בלאגן בחדר ילדים - בעיה שלהם

מה הבעיה לסדר חמש דקות? מתברר שזו בעיה רצינית כשמדובר בחדרים של הילדים שלנו. הם בדרך כלל לא מבינים מה הביג דיל ולמה אנחנו כל כך נסערים ממראה החדר שלהם. הם מוצאים את החולצה, גם כשהיא זרוקה על התיק שמונח על הכפכפים. אז האם צריך להעיר להם, לאיים ולכעוס או פשוט לשחרר ולתת להם לחיות בבלאגן של עצמם? החלטנו לבדוק את הסוגיה, ולא, החדר של הילדים שלכם הוא לא הכי מבולגן בארץ, יש עוד כמה.

אם איו סדר, אין חברות

"הבית שלנו בדרך כלל מבולגן", מודה דבי מן, אמא לבת שמונה. "אנחנו מסדרות אותו כשיש זמן פנוי או לפני שמישהו מגיע לבקר. אין לנו שגרה קבועה, פשוט כשכבר יש יותר מדי בלאגן, מתלבשות על הבית ומסדרות, אגב, נגה מסדרת את החדר שלה תמיד בעצמה".

- באיזו תדירות היא מסדרת?

"האמת, בלאגן פחות מפריע לה והיא לגמרי יכולה להסתדר איתו, אבל כשהוא מגיע למצב שמרוב הצעצועים המפוזרים כבר לא רואים את הרצפה, אני בדרך כלל מתערבת ומבקשת לסדר. הבלאגן עצמו פחות מפריע לי, אלא העובדה שמרוב שלא רואים את הרצפה נגה והחברים שלה דורכים על הצעועים ושוברים אותם. בדרך כלל מספיק לומר לה שעד שהיא לא תסדר את החדר היא לא תוכל להביא חברות, כדי שהיא תיקח את עצמה בידיים".

הממלכה של נגה

עוד בערוץ הורים:

- 182 גברים עושים לייק לילדה בת 9

- ללדת הפוך ממה שתכננתי

- הילדות שנלחמו על חייהן כיכבו בתצוגת אופנה בבית חולים

לא נעים שיראו את הבלאגן

"לבת הגדולה שלי יש את החדר הכח מבולגן", אומרת ליאור בירק, אמא לבן תשע, בן שבע ובת תשעה חודשים. "החדר שלה לא גדול ומספיק שתהיה מגבת על הרצפה, בגדים או צעצועים והוא נראה מבולגן. לעומת זאת, החדר של הבן נשאר מסודר לאורך כל היום, בדיוק כמו שהוא עזב אותו בבוקר".

- לבת שלך מפריע שהחדר שלה לא מסודר?

"למען האמת פשוט לא אכפת לה. אני יכולה לא לגעת בחדר שלושה ימים והיא פשוט לא תשים לב. היא מתמצאת מצוין בתוך כל הבלאגן הזה ולדעתי הייתה מסתדרת אם לא הייתי מנקה את החדר שלה בכלל. הבעיה שאנחנו גרים בבית קרקע בקיבוץ והחדר שלה נמצא בסמוך לסלון, כך שכל מי שנכנס, רואה אותו ולא נעים לי שיראו חדר כל כך לא מסודר. לכן, אחרי שאני מבקשת ממנה לסדר אותו כמה פעמים, תמיד יוצא שאני או בעלי מסדרים אותו בעצמנו".

הילדה מתמצאת מצוין בתוך כל הבלאגן

הילדים הפנימו שצריך לסדר

"אני לא מסוגלת לתפקד בתוך בלאגן", אומרת לינה טרנה, אמא לבן שש וחצי ובן חמש. "יש לי הפרעת קשב וריכוז ובלאגן מבלבל אותי. אני לא מבינה איפה אני נמצאת, פשוט חייבת סדר מינימלי. לכן בבית שלנו כל הקשור לסדר זה משהו שהוא ערך. הילדים הפנימו את זה מגיל מאד צעיר - אין בעיה שיעשו בלאגן כמה שהם רוצים, אבל בערב, לפני שהולכים לישון, עליהם לסדר את הכול. ואז כשהם עושים את זה, באופן טבעי, מאחר ולי זה עושה ממש טוב, גם להם זה עושה נעים".

