כשבאייפון היה חור

את שמה של החברה החדשה, פלאפון, הגה חנן אכסף, מנכ"ל מוטורולה ישראל באותה תקופה. עד היום, רבים מהישראלים קוראים לטלפון הסלולרי שלהם פלאפון, מילה שהפכה גנרית גם לסמארטפונים. מפעילות הסלולר שהגיעו לאחר מכן מתקשות עד היום לשכנע את הצרכנים להחליף את המילה הזו.

מספר שנים לאחר שהסתיים המכרז לרשת הסלולר בישראל, הוקם בערד מפעל ליצור מכשירי סלולר עבור טלפונים קבועים לרכב. ב-1986, לפני שלושים שנה, התקיימה גם שיחת הסלולר הראשונה בישראל: שר התקשורת אמנון רובינשטיין טילפן לראש הממשלה שמעון פרס באמצעות טלפון גדול מימדים, אשר נראה יותר כמו מכשיר נייח מאשר נייד. התחזיות באותה תקופה היו למכירות של 10 אלף מכשירים.

ב-1986 פלאפון מתחילה למכור את הטלפון הקבוע לרכב של חברת מוטורולה בעלות של 3,900 שקל. העלות לדמי חיבור – 1,000 שקל, דמי שימוש חודשיים של 100 שקל ודקת שיחה ב-90 אג'. דגם הפלאפון הנישא של מוטורולה – DynaTAC, קיבל את הכינוי בננה ונמכר ב-7,000 שקל.

המהפכה שהפכה את הטלפון הסלולרי מסמל סטטוס של מיליונרים למכשיר שנמצא בכיסו של כל פועל הגיעה במאי 1994, עם הקמתה של סלקום שזכתה במכרז להפעלת רשת הסלולר השנייה בישראל. חבילת התקשורת של סלקום באותה תקופה – פחות מחמישית מזו של פלאפון. החבילה כוללת דמי חיבור, 2,500 דקות שיחה ודמי מנוי חודשיים לשנה – 535 שקל. בפלאפון גבו באותה תקופה 2,800 שקל.

סלקום מתחילה לפעול באופן רשמי ב-27 לדצמבר 1994. מרכז השירות הראשון בדיזנגוף התקשה לעמוד בעומס של אלפי הישראלים הנלהבים שהסתערו על המכשירים הניידים.

שיחות, הודעות, קבצים וסרטוני וידאו רבים זרמו מאז בפס הרחב של הישראלים. המכשירים נעשו קלים, חכמים ומתקדמים יותר. רוב הישראלים לא יכולים לדמיין היום את חייהם בלי בן הלוויה הקטן והצמוד שמאפשר להם להתעדכן ולעדכן את העולם בכל דבר, בכל רגע נתון. 

 במלאת 30 שנה לשיחת הסלולר הראשונה יתפרסם בגיליון ערב החג של "ממון" פרויקט מיוחד, עם סיפורים היסטוריים ופרטים לא ידועים על הטכנולוגיה ששינתה את המדינה