החוקים שפוגעים בילדים
כיצד קורה שאדם שהורשע בעבירות מין מסוג הטרדה מינית יכול להמשיך לעבוד עם קטינים בחסות החוק? "דווקא הילדים בגיל הרך שהכי זקוקים להגנה, מופקרים על ידי המדינה", אומרת עו"ד ורד וינדמן, מנכ"לית המועצה לשלום הילד
בשיתוף מיזם מהל"ב
פערים בחקיקה מותירים עשרות אלפי ילדים בסיכון. מטרידים מינית שיכולים להמשיך לעבוד עם ילדים- גם אחרי הרשעתם; גנים ומשפחתונים לפעוטות הפועלים ללא רישוי או פיקוח- על אף החקיקה המתקדמת בשלל תחומים, דווקא בתחום ההתעללות וההזנחה בילדים כוללת החקיקה הישראלית חסרים וחורים המותירים בסיכון עשרות אלפי ילדים.
"חומרתה של תופעת ההתעללות בילדים, לצד ממדיה והנזק החמור שגורמת לילדים, מחייבים התייחסות למניעתה כאל משימה לאומית", אומרת עו"ד ורד וינדמן, מנכ"לית המועצה לשלום הילד. "על הממשלה והכנסת להצטרף כחלוץ ומוביל להשגת יעדים של העלאת מודעות והתוויית מדיניות וכך בעצם לפרוש רשת הגנה
רחבה על ילדי ישראל".
עם פתיחת מושב הקיץ של הכנסת, פועלת המועצה הלאומית לשלום הילד לקידום מספר הצעות חוק, במסגרת המיזם למניעת התעללות בילדים (מהל"ב), שבו שותפים המועצה הלאומית לשלום הילד ומכון חרוב, וארגונים ומשרדי ממשלה נוספים, שמטרתו מניעה והפחתת שעורי ההתעללות בילדים, על סוגיה השונים.
בין ההצעות ניתן למנות את הצעת חוק רישוי ופיקוח על מסגרות חינוכיות לפעוטות: על פי ההצעה כל מסגרת חינוכית לפעוטות תחויב ברישיון ותפוקח על ידי המדינה. ההצעה נועדה להבטיח כי ילדים, בשנות ילדותם הראשונות (לידה עד 3) יזכו לטיפול ולחינוך הולם ומוגן.
בעוד שמחקרים מעידים כי הגיל הקריטי ביותר להתפתחות הילד הוא הגיל הרך, וכי התעללות והזנחה בגיל הרך עלולות להיות הרות גורל במיוחד, תחום המסגרות לגיל הרך הוא גם התחום הפרוץ ביותר והבלתי מוסדר ביותר מבחינה חוקית.
"למעלה מעשור שהמועצה לשלום הילד מנסה לקדם חקיקה שתסדיר את הסטנדרטים, הרישוי והפיקוח על המסגרות לגיל הרך ובכל פעם הכנסת והממשלה מעכבים או מפילים את הצעות החוק" אומרת וינדמן "דווקא הילדים בגיל הרך שהכי זקוקים להגנה, מופקרים על ידי המדינה. שעה שלכל קיוסק או קייטנה יש צורך ברישוי, רק המסגרות לגיל הרך לא זקוקות למאומה וכל אדם יכול לפתוח מעון וגן ללא כל מגבלה".
אבסורד נוסף בו מבקשת המועצה לטפל במסגרת המיזם הוא לקונה משפטית לפיה אדם שהורשע בעבירות מין מסוג הטרדה מינית יכול להמשיך לעבוד עם קטינים בחסות החוק. כיום מאפשר החוק למורשעים בעברת "הטרדה מינית" להיות מועסקים במסגרות בהן ילדים, זאת בשל אי הכללתה של "הטרדה מינית" בהגדרות עבירות מין.
כך, מדריך של קטינים שהורשע בהטרדה מינית של קטין בן 15 כששלח לו תמונות והצעות מגונות בטלפון ללא הרף, יכול היה להמשיך לעבוד עם ילדים במסגרות השונות ככל שיחפוץ, אלמלא הורשע בביצוע עבירות מין נוספות. כדי להגן על ילדים מפני פגיעה נוספת, מבקשת הצעת החוק שיזמה המועצה לשלום הילד, לתקן מצב זה.
"בשנים האחרונות עלה באופן ניכר מספר עבירות המין המתבצעות באמצעות האינטרנט, המחשב והטלפון החכם. רבות מהעבירות הללו מוגדרות כהטרדה מינית והדבר מגביר את האבסורד שבאי החלת איסור העסקה בעבודה עם ילדים, על עברייני מין אלה", אומרת וינדמן.
הצעת חוק זו הוגשה על ידי חה"כ קארין אלהרר ואחרים, והונחה על שולחן הכנסת. הצעה דומה הוגשה גם על ידי חה"כ מרב מיכאלי.
"חקיקה המתקבלת בתחום יכולה להשפיע ולשנות את חייהם של עשרות אלפי ילדים בישראל, על כן קידום חקיקה מהווה את אחד הנדבכים המרכזיים שבאמצעותם מבקש מיזם מהל"ב ליצור שינוי משמעותי בחברה הישראלית, שיסייע במניעת התעללות בילדים והזנחתם, בהווה ובעתיד", מסכם פרופ' אשר בן אריה, מנכ"ל מכון חרוב.
"חקיקה נוספת בעלת חשיבות מירבית, שחסרה כיום, תסדיר את המצב שכל העוסקים בעבודה עם ילדים יהיו מחויבים בחוק לעבור הכשרה וריענונים תקופתיים בנושא התעללות והזנחה" אומר ד"ר יורם בן יהודה, סגן מנהל מחלקת ילדים במרכז הרפואי מעייני הישועה ויו"ר החברה הישראלית למניעת התעללות והזנחת ילדים בהר"י. "באנגליה קיים חוק בנושא, בארה״ב ובארצות אחרות אי אפשר לעשות התמחות בתחום ילדים ללא הכשרה ומבחן בנושא".
הורים, אנשי מקצוע ואחרים שמבקשים להתמודד עם נושא מורכב זה עשויים להיתקל בשאלות ודילמות. להלן מספר טלפונים של ארגונים אליהם תוכלו לפנות על מנת לקבל עזרה בנושא:
- אל"י - האגודה להגנת הילד, קו מצוקה 6935*
- אל"י – האגודה להגנת הילד (קו מצוקה להודעות טקסט בלבד) 054-2949596
- המועצה לשלום הילד 02-6780606
- מרכז הסיוע לנפגעי ונפגעות תקיפה מינית 1202*
- קו חירום של משרד הרווחה - מוקד 118
"זה לא ייגמר עד שנדבר" הנו מסע הסברה למניעת התעללות בילדים בשיתוף מיזם מהל"ב, המועצה הלאומית לשלום הילד ומכון חרוב, ונועד להעלות את המודעות לתופעת ההתעללות בילדים, על מנת להילחם בה ולסייע לשמור על בטחונם של ילדי ישראל
לפנייה לכתב/ת 