לכתבות נוספות - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet

"אני בדרך כלל משתדלת להסב את תשומת ליבם ולהראות להם - תראו איזה יופי כשהחדר מסודר ואתם לא צריכים לחפש חלקים של המשחק או להתקל באיזה פאזל מפוזר. זה גם הטיפ שלי להורים אחרים - לעודד ילדים לשמור על הסדר. אי אפשר לגרום לילד לסדר את החדר אם כל הבית מבולגן. אנחנו צריכים לשמש דוגמה אישית לילדים שלנו".

היום בבוקר, הבן הבכור שלי קם, התלבש וביקשתי ממנו להכניס לתיק את הבקבוק עם המים, אז הוא ענה לי שהוא לא יכול כי קודם כל עליו לסדר את החדר כי אתמול הוא שכח לפני השינה. זה אומר שכבר בגיל הזה הסדר חשוב לו. אני אפילו לא הייתי מעירה לו בבוקר על סידור החדר, אבל היה לו זמן והוא הרגיש אחריות והבנתי שאי סדר מפריע לו".

מסיימים לשחק ומסדרים

כמות המשחקים צומצמה

שירה גל שרייבר, אמא לבן ארבע ובן שמונה, אומרת שהחדר שלהם יחסית מסודר. "פעם ביומיים בערך, כשהרצפה מתמלאת בצעצועים, אני מבקשת מהם להרים את הדברים ולסדר לפי יכולתם. פעם בכמה זמן אני עושה את שאר הסדר והניקיון (כולל לדלל את הצעצועים) כשהם לא נמצאים".

מה "שיטת העבודה" שלך?

"אני פשוט צמצמתי להם את המשחקים בצורה דרסטית. למזלנו יש לנו הרבה אכסון בבית אז יש מאיפה לשלוף 'הפתעות' אבל כבר הרבה זמן לא עשינו את זה. המשחקים בחדר מתאימים גם לילדים המקובעים שלי וגם לאורחים. יותר קל לכולנו לסדר את הבלאגן".

מה הילדים עצמם אומרים על החדר שלהם?

ארי (8): "אני אוהב את החדר גם כשהוא מסודר וגם כשהוא מבולגן, גם כשמסודר מותר לנו להוציא כמה דברים שאנחנו רוצים כי בסוף נחזיר הכול למקום". אדם (4): "אני לא אוהב כשהחדר מבולגן כי יש משחקים על הרצפה ובכל מקום שאני דורך זה על משחק או משהו אחר".

קל לסדר את הבלאגן כשיש פחות משחקים

תניחו לילדים

ולשאלת השאלות - להתייחס או לא להתייחס לבלאגן בחדר הילדים? "יכול להיות שלילד זה לא מפריע ושהוא יודע בדיוק איפה כל דבר מונח", אומרת ביאטריסה אבידור, פסיכולוגית שיקומית. "גם אם הוא יודע וגם אם לא, עדיף שתניחו לו לנפשו. אם תמשיכו להעיר לו, לריב איתו או אפילו לסדר בשבילו, לא תשיגו דבר ואפילו להיפך.

"בטווח הקצר תשיגו אולי קצת סדר, אבל בטווח הארוך לא בטוח שהמחיר שתשלמו יהיה כדאי. הרי כהורים אתם רוצים ללמד אותו אחריות מהי, לאפשר לו עצמאות ולהנחיל לו ערכים מסוימים שאתם מאמינים בהם, לא? הנקודה היא, שילדים שחווים כפייה בנושא מסוים מגיבים בדרך כלל במרד או בהזדהות.

"הם יעשו דווקא גם אם זה יפגע בהם עצמם. לחלופין, הם עלולים להגיב בהזדהות ולהתנהג כמוכם. בדוגמה הנוכחית, הם עלולים להפוך לבלגניסטים איומים או לכפייתיים לסדר וניקיון. בכל מקרה, תנו לילדכם להתמודד עם חדרו בעצמו והפסיקו את ההטפות.

"שוחחו עמו בגובה העיניים ושמרו על פתיחות. בררו עמו מה היה רוצה וכבדו זאת. כך תתנו לו את החופש לבחור מה נכון לו. הרי בסופו של דבר, זה מה שאתם רוצים, לא? לגדל אותו כאדם בעל שיקול דעת, ביטחון עצמי ואחריות. אז קדימה".