הסיבה המפתיעה שבגללה אנחנו דוחות דברים

פעם חשבתי שאני עצלנית. קראתי לעצמי דחיינית, כי זה נשמע רציני כזה, פחות מפונק. לא הבנתי למה אני יושבת לראות טלוויזיה בשעה שיש לי כל כך הרבה דברים לעשות, ואם אני כבר יושבת מול תוכניות שלא תורמות לי כלום, למה אני לא מקפלת כביסה בזמן הזה.

הדחיינות שלי תסכלה אותי מאוד, גרמה לי להאמין שמשהו אצלי לא בסדר, שאני יכולה יותר, שאם רק ארים את עצמי מהספה הכל יהיה טוב יותר. וזה נכון, בפעמים שהצלחתי להרים את עצמי גיליתי שבעשר דקות הכביסה כבר מונחת בארונות, בחמש דקות הכיור נקי, אני מספיקה המון ואני מפוצצת באנרגיה. אלא שרוב הזמן הרגשתי שאני מחכה לגמדים הקטנים והלא קיימים שיעשו הכל במקומי.

השבוע זה שוב קרה לי. מישהי כתבה לי בפייסבוק "אין ספק שהגירושין עשו אותך מאוד יעילה" ואני קראתי את זה בעודי שרועה בסלון, חופרת על שטויות עם חברה בטלפון, השעה עשר בלילה ויש לי להגיש עד מחר בבוקר כתבה ענקית, מצגת להרצאה, שלא לדבר על מיילים שלא פתחתי ושלל בירוקרטיות. ממש יעילה, חשבתי באכזבה.

דוחה את המשימות שיש לך. אין קשר לעצלנות(צילום: shutterstock)

למה אני דוחה את כל הדברים שאני צריכה לעשות?

ואז התחלתי לחשוב, למה בעצם אני דוחה את כל מה שאני צריכה לעשות? כולל את כתיבת הטור הזה ממש. הרי אני יודעת שאת רוב הדברים אני נהנית לעשות או לפחות אוהבת שאני אחריהם, כמו אימון כושר. מה יש בי שתוקע אותי במקום ולא מאפשר לי להיות נמרצת ומסופקת? זה אותו רכיב חמקמק שהשאיר אותי מנומנמת בנישואין ואפילו בעבודה במשך המון זמן.

חשבתי וחשבתי (באותה תנוחה על הספה) והגעתי למסקנה שאני לא עושה חלק מהדברים שאני צריכה ואפילו רוצה לעשות כי יש בי חלק שרוצה לשמור עליי ממאמץ. זו לא התפנקות, זו לא גחמה, זה חלק במוח שבאמת רוצה בטובתי וחושב שטובתי היא לשמר אנרגיה ולאגור כוחות.

"יפה מצידך שאתה חוסך לי באנרגיה", אמרתי לחלק (דיברתי אל עצמי, אבל לפחות יש מי שהקשיבה לי), "אני רוצה את האנרגיה הזאת, את הדלק הזה, זה מה שעושה אותי יעילה ושמחה ונמרצת, אבל אתה קולט שבמקום להיות אפקטיבית אני פאסיבית?" נשבעת ששמעתי את החלק לוחש 'כן'.

"אז הרעיון שלך יפה", המשכתי לדבר לחלק החמקמק, "אבל בוא נמצא דרכים אחרות להתמלא בכוחות, כי הדרך הזו מחלישה אותי". החלק ניסה לרטון, הוא לא אוהב שמעבירים עליו ביקורת, אבל הסכים למצוא דרך חלופית.

הקשר המפתיע בין דחיינות לאנרגיה

בלי השיחה עם החלק לעולם לא הייתי מקשרת בין דחיינות לאנרגיה, כי לכאורה אלה שני דברים מנוגדים לגמרי. ברגע שהבנתי ידעתי מה אני צריכה לעשות – למצוא מאגרי דלק ועוד משהו שישמור עליי שלא אתפרק מרוב מאמץ.

עשיתי לעצמי רשימה של שלושה דברים שיעזרו לי בזה:

אני מתחייבת לעצמי על שלושה אימוני כושר בשבוע

נרשמתי לקורס מתקדם שנותן כלים טיפוליים כדי לפתח את עצמי ואת המטופלות שלי

ונרשמתי ללימודי קרמיקה.

תצחקו, אבל אחרי שתראו את הצלחות שאעשה בידיי העקומות לעולם לא תדרכו שוב באיקאה.

תזכרי, את לא דחיינית סתם. יש לזה סיבה והיא שונה אצל כל אחת, כדאי לברר למה אנחנו תוקעות את עצמנו במקום שלא טוב לנו, למה אנחנו מתפרצות בכעס כשאין סיבה, למה אנחנו פועלות באופן שלא מיטיב איתנו, כשכל כך קל לשנות את המציאות שלנו לטובה יותר.

למי ששאלה את עצמה עד היום "מה עושה ה-NLP הזה", אז זה היה שיעור קצר בשיטת NLP שמאפשרת הבנת תהליכים שמתרחשים אצלנו במוח ובגוף ומציאת דרכים יצירתיות להשיג את מה שאנחנו באמת רוצות אבל מתכחשות לו או לא מודעות בכלל לקיומו.

שלך,

גאיה קורן

מנטורית נשים  במשבר לשינוי חיובי בחיים, מרצה אני מלכה , עתונאית ידיעות אחרונות ומנחת סדנאות להערכה עצמית.