נפרדים מרוקני: ישראל חגגה 68 בסימן "גבורה אזרחית"
חגיגות יום העצמאות נפתחו עם הנפת הדגל לראש התורן בהר הרצל בירושלים. לצד טקס הדלקת המשואות המסורתי נפרד מפקד הדגלנים המיתולוגי, אל"מ דוד רוקני, מהמעמד לאחר 34 שנה. רונה רמון: "מדליקה משואה זו לכבודם של אהוביי, אילן ואסף, שהיו נר ומגדלור להגשמת חזוני"
מעצב לשמחה: חגיגות יום העצמאות ה-68 של מדינת ישראל נפתחו הערב (ד') עם הנפת דגל המדינה לראש התורן בהר הרצל שבירושלים. הטקס השנה נערך בסימן "גבורה ישראלית". בין 14 מדליקי המשואות - רונה רמון ששכלה את בעלה אילן, האסטרונאוט הישראלי הראשון, ואת בנה הטייס אסף. עוד במדליקי המשואות: סגן מפקד יחידת החילוץ "מגילות" גבי ברשישת, לוחמת מג"ב סמ"ר אליסון ברסן, שירתה בשני מחבלים שניסו לבצע פיגוע דקירה בצומת תפוח, וכן נהג האוטובוס הרצל ביטון, שנאבק אשתקד במחבל שדקר אותו ואת הנוסעים באוטובוס שבו נהג. ynet העביר בשידור ישיר את הטקס בהר הרצל.
השנה תירשם היסטוריה: הטקס הוא הפעם האחרונה שבה מפקד אלוף-משנה (מיל') דוד רוקני (84) על מצעד הדגלים לאחר 34 שנה. את רוקני, תושב רמת גן ששירת בחטיבת גולני במשך 34 שנים בתפקידי מטה והדרכה, יחליף בתפקיד סא"ל (מיל') שמעון דרעי. השנה הוא "חופף" אותו, וביום העצמאות הבא כבר יפקד סא"ל דרעי על מצעד הדגלנים בעצמו.
את הטקס המסורתי תנחה השנה העיתונאית והמגישה סיון רהב-מאיר, שעמדה השנה בלב סערה ציבורית לאחר שסירבה להנחות את חידון התנ"ך העולמי במקומו של אבשלום קור, המנחה המיתולוגי שהודח בהודעת טקסט. לצדה של העיתונאית ינחה את הטקס השחקן עמוס תמם.
רונה רמון ריגשה את הקהל כשנקראה להדליק משואה, ואמרה: "אני מדליקה משואה זו לכבודם של אהוביי, אילן ואסף, שהיו נר ומגדלור להגשמת חזוני. לכבודם של טייסי חיל האוויר לדורותיהם, המגינים עלינו ממעל. לכבודם של אנשי החלל הפורצים גבולות למען האנושות. לכבוד ילדיי וכל הצעירים המופלאים שגדלים מתוך אהבת האדם המדינה והתקווה לשלום".
עם פתיחת הטקס שודרה ברכתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו שבה העלה על נס את מסר האחדות: "אתגרים רבים עוד לפנינו, אבל אני בטוח שנוכל להם בזכות האחדות, בזכות האמונה, בזכות התקווה". לדבריו, "התנאי היסודי לעצמאות הוא הנכונות להגן עליה, אבל יש לכך מחיר כואב בנפילת בנינו, בנפילת אחינו. אנו חבים להם הכול. אנחנו יודעים שאין קיום בלי כוח מגן, אין עצמאות בלי התעצמות. לכן, כולנו מצדיעים לכם, החיילים והחיילות היקרים שלנו, השוטרים והשוטרות, כל נשי ואנשי זרועות הביטחון - אתם שומרים על המדינה ואני מבקש מכם, שמרו גם על עצמכם. בשם העם כולו, תודה לכם".
"כאן, בירושלים, מדי יום מגיעים מנהיגי העולם. הם אומרים לי בהתפעלות: 'איזו מדינה אדירה יש לכם, מדינה תוססת, יוזמת, יוצרת ברוח ובחומר'. הם רואים את הכבישים, את הבנייה, את הטכנולוגיה, את הכלכלה, את החברה, את האמנות. מעל לכל, הם רואים אתכם, אזרחי ישראל, את הכישרון והיוזמה שלכם, את הערבות ההדדית, את ההתלכדות בעת צרה", אמר ראש הממשלה.
בנאומו בטקס אמר יו"ר הכנסת ח"כ יולי אדלשטיין: "גם בשנה החולפת נאלצנו להיאבק על עצמאותנו ועל זכויותינו. בהסתה הפרועה נגדנו, מילאו הרשתות החברתיות מקום מרכזי. דווקא הן, שאמורות לחבר, לקרב ולאחד בין אנשים, עמים ומדינות, שימשו את מבקשי רעתנו כדי להפריד , להחריק ולפרק. אך אם הייתה זו תקופה שבה נמדדה נחישותה של ישראל כאומה – יכולנו לה!"
