפעילויות מעין אלה, לשלוח תמונות חושפניות של עצמם, לקחת חלק בפעילות מינית דרך מצלמת וידאו, או לנהל שיחות בעלות אופי מיני ברשת. בפגיעות מסוג זה לא מתקיים כל מגע פיזי בין הפוגע לילד הנפגע, ועדיין מדובר בפגיעות קשות בעלות השלכות חמורות על שלומם של הילדים.

     

    הסוג השני של הפגיעות מתייחס לפגיעות מיניות המתרחשות במרחב הפיזי, אך שמוצאות את דרכן לרשת האינטרנט. למשל, כשהפוגע מעלה סרטונים ו/או תמונות המתעדות את הפגיעה. סוג זה מתייחס גם לפגיעות מיניות שהחלו ביצירת קשר דרך האינטרנט ועברו למרחב הפיזי. במקרים אלה התוקף משתמש באינטרנט כדרך יעילה ליצור קשר עם הילד ולאחר מכן מעביר את הפגיעה לזירה הממשית.

     

    עו"ד כרמית פולק-כהן, יועצת משפטית ומנהלת מחלקת ליווי נפגעי עבירה, המועצה לשלום הילד, מציינת כי "בשנת 2014, נוכח התפשטות התופעה של פרסום תצלומים בעלי אופי מיני ללא הסכמת המצולמים, ועל רקע התפתחות הטכנולוגיה והשימוש ההולך וגובר ברשתות חברתיות, תוקן החוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח- 1998. בהתאם הוסף לרשימת ההתנהגויות המהוות הטרדה מינית גם פרסום תצלום, סרט או הקלטה של אדם המתמקדים במיניותו, בנסיבות שבהן הפרסום עלול להשפילו או לבזותו. העונש בגין עבירה זו הוא חמש שנות מאסר.

     

    "מעבר לכך סעיף 214 בחוק העונשין, התשל"ז- 1977 קובע איסור על פרסום והחזקת פרסום תועבה ובו דמותו של קטין, וכן קובע איסור על שימוש בגופו של קטין לעשיית פרסום תועבה."

     (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    (צילום: shutterstock)
     

    נדמה לעיתים שהחוקים לגבי בריונות רשת, לרבות אלימות מינית באינטרנט, פחות ברורים, לא תמיד יש מספיק חקיקה וודאי שלא ענישה – מה נעשה בנושא? בארה"ב זה קורה רק אחרי מקרים של התאבדויות שפתאום מישהו "שם לב" ואז זה מאוחר מדי

     

    "אכן, אין כיום סעיפי עבירה ספציפיים בחוק העונשין העוסקים בפגיעות מיניות ברשת ולכן, סעיפי העבירה בהם משתמשים במקרים של פגיעה, הם סעיפי עבירות המין הקיימות בחוק. בעידן הטכנולוגי הנוכחי בו הולכת וגוברת שכיחות עבירות המין המתבצעות בקטינים באמצעות האינטרנט, חשוב שיעשו התאמות נדרשות בחקיקה כך שינתן מענה ספציפי וייחודי לפגיעות המתרחשות בעולם הווירטואלי.

     

    "אבל דווקא בהקשר זה מלבד התאמות בחקיקה, שהן ודאי חשובות ורלוונטיות, ישנה חשיבות לפעולה באפיקים נוספים, כגון חינוך, מעורבות הורים, שיח ועוד. צריך להבין שתמיד היו חרמות, ובריונות קיימת מאז ומעולם, אולם, השינוי שמביא איתו העידן הדיגיטלי הוא שהילד לוקח את הפגיעה איתו הביתה. משמעות הדבר היא שאם עד היום חששנו מהפוגע שאורב בחוץ, היום הוא כבר נכנס אלינו הביתה גם כשדלת הבית נעולה."

     

    האיום נכנס לתוך הבית

    אדם בכר, סטודנט שנה ג' למשפטים בבינתחומי, מלווה בתכנית ליווי נפגעי עבירה של המועצה לשלום הילד, קטינים שנפגעו בעבירות מין ואלימות ובני משפחותיהם לאורך ההליך הפלילי.

     

    "באחד המקרים, של משפחה מדרום הארץ, נער, שכיום בן 15, נפגע לפני מס' שנים ע"י פדופיל שהתכתב איתו ברשת. הפדופיל שלח לילד תמונות עירום שלו וביקש מהילד לשלוח לו תמונות שלו.

     

    "המקרה התגלה על ידי האינטרפול והוגשה תלונה במשטרה. אני קיבלתי את התיק בשלב מתקדם יחסית, לאחר הגשת כתב אישום על ידי הפרקליטות. בסופו של דבר הפוגע הורשע, קיבל מאסר בפועל וחויב במתן פיצויים כספיים לנפגע העבירה."

     

    מה כולל הליווי?

     

    "הליווי נעשה בהתנדבות, כמובן, ואינו כולל עצות משפטיות. אני מהווה את החוליה המקשרת בין המשפחה לגורמים הרלוונטיים בין היתר משטרה/ פרקליטות. במקרה של התיק הספציפי הזה, מדובר בתיק שלקח לו המון זמן להגיע למיצוי.

