חיי L.A
900 חניכי צופים השתתפו במחנה הקיץ בקמפ רמה
900 חברי תנועת הצופים הישראלים בארה"ב השייכים להנהגת צבר, יצאו בסוף השבוע האחרון למחנה הקיץ השנתי ההנהגתי שהתקיים במחנה “רמה”. היה זה מספר השיא בהשתתפות חניכים מחמישה שבטים בחוף המערבי, מסן פרנסיסקו בצפון לסן דייגו בדרום.
החניכים לבשו בגדים לבנים לכבוד ערב שבת ונהנו מארוחה חגיגית והזדמנות להכיר את חניכי שאר השבטים. יום למחרת, לאחר מסדר הבוקר, עברו החניכים פעילות הנהגתית שהועברה על ידי חניכי שיכבה ט'. ב"מחנה צבאי"נצבעו פניהם בצבעי הסוואה, הודבקו עליהם עלים ירוקים על מנת להסתוות בשטח ומשם עברו לתחנת טריוויה ישראל, בה ענו על שאלות בנושא המדינה והצליחו להפתיע את כולם בידע. בתחנה נוספת, נהנו החניכים מריקודי עם ישראלים עם שירים מכל הזמנים ובתחנה האחרונה, הם השתעשעו במשחקי מים מרעננים.
עם צאת השבת, השתתפו החניכים בטקס הבדלה שנערך על ידי השיכבה הבוגרת ומשם המשיכו עם החלק המהנה ביותר של הערב- טאבון בטבע והתענגו על פיצה על האש.
חניכי כיתות ז׳ עברו טקס נעורים אותו לא ישכחו לעולם. הם יצאו לטיול לילי בעלטה כמעט מוחלטת שבסיומו השתתפו בטקס מרגש במהלכו קיבלו ספר תנ"ך.
קבוצת החניכים הצעירים יותר של שבט חן, הצטרפו למחנה ביום ראשון ונהנו אף הם מפעילות מהנה של "חפש את המטמון"ברחבי המחנה, בנו פירמידות אנושיות, הכינו סושי ממתקים והסתובבו עם בלון מסביב לעולם. לאחר יום מלא פעילויות, שכלל השתכשכות בבריכה והחלקה על ניילון שנפרש לו על הדשא ובמדרון הר, השתתפו כל החניכים בטקס פרידה מהשמיניסטים שעוזבים את השבט מקץ עשר שנים של פעילות. חלקם מתגייסים וחלקם ממשיכים לקולג'ים השונים ברחבי ארה"ב.
היה זה גם טקס פרידה מחמישה מרכזים מההנהגה המסיימים את שליחותם וביניהם גם קרן גת, מרכזת שבט חן ומור נדלר, מרכז הנהגת צבר שלאחר שלוש שנות שליחות שב לארץ. עם תום הטקס, הופיעה להקת "קראוון"להקת הצופים המגיעה מישראל להופעות ברחבי ארה"ב במהלך הקית.
חניכי גדוד ח׳ יצאו לטקס ההבטחה לפנות בוקר ביום האחרון למחנה. זהו טקס בו הילדים הופכים מחניכים לחברי תנועה בעלי אחריות, שכן בעוד מספר חודשים יתחילו חניכים אלו את קורס ההדרכה בשבט. הם עלו במעלה ההר ובסוף המסלול נערך טקס בו החניכים אמרו את נוסח ההבטחה הצופית וקיבלו סיכת הבטחה. ביום שני, הלא הוא "יום הזיכרון האמריקאי", נפרדו חניכי הצופים מקליפורניה ולאס וגאס, אלו מאלו עם הבטחה לשמור על קשר ולהתראות במחנה הקיץ בשנה הבאה.
כבוד משפחתי מהקרן למחקר הסרטן בישראל
למעלה מ-425 אנשים התכנסו בשבוע שעבר על מנת לכבד את מיירה נורמנד וד"ר ניקול נורמנד, מנהלת ומייסדת מחלקת ילדים בבוורלי הילס. האירוע נערך במסגרת ערב הגאלה של קרן מחקר הסרטן במלון הילטון בבוורלי הילס, תחת הכותרת: נשים בפעולה. עם הדוברים נמנו, ד"ר דיוויד הורן, סגן מנהל "פרובוסט"ומנהל מחלקת מחקר הסרטן ב"סיטי אוף הופ"והרב דיוויד וולפי מבית הכנסת סיני שנבחר כרב המשפיע ביותר בארה"ב על ידי היוזוויק ואחד מהיהודים המשפיעים ביותר בעולם ע"י הג'רוזלם פוסט.
מיירה וניקול נורמנד הן אם ובתה שהצליחו כל אחת בתחומה. מיירה ייסדה את חברת הנדל"ן שלה לפני שנים רבות ונחשבת לאחת מנשות הריל אסטייט המובילות בארה"ב. הצלחתה הקנתה לה מקום של כבוד ברשימת הברוקרים המצליחים ביותר בארה"ב ע"פ המגזין פורבס. בתה, ניקול, היא רופאת ילדים מוכרת מאוד בתחומה. לאחר סיום לימודיה ביו.סי.אל.איי היא השתתפה בפרוייקט "עוצמה"והעבירה שנת התנדבות בישראל בטיפול בילדים. בדבריה ליד המקרופון, סיפרה מיירה, "כבת לשני ניצולי שואה ששוחררו ממחנות ההשמדה, אני נמצאת כאן כעדות לכך שהחלום האמריקאי הוא אמיתי, שריר וקיים. בעוד שאני גאה להיות אישה ואם וה"ליידי הראשונה בריל אסטייט של בוורלי הילס", ההישגים שלי מתחוורים בהשוואה להישגי הקרן לחקר הסרטן ICRF, המציל חיים מסביב לעולם, תומך במדע פורץ גבולות ושומר על מעמדה של ישראל כאחד המדינות המובילות בעולם בתחום חקר הסרטן”.