בהמשך הוסיף: "חופש הביטוי הנרחב – נשמת אפה של הדמוקרטיה – התאפיין לא פעם בשיח פוגעני. ההתבטאויות הלכו והקצינו ואיש איננו חסין: לא נשיא ולא ראש ממשלה, לא חבר כנסת ולא שר, לא שוטר ולא חייל, לא שופט ולא עיתונאי. למרבה הצער, גם לא ילדות וילדים תמימים, שנפגעים קשות מחצי הלעג והביוש הנשלחים כלפיהם ללא רחמים. על כולנו, נבחרי הציבור ושולחיהם, להיזהר בלשוננו. יש מקום לכל השקפה להישמע, ואין מקום אצלנו להחרמות משום צד. אפשר וחובה להעביר ביקורת. אבל בין אלו לבין יריית חצי ארס המרחק חייב להיות גדול".
14 מדליקי המשואות, בסימן "גבורה ישראלית"
רונה רמון, תושבת רמת גן בשנות ה-50 לחייה, היא פעילה ציבורית התומכת בחינוך ובקידום בני נוער בישראל ומקימת "קרן רמון" השואפת להקנות לדור הצעיר בישראל "מצוינות אקדמית, מנהיגות חברתית ותעוזה פורצת דרך". רמון היא אלמנתו של אלוף-משנה אילן רמון ז"ל, האסטרונאוט הישראלי הראשון שנספה באסון מעבורת החלל "קולומביה", ואמו של סרן אסף רמון ז"ל, שהמשיך בדרכו של אביו כטייס בחיל האוויר, ונהרג בתאונת אימונים. עם קבלת ההודעה על הבחירה בה, אמרה ל-ynet: "אני לא חושבת שיש בבחירה נחמה, אבל גאווה כן. לקחת מקום כל כך כואב ולהפוך אותו למפעל חיים שנותן כל כך הרבה גם לאנשים אחרים וגם לי - זה דבר גדול".
אבי טויבין, תושב הרצליה בשנות ה-60 לחייו, הפגין ב-2009 תושייה יוצאת דופן תוך סיכון חיים, כשהציל ממוות את החותרת יסמין פיינגולד שנלכדה תחת סירה שהתהפכה בירקון. הוא נכנס לנהר ושחה לסירה, הצליח לשחרר את פיינגולד ומשה אותה מהמים, הביאה אל הגדה וביצע בה פעולות מצילות חיים. לאחר תקופת שיקום ממושכת חזרה פיינגולד לספורט התחרותי, וכעבור שלוש שנים אף עלה בידה לקטוף את התואר אלופת ישראל בחתירה.
גבי ברשישת, תושב כפר אדומים בן 49, הוא מתנדב בתחומי הרפואה והחילוץ ובתחומים חברתיים וערכיים. ברשישת מתנדב כסגן מפקד יחידת החילוץ "מגילות" ים המלח, והוא אחד המומחים בתחום שסייע למשלחות החילוץ וההצלה לנפאל, האיטי, יפן, הפיליפינים ועוד. הוא היה בין מקימי המדרשה הישראלית למנהיגות חברתית, מדרשת עין פרת, המפגישה בין צעירים דתיים ושאינם דתיים ופועלת ללימודה ולקידומה של התרבות הישראלית-יהודית. בשיחה עם ynet זמן קצר לפני טקס הדלקת המשואות סיפר על הרגע שבו התבשר שידליק משואה: "זה נראה לי כל כך רחוק פתאום. חשבתי שעובדים עליי בהתחלה, אבל זה מאוד מאוד שימח אותי. זה כבוד גדול ואני חושב שזה חלק מהעשייה של הרבה מאוד אנשים שעושים למען הכלל ולמען הציבור".
נילי ומויש לוי, תושבי מודיעין בשנות ה-50 לחייהם. ד"ר נילי לוי היא קלינאית תקשורת ומרצה בתחומי האתיקה במוסדות אקדמיים, ומשה (מויש) לוי, עורך דין במקצועו, הוא איש חינוך מחלוצי זרם החינוך המשותף בישראל ומראשי רשת החינוך "גוונים". בשנת 2015 תרמו בני הזוג כליה לחולים שאינם מכירים, וכהגדרתם, "למי שזקוק לה ביותר".