     

    "אני נמצא בקשר רציף עם הפרקליט המטפל, מוודא מתי הדיון הבא ומעדכן את המשפחה. בדרך כלל רק 3-4 ימים לפני הדיון יודעים מי הפרקליט שיהיה בדיון עצמו כי זה לא תמיד אותו פרקליט. אני יוצר עמו קשר על מנת להתעדכן בפרטים והאם הוא צריך משהו מהמשפחה. לאחר מכן אני מעדכן את המשפחה. לעיתים אני גם מגיע עם המשפחה לבית המשפט."

     (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    (צילום: shutterstock)
      

    מה עבר על המשפחה מיום הגשת התלונה ועד היום?

    "כאמור, הטיפול בתיק לקח זמן רב והילד גדל במשך הזמן. המשפחה מחד, שמחה שיש מלווה לאורך כל הדרך ושהפדופיל הורשע. מצד שני , יש להם מרמור גדול על הסחבת של התהליך המשפטי.

     

    "מיום הגשת התלונה עד ההרשעה, תחושות המשפחה אינן פשוטות, בעיקר בשל חוסר הידיעה, הערפל והחשש שאולי הפדופיל יצא מהמשפט ללא מאסר וללא מתן פיצויים.

     

    "האם גם מאוד חששה שהתמונות של בנה יסתובבו ברשת וציינה שהוא ממש מתבייש. היא כל הזמן שיתפה גם במה שעובר עליה וגם על בנה, כשהיו לו סיוטים, על המצב הרפואי שלו ובכלל בכל הקשיים איתם מתמודד הקטין מאז הפגיעה. אני מוצא את עצמי פעמים רבות בתפקיד המרגיע. אני מסביר להם את התהליך ושיש דברים שלוקחים זמן."

     

    איך אתה מתמודד נפשית/ רגשית עם הסיפורים הלא פשוטים שמגיעים לטיפולך?

    " לקחתי מראש בחשבון שמדובר בטיפול במקרים לא פשוטים ומורכבים. מצד אחד אני נקשר למשפחות, אבל אני מנסה שזה לא ישפיע עלי ברמה האישית. אני מרגיש שזו שליחות ותחושת סיפוק רבה כשאני מסייע להם. בכל מקרה, צוות המועצה נמצא לרשותי בכל עניין ובכל קושי, הן ברמה המקצועית והן ברמה האישית והרגשית."

     

    מדוע האינטרנט הוא סביבה מסוכנת לפגיעות מיניות?

    מחקרים מראים כי תדירות השימוש ברשת בקרב ילדים ובני נוער עלתה במידה ניכרת בשנים האחרונות. הדבר בא לידי ביטוי הן בירידה בגיל בו מתחילים לעשות שימוש ברשת והן במשך הזמן המוקדש לכך במהלך היום. כל אלה הופכים את הנגישות של עברייני מין לילדים לקלה יותר, ולפגיעות מיניות לקלות ומהירות.

     

    באינטרנט קיימות אינספור רשתות חברתיות ותוכנות צ'אטים, מה שמקל מאוד על עבריין המין או הפדופיל לפתח שיחה עם ילד בלי שהדבר יבוא לידיעת הוריו או האחראים עליו.

     

    על פי רוב ילדים גולשים באינטרנט ללא נוכחות של דמויות מבוגרות, כך שאלה נעדרות ואינן יכולות להגן עליהם מפני פגיעות פוטנציאליות ברשת.

     

    קיים פער דיגיטלי בין המבוגרים והילדים, מה שמותיר את הילדים לקבל החלטות בנוגע לגלישה באינטרנט ללא הנחייה, הכוונה או ייעוץ. דבר זה פוגע במעטפת ההגנה שהמבוגרים אמורים לספק לילדים במצבי סכנה.

     

    רשת האינטרנט מאפשרת לעברייני מין אנונימיות והסתתרות מאחורי זהות בדויה, וירטואלית. מעטה חשאיות זה והאנונימיות מקלים על התוקפים להעז ולפגוע בילדים. למעשה, עבירות מין באינטרנט יכולות להתבצע בקלות רבה על ידי לחיצה על מקלדת המחשב בכל שעה של היממה, תוך סיכון מועט ביותר למבצע העבירה, שאינו נדרש לצאת מן הבית, להיחשף ולארוב לקורבן.

     

    לאחרונה עלו לכותרות מספר מקרים של פגיעות מיניות באמצעות או תוך שימוש באינטרנט. רק לאחרונה התוועדנו כולנו לפסק דין שמגולל מקרה מחריד שבו איש הייטק בכיר פגע מינית בצורה קשה ביותר מ-30 קטינים, כל זאת דרך האינטרנט ללא מגע או מפגש פיזי עם קורבנותיו. בחלק מהמקרים הוא אף אילץ בני משפחה קטינים לקיים מגע מיני ביניהם תוך שהם מצלמים את עצמם ומשתפים אותו בתמונות.

