שערוריית נבחרת השחייה / פלג בחמישי

הברדקיסטים

"המונה דופק, אף אחד לא בא!"

שם המחזה: חסמב"ה והפספורט האבוד.

המקום: לונדון (אבל שום קשר לוויליאם שייקספיר)

המועד: יום א'. למחרת הפאשלה האדירה שמנעה מנבחרת השליחות שלנו להשתתף באליפות אירופה בשחייה, בגלל שראשי המשלחת שכחו לרשום אותן.

הגיבורים: ראש המשלחת איתן שחף, מנהל הנבחרת חנן סטרלינג, שחיין הפרפר מירון חירותי, אלוף אירופה לנוער ב-50 מ' חופשי זיו קלונטרוב, אביו ומאמנו גבי קלונטרוב.

שחקני משנה: הפיזיותרפיסט יוסי בלייר, מאמן הנבחרת ליאוניד קאופמן ועוזרו לירן וקנין.

בתפקידי אורח: שני מאבטחים (שייקראו להלן ל' ו-ב') ורופאת הנבחרת נעמה קונסטנטיני.

מערכה ראשונה: חירותי, שסיים להתחרות, מגיע יחד עם בלייר לשדה התעופה סטנסטד ומגלה ששכח את הדרכון בחדר. בשתי קבוצות ווטסאפ של עסקנים, מאמנים ושחיינים נפתח דיון בניסיון להתמודד עם המחדל. השעה: 10.03 בבוקר.

בלייר: מירון שכח את הפספורט במלון.

קאופמן: מה עושים?

בלייר: ל' מחפש אותו אבל לא מוכן לעלות על מונית.

שחף: את מי הוא מחפש?

בלייר: את הפספורט.

שחף: הוא לא יודע היכן השאיר אותו.

בלייר: בחדר.

בלייר: נמצא הדרכון. מישהו יכול להגיע למלון ולצאת לשדה? לא מתפקדים שם במלון ולא תופסים את אלה שנשארו שם.

סטרלינג: איתן יביא אותו לשדה.

שחף: אני בדרך למלון ואקח אותו לשדה.

ל': אין צורך, אני מעלה את זיו על מונית.

זיו: סמיילי עצוב.

סוף מערכה ראשונה. שיאן ישראל בן ה-19 שהפך שלא באשמתו לבלדר, בדרכו לשדה. מבצע הפספורט האבוד יצא לדרך. השעה: 10.23.

אבא קלונטרוב: איך הוא חוזר?

שחף: עם אותה מונית.

ל': יצא לפני שתי דקות. נהג המונית ייקח ויחזיר אותו.

שחף: אייקון של אגודל זקור.

ל': הוא יגיע להמראות. נתחשבן עם הנהג כשיהיו חזרה במלון.

שחף: שני אגודלים זקורים.

אבא קלונטרוב: ארבעה אגודלים זקורים + שדון סגול.

בינתיים בסטנסטד מתגלים סימני קוצר רוח אצל החבר'ה בשדה. השעה כבר 11.04.

בלייר: אנחנו בשדה מחכים לזיו.

שחף: מחזיק אצבעות שיגיע במהרה.

אבא קלונטרוב: יש קשר עם נהג המונית?

סטרלינג: בלי לחץ. 40 דקות נסיעה לפחות. רק עכשיו אם אין עיקובים צריך להגיע (שגיאת הכתיב של מנהל הנבחרת במקור).

בלייר (השעה 11.19): החבילה הגיעה, הילד בדרך חזרה.

אבא קלונטרוב: אגודל זקור. תודה, טיסה נעימה! מירון + סמיילי.

בלייר: נסו לדבר עם החברת מוניות, זיו אומר 150 ליש"ט לכיוון.

(צילום מסך)

תמה מערכה שנייה. שעה ו-16 דקות מתחילת המבצע הועבר הדרכון לחירותי. המונית ובה שליחנו המיוחד זיו קלונטרוב יוצאת בחזרה למלון. הדקו חגורות, שיא הדרמה מגיע: רגע התשלום לנהג. השעה בלונדון כבר 12.12. השער היציג: 1 ליש"ט = 5.613 שקל.

זיו (מהמונית): חזרתי... מי משלם לו... אנחנו פה בחוץ... זה 284 ליש"ט... מישהו בא?

אבא קלונטרוב: נו אמרו שמירון ישלם.

קונסטנטיני (הרופאה, חשה מרחוק את קצב פעימות המונה, ומצטרפת לדיון): אין מצב. לא יכול להיות כל כך יקר.

זיו: המונה עדיין דופק חברים... כדאי להגיע לשלם מהר...אנחנו מחכים פה...

שחף: אין מצב לכזה מחיר, להיתרו זה 50 פאונד.

זיו: מה זה משנה המחיר, אי אפשר לבוא לשלם כדי שאני אוכל לצאת מפה?

איתי גורביץ' (שחיין בנבחרת): חחחח

זיו: תקוע במונית כבר 10 דקות... שמישהו אחר יבוא להתווכח איתו על המחיר.

שחף: תנסה למצוא את ל' בלובי הוא לא עונה לטלפון.

ב': ל' פה אבל אין לנו כסף לשלם למונית.

שחף: נו אז שיסגור את זה לא יכול להיות יותר מ-100 פאונד.

זיו: לפי המונה זה 290 עכשיו... חבר'ה זה עולה... לא להתמהמה.

שחף: תשלמו לו בכרטיס אשראי נחזיר לכם.

אהוד סגל (מאמן): איתן או חנן. יש פה בלגן עם הנהג מונית. יש אפשרות שתטפלו בזה?

שחף: תשלמו לו בכרטיס אשראי נחזיר לכם.

אבא קלונטרוב: זיו תשאל אם מקבלים כרטיס אשראי.

זיו: מקבלים... תביאו לי כרטיס אני אשלם.

ירון שגלוב (שחיין): יש כספומט בלובי.

שחף: לי ייקח שעה להגיע... למה יש בלגן שלמו בכרטיס של מישהו ונחזיר לו.

סגל: הכרטיסים לא עבדו, דימה וגרי שילמו בסוף 350 פאונד.

12.36 בצהריים. כמעט חצי שעה אחרי שהמונית שבה למלון, תמה סצנת התשלום. הנהג הבריטי עשה את היומית שלו, כולל 66 ליש"ט עבור המתנה. התשלום בשקלים: קרוב ל-2,000 שקל.

מערכה אחרונה. כמו בכל קומדיה טובה, יש טוויסט בעלילה. אחרי ההתחשבנות המביכה, אבא קלונטרוב פוצח בחשבון נפש. וקנין, עוזר מאמן הנבחרת, חושף פרט חשוב בהתהוות המחדל. השעה 12.52.

אבא קלונטרוב: לגבי המונית מצדי ההתנהלות מתחת לכל ביקורת!

וקנין: גם ב-9 בבוקר הודיעו לנו שב-9.30 יוצאת ההסעה וכולם עוד ישנו. בגלל זה כל הבלגן גם עם הפספורט שנשכח כי הכל היה בלחץ... איך מ־284 שזיו רשם נהיה 350?

זיו: המונה עלה כל שנייה. והייתי בחוץ 20 דקות, כי אף אחד לא בא לעזור לי.

שגלוב: מירון פשט את הרגל.

וקנין: חבל. לא מתאים. חבל על הכסף.

זיו: סמיילי עצוב.

מסך.

ונעבור לראיון עם אחד מכוכבי ההצגה. "הילד שכח את הדרכון בחדר, לא קרה כלום", הגיב אתמול ראש המשלחת איתן שחף.

אמרת בעצמך שהוא ילד. בשביל זה יש מנהל משלחת.

"הייתי בבריכה כשקיבלתי את הדיווח. דאגתי שאיש הביטחון יוציא את הדרכון מהחדר, והוא דאג למישהו שייקח אותו לשדה התעופה".

מישהו? קלונטרוב הוא שחיין נבחרת, לא שליח.