האב גבריאל נדאף, תושב כפר יפיע בן 42, כומר יווני-אורתודוקסי, מראשי העדה הארמית ומהפעילים הבולטים לגיוס נוצרים דוברי ערבית לצה"ל. נדאף פועל כדי לשלב את בני עדתו בחברה הישראלית, בין היתר באמצעות הגיוס לצבא ולשירות אזרחי. הוא ממשיך לדגול בעמדה זו למרות איומים והתנגדות קשה. בימים האחרונים עמד בלב סערה ציבורית עם פרסום עדויות לפיהן ניהל האב שיחות הכוללות רמיזות מיניות עם חיילים שנזקקו לסיועו ומבקש טובות הנאה, ודווח כי תלונה ראשונה הוגשה נגדו במשטרה. הערב, זמן קצר לפני הדלקת המשואה, אמר ל-ynet: "מפרסמים שקרים. גורמים בתוכנו שמנסים לרקום נגדי עלילת זדון אבל הרגע הזה, אני רוצה לשמוח ברגע ההיסטורי ולהדליק את המשואה בגאווה רבה".
הלל בראלי, תושבת שדרות בת 17, היא תלמידה באולפנת "שירת" שבשדרות, מש"צית ומדריכה בתנועת הנוער "אריאל". בראלי היא פעילה חברתית בולטת בעיר המסייעת רבות לאוכלוסייה בעתות חירום ושגרה. במבצע "צוק איתן" הפעילה בראלי מקלטים למען הילדים בעיר ועסקה בהתנדבות למען קשישים. היא בנתה טבלת התנדבות עבור כל שכונות העיר והפעילה את כל תנועות הנוער, הדתיות והחילוניות כאחת, תחת ירי מתמיד ותוך סיכון עצמי.
רותם אלישע, תושבת רמלה בת 18, היא פעילה חברתית בתחום המאבק בהטרדות מיניות ולמען זכויות נשים בישראל. בעבר נאנסה וחוותה טראומה קשה, ואף חוותה על בשרה דעות קדומות וחוסר ידע של החברה הישראלית באשר לקרבנות תקיפה מינית. לפני כשנתיים חשפה את סיפורה האישי במטרה לעודד נפגעי תקיפה להתלונן ולהגביר את המודעות לנושא בקרב הגורמים המטפלים. בין היתר היא הקימה ומנהלת את עמוד הפייסבוק "מפסיקות לשתוק נלחמות למען החופש והשוויון", המונה אלפי חברות וחברים.
פייני סוקניק, תושבת ירושלים בת 33, היא מורה ויועצת חינוכית, מקימה ומנהלת של עמותת "באשר תלכי". סוקניק, אם לשלושה המשתייכת למגזר החרדי, חוותה תהליך גירושין קשה, ובעקבות ניסיונה החלה להפעיל מערך התנדבותי המסייע נפשית, חברתית ומשפטית לנשים חרדיות הנמצאות במצב דומה. היא משמשת כאם תומכת לנשים המגיעות לעמותה, חלקן בהסתר, והיא דואגת לכל מחסורן.
יעקב ארנפלד, תושב תל אביב בן 83, הוא ניצול שואה חירש-אילם המשתייך לאגודת החירשים ולמכון לקידומם. הוא התחנך בפנימייה לחירשים יהודים בבודפשט, וכשהיה בן 11 גורש עם משפחתו והועבד בעבודות כפייה לצד הצבא הגרמני הנסוג. הוריו נרצחו והוא הוצעד עם יהודים נוספים מהונגריה ב"צעדת מוות" לכיוון מחנה מאוטהאוזן, שם שוחרר עם תום המלחמה. הוא עלה לארץ עם אחיו ואחותו והתיישב בתל אביב. כיום הוא עובד בשיתוף פעולה עם בית הספר לחירשים, ומשמש זה שנים רבות איש עדוּת של "יד ושם" בשפת הסימנים עבור חירשים ושומעים כאחד.
סמל פרה אוסה רוברטו, מתגורר בתל מונד עם הוריו ושני אחיו, בן 21. משפחתו עלתה לישראל מקולומביה ב-2003, והוא משרת כלוחם בצה"ל. במרס 2016 אבטח בגוש עציון, והותקף בסכין על ידי נהג, אך הצליח לנטרל אותו ולסכל את הפיגוע במהירות ובלי נפגעים.
השוטרת סמ"ר בחובה אליסון ברסן, תושבת עפולה, עולה חדשה לוחמת מג"ב בודדה, ילידת צרפת שעלתה לישראל בגפה בשנת 2012. לפני כחצי שנה זיהתה בצומת תפוח שני גברים יורדים מאופנוע, ובסכינים שלופים מגיעים לעבר לוחם מג"ב שעמד במחסום. היא ביצעה במהירות ירי מדויק לעבר המפגעים ונטרלה אותם. הלוחם נפצע באורח קל בלבד הודות לערנותה. תגובתה המהירה הצילה את חייו של הלוחם ושל אזרחים נוספים ששהו במקום.