     

    מה ניתן לעשות כדי למנוע מילדנו להיפגע באינטרנט?

    המאפיינים הייחודיים של פגיעות מיניות המתרחשות במרחב הפיזי מביאות לצורך בפיתוח כלים שונים וייחודיים להתמודדות עם התופעה. אם בעבר נהגנו לחשוב כי הדרך להגן על הילדים שלנו מפגיעה מינית היא על ידי הדרכתם שלא לשוחח עם זרים ברחוב או על ידי כך שנמנע מהם לצאת אל הרחוב לבדם, הרי שבכל הנוגע להיפגעות במרחב האינטרנטי, לדרך הזו אין שום אפקטיביות.

     (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    (צילום: shutterstock)
     

    ישנן מספר המלצות לדרך שבה הורים, אנשי מקצוע ומבוגרים אחרים יכולים לנקוט על מנת להקטין את הסיכוי שהילד יפגע מינית באינטרנט:

     

    • יש לספק לילדים חינוך והסברה על הסכנות הפוטנציאליות ברשת. חשוב לשוחח עם הילדים בצורה ישירה ופתוחה על התופעות השליליות שהרשת טומנת בחובה, ובכלל זה: בריונים, פדופילים, מטרידים וכדומה. זהו תפקיד של מערכת החינוך ושל ההורים כאחד.
    • בניגוד למה שחלקנו אולי חושבים, חשוב שהורים או מורים לא יהפכו להיות חוקרים או בולשים של ילדיהם באינטרנט. במקום זאת, מומלץ כי הורים יהיו מעורבים במרחב הדיגיטלי של ילדיהם על ידי ניהול של שיח פתוח עם הילדים.
    • מומלץ לבלות עם הילדים בזמן שהם גולשים ברשת. חשוב לשוחח איתם ולשמוע מהם באיזה אתרים הם אוהבים לבקר, מה הם אוהבים לעשות באינטרנט וכן הלאה. מחקר ישראלי חדש שנערך לאחרונה על ידי פרופ' גוסטבו מש וד"ר חגית ששון מצא כי מעקב הורים אחר פעילות ילדיהם דווקא מגביר את הסיכון לפגיעת רשת בילדים ב-25%, לעומת ילדים שהוריהם העדיפו לדבר איתם ולסמוך עליהם, ופחות עקבו ובדקו מה הם עושים על בסיס קבוע.
    • חשוב שהורים ישימו לב לאמצעי התקשורת שבהם ילדיהם עושים שימוש, חדרי צ'אטים, רשתות חברתיות, הודעות מיידיות, דואר אלקטרוני וכן הלאה. אלה הן הזירות שבהן ילדים הופכים להיות טרף קל לעברייני מין. שוב, לא מומלץ לבלוש אחרי הילדים, במקום זאת מומלץ כי הורים יבקשו מהילדים לשתף אותם עם מי הם בקשר, תוכן הקשר והדרך ליצירת הקשר.
    • הורים ואנשי חינוך צריכים להכיר דרכים טכנולוגיות לפיקוח על גלישה באינטרנט. השוק מציע כיום מגוון רב של תוכנות מיוחדות לפיקוח על הגלישה, המסננות אתרים ומסרים מסוכנים וחוסמות את הגישה אליהם. את רובן ניתן כיום לקבל מספק שירות האינטרנט.
    • חשוב להדריך את הילדים לעולם לא לספק באינטרנט מידע מזהה אודותם, כמו שם, טלפון או כתובת. יש להנחות את הילדים לעולם לא להיות מעורבים בפגישות פנים אל פנים עם מישהו שהכירו באינטרנט, בוודאי לא לפני שקיבלו אישור מכם.
    • חשוב להנחות את הילדים לעולם לא להעלות תמונות חושפניות או מביכות שלהם או של מישהו אחר לרשת, וכל שכן לא לשלוח תמונות באינטרנט למישהו שאינו מוכר להם אישית. יש להסביר לילדים שזה נשאר שם לתמיד.

     

    הורים, אנשי מקצוע ואחרים שמבקשים להתמודד עם נושא מורכב זה עשויים להיתקל בשאלות ודילמות. להלן מספר טלפונים של ארגונים אליהם תוכלו לפנות על מנת לקבל עזרה בנושא:

    • אל"י - האגודה להגנת הילד, קו מצוקה 6935*
    • אל"י – האגודה להגנת הילד (קו מצוקה להודעות טקסט בלבד) 054-2949596
    • המועצה לשלום הילד 02-6780606
    • מרכז הסיוע לנפגעי ונפגעות תקיפה מינית 1202*
    • איגוד האינטרנט הישראלי 03-9700911
    • הכפתור האדום

     

      

    "זה לא ייגמר עד שנדבר" הנו מסע הסברה למניעת התעללות בילדים בשיתוף מיזם מהל"ב, המועצה הלאומית לשלום הילד ומכון חרוב, ונועד להעלות את המודעות לתופעת ההתעללות בילדים, על מנת להילחם בה ולסייע לשמור על בטחונם של ילדי ישראל


     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים