אימפוטנציה וצהבת: המחלות שמסתתרות במשרה שלכם

כשאנחנו בוחרים לנו מקצוע - לא תמיד אנחנו מודעים לסכנות הנלוות אליו מבחינה בריאותית. מתברר, כי כבאים ואנשי ביטחון עלולים ללקות בסכרת הגורמת לאימפוטנציה בעקבות חשופה לארועים קשים, רופאים, חובשים ואחיות חשופים להפטיטיס - הלא היא שחמת הכבד, חשמלאים למחלת ריאות קשה בשם בריליוזיס, ועובדי בניין נמצאים בסיכון לסרטן מסוג מזותולמיה.

• מחלת מקצוע: נזלת כרונית מריחות במפעל
•  פיצוי לעובדים מול מחשב? ביהמ"ש יכריע
• צוואר תפוס וגב כפוף: נזקי הישיבה בעבודה
• ענף הבנייה: שיעור הרוגים גבוה מאירופה
  

זהו רק קצה המזלג של רשימת המחלות המסוכנות שעשויות להיות מוכרות כמחלות מקצוע, המתפתחות בגלל תנאי עבודה או בגלל תוקף תפקידו של החולה. עו"ד ליאור טומשין מומחה למחלות מקצוע, התארח באולפן ynet וסיפר לאילו סיכונים אנחנו חשופים בעבודה - וכיצ ניתן לקבל עבורם פיצוי. צפו בראיון שערכנו איתו באולפן ynet: 

טומשין מסביר כי להבדיל מתאונות עבודה - שהן ארוע חד פעמי שניתן להוכיח בקלות את הקשר בינו לבין הנזק שנגרם לעובד - מחלות מקצוע הן קשות יותר להוכחה, מה גם שלא תמיד העובדים יודעים כי יש לכך קשר לקריירה שבה בחרו. "לצערי במרבית המקרים אנשים לא יודעים, לא מבררים ולכן לא עושים עם זה שום דבר", הוא מסביר. "המקרים הכי מיוחדים הגיעו אליי באקראי, בלי שהם מודעים לכך שהם יכולים לתבוע". 

כך למשל הוא מדגים מקרה של מהנדס איסנטלציה שחלה בסרטן כבד. "גיליתי שהוא היה לאורך שנים חובש במילואים. חובש נחשף לדם של האנשים שהוא מטפל בהם והוא עלול להדבק בהפטיטיס, שיכול להתפתח לשחמת הכבד וזו יכולה להתפתח להפטומה שזה סרטן הכבד. לתהליך הזה לוקח 20 שנה להתפתח מבחינה רפואית. אותו אדם רצה פטור ממס הכנסה אבל הוא הוכר כמי שנפגע דווקא מהשרות הצבאי ומקבל תגמולים כל חייו".

במקרה אחר הוא מספר על שף שעמד שנים על רגלייו וחלה במחלת קרסוליים קשה. "הוא ביקש בכלל שנעזור לו לבקש ניידות מביטוח לאומי, אבל הצלחנו להכיר בכך שעצם העבודה בעמידה לאורך שעות היא זו שגרמה למחלה הזאת וכתוצאה מכך קיבל תגמולים". 

דוגמה נוספת היא אנשים שעובדים בעמידה לאורך זמן, כמו מורים, אחיות, קופאים וכדומה - שעלולים לפתח מחלה של אי ספיקת ורידים ברגליים, המוכרת כפגיעה בעבודה. בנוסף, אנשים שעובדים שעות ארוכות על המחשב או עם כלים רוטטים עלולים לפתח בעיה בשורשי כפות הידיים, רדימות או נימול באצבעות, בשם תסמונת התעלה הקרפלית. לדברי טומשין, מתוך 100 אנשים שסובלים מהבעיה - בודדים בלבד מגישים בקשות לפגיעה בעבודה".

בעבודות הכרוכות בעבודה ברעש - למשל פועלים במפעלים או תקליטנים - קיים סיכון ללקות בבעיות בשמיעה ובצפצופים באוזניים שנקראים טנטון. גם מחלות עור כלולות ברשימה. "מחלת עור כמו פסוריאזיס יכולה להיות כתוצאה ממתח", הוא מסביר. "בנוסף אנחנו מכירים את המלנומה ונגעים אחרים בשם bcc ו-scc כתוצאה מחשיפה לשמש. גם מי שעבד לפני 20 או 30 שנה בחשיפה לשמש יכול לקבל על כך הכרה כפגיעה ולקבל כסף".

עוד מתברר, כי אפילו התקף לב או אירוע מוחי עשויים להיות מוכרים כתאונת עבודה, אם מצליחים להוכיח שב-24 השעות שקדמו לארוע היתה מריבה או התרגשות גדולה בעבודה. כך למשל טומשין מדגים מקרה שבו עובד קיבל התקף לב כששהה בביתו - מספר שעות לאחר שעשו לו מסיבת הפתעה לרגל יומו האחרון לעבודה, והאירוע הוכר כתאונת עבודה בשל התרגשות חריגה. 

אבל מה הסיכוי לשכנע את הביטוח לאומי להכיר במחלות הללו כמחלות שנגרמו בשל העבודה? טומשין מודה כי ברוב המקרים הדרך להכרה במחלת המקצוע, תעבור דרך תביעה משפטית נגד המוסד. "אף אחד לא אוהב לשלם כסף ולכן צריך להגיש את התביעה ולנסות לשכנע ולהביא תקדימים ומחקרים", הוא מסביר. "הם קיימים ובמקרים כאלו קל לקבל הכרה, אבל כאמור, רוב האנשים בכלל לא מבקשים".