"אז מה? הוא סיים את עבודתו ונסע לשדה וחזרה. מה קרה?"

המונית חזרה אחרי כמעט שעתיים. למה לא חזרת למלון כדי לשלם?

"לא הייתה שום בעיה. אז הוא חיכה חמש דקות באוטו. מה קרה?"

שום דבר. כולה שילמו כמעט 2,000 שקל למונית מכספי ציבור, אך מכיוון שאמינות ראש משלחת היא דבר חשוב, אין כמו גרסתו של אלוף אירופה לנוער שהעסקנים עשו ממנו שליח וייבשו אותו במונית. "חיכיתי איזה חצי שעה מחוץ למלון עד שמישהו בא לשלם", סיפר אתמול קלונטרוב, שהפך בעל כורחו לאלוף ישראל בשליחים, 40x2 ק"מ. וראש המשלחת? הוא בסך הכל לא אמר אמת. מה קרה?

החפיפניק

חוזרים לשכונה בקריית שלום

מוצ"ש, בלומפילד. תמה ההפסקה. יוסי בניון, שסיים זה עתה עימות פיזי עם אוהד מגדף של מכבי ת"א, שב למקומו ביציע. לפתע, ממעלה הטריבונה, מפציע ג'ורדי קרויף ומזמין את האח"מ מהקבוצה היריבה לתאו במרומי האצטדיון. תום המשחק. 0:6 לאלופה היוצאת. המנג'ר הצהוב והקפטן הירוק פוסעים יחדיו במורד המדרגות, ועושים דרכם לחדר ההלבשה. משחק ידידות.

ארבע שנים אחרי שחתם במכבי ת"א, והפך אותה למועדון האירופי היחיד במזה"ת, הושלם המהפך. הבן של יוהאן הגדול נהיה ישראלי לכל דבר, ומסתחבק עם שחקן יריב שלושה ימים לפני גמר גביע. 48 שעות אחר כך נקרא כולנו שמעתה ואילך ישהה המנג'ר הרבה פחות בארץ. אז מה אם קבוצת המיליונים סגרה עונה בידיים ריקות וכמעט כל הצוות מתחלף? ג'ורדי כבר מרגיש אצלנו בבית, ומותר להתחיל לחפף.

הוא משלנו. קרויף עם בניון (איור: אופיר בגון)

בתחום הזרים, שבו אמור היה לבלוט הערך המוסף שלו, הלך ההולנדי לאיבוד. מה עושים? מסתערים על ישראלים מובילים שכשלו באירופה. ביג-דיל, במיוחד כשהבוס הגולה שופך כספים בלי הכרה. ועדיין, כל עוד המערכת הייתה מנוטרלת מאינטרסנטים מקומיים ומבחישות של סוכנים, כתבי חצר ואוהדים, זה בהחלט הספיק. לא עוד! במקום שהמועדון יהפוך בסוף התהליך לאירופאי, ג'ורדי הפך לישראלי אסלי.

עכשיו יבוא בניון, שלפי הפרסום צפוי לקבל תפקיד ניהולי ולשמש כיד ימינו של המנג'ר כשזה ישהה בחו"ל. לרכש החדש יש סוכן בשם אבי נימני שהוא גם פרשן. חזרנו עשר שנים אחורה, רק לוני הרציקוביץ', ג'ובאני רוסו ואיל ברקוביץ' חסרים. ברוכים הבאים למכבי ת"א הישנה. מי יודע, אולי בקרוב יחודשו מלחמות האוהדים בין פעילי "החולצות השחורות" לאולטראס של "השחקן ה-12".

וכמה סמלי שבשבוע שעבר, דווקא לפני ההכרעות בליגה ובגביע, החליטו ראשי המועדון ה"אירופי" לחגוג ב"ערב גאלה", להעניק גביעים למצטיינים ולחלק חתימות למעריצים. קצת אח"כ חגגה באר שבע עם הצלחת, מכבי חיפה עם גביע, ובשכונה של ג'ורדי נשארו עם תמונות מערב הגאלה. ככה זה בכדורגל, אין גאלות.