לאחרונה, "סיטי אוף הופ"וה-ICRF הכריזו על תוכנית משותפת של חמישה מיליון דולר על מנת לקדם תוכנית מחקר משותפת בין חוקרים בישראל וארה"ב.
ה-ICRF נוסד בשנת 1977 על ידי קבוצת רופאים ומדענים אמריקאים וקנדים אשר ביקשו לעצור את בריחת המוחות של חוקרים ישראלים בתחום הסרטן לטובת אוניברסיטאות זרות בגלל מחסור בכספים למחקר בישראל. הקרן שמה לעצמה למטרה לתמוך במחקר בתחום הסרטן בישראל הנחשבת למרכז עולמי למחקר חדשני.
איש טוב באמצע הדרך: מצא יהלומים והחזיר אותם
הנה סיפור נחמד שיעלה לכם חיוך על הפנים ויחמם לכם את הלב. כל אחד חולם למצוא מזוודה מלאת כסף או ארגז מלא בזהב ויהלומים. תודו שהפנטזיה הזאת עברה לכם בראש מתישהו בחיים, סתם פנטזיה שאתם יודעים שבחיים לא תתגשם. לשלומי רוטשילד, תושב הוואלי, זה דווקא כן קרה. המנעולן הישראלי (Locksmith) מצא יהלומים בשווי כולל של 85 אלף דולר והחליט להחזיר את האבדה לבעלים, מה שגרר הרבה תגובות שונות ומשונות ברשתות החברתיות מצד אנשים שהכריזו עליו כ"פראייר"וכאלה שהצדיעו למעשה הטוב שעשה.
רוטשילד העובד בחברת American Lock and Keyהתבקש לסור לביתה של אישה קשישה אשר שכחה את הקומבינציה של הכספת שלה. רוטשילד (שום קשר למשפחת רוטשילד) הגיע לביתונאלץ לפרוץ את הכספת. על מה שקרה לאחר מכן, מספרת המטפלת של האישה: "כשהכספת נפרצה, היא נדהמה לגלות שם רק טבעת בודדה. חיפשתי היטב בתוך הכספת ולא מצאתי שום דבר. למרות שהאישה היתה מבוהלת ועצובה לגלות שהתכשיטים שלה אינם שם, היא לא אמרה דבר לשלומי. הוא ביקש מיאתנו להסתכל היטב בכספת שוב לפני שלקח אותה איתו, כי אי אפשר היה להשתמש בה יותר לאחר שנפרצה. לאחר שעזב, התחלנו לחפש את התכשיטים בכל הבית מלמעלה עד למטה, אך לא מצאנו דבר. האישה, אלמנה פעמיים, איבדה את בנה לאחרונה לסרטן וחשבתי שאולי בגלל העצב והמתח בו היא שרויה, היא שכחה היכן החביאה את התכשיטים.
“שבתי הביתה אותו הערב עם הרגשת עצב בליבי. למחרת בבוקר היא התקשרה אלי וביקשה שאגיע אליה מיד. כשהגעתי, היא סיפרה לי נרגשת כולה: "הוא התקשר, שלומי, סיפר לי שעמד להשליך את הכספת לפח כששמע "קליק"הוא לא הבין מאיפה הקול הזה מגיע, פתח את הכספת מצידה השני ושם, בתא צדדי סודי, מצא את כל התכשיטים. הוא נסע כל הדרך בחזרה, 40 מייל לביתה, נפגש אתנו והחזיר את הכל. הוא הביא איתו את כל משפחתו, אשתו ושני ילדיו על מנת להראות להם מהו הדבר הנכון לעשות".
מיכל כהן-רוטשילד, אשתו של שלומי, מוסיפה: "לומר את האמת, כששלומי פתח את הכספת ומצא את כל היהלומים שם, ביניהם יהלום כחול גדול, מאוד התרגשתי. היה מלהיב לראות את כל האוצר הזה, אבל לאחר שההתרגשות הראשונה עברה, הסתכלנו אחד על השני וידענו שאנחנו לא הולכים לשמור על היהלומים, זה לא אנחנו. האישה חתמה על מסמך שהכספת ריקה ושיחררה אותה לשלומי, לפי החוק, לא היתה לו כל מחוייבות להחזיר את היהלומים, אבל מבחינה מוסרית הוא לא היה מסוגל לשמור עליהם. התקשרנו מיד לאישה והודענו לה שמצאנו את היהלומים. היא מאוד התרגשה ואמרה לשלומי לשמור לעצמו את אחד התכשיטים, איזה שיבחר לעצמו, אולם הוא התעקש להחזיר את הכל. לקחנו את הילדים איתנו ונסענו לביתה של הקשישה להחזיר לה את האוצר שאיבדה. בדיעבד התברר לנו שהיא חשדה שאחד מילדיה גנב את היהלומים והמחשבה שמישהו קרוב אליה, עשה משהו כזה, הכאיב לה מאוד. השבת היהלומים אליה, לא רק שימחה אותה, אלא גם השיבה אליה את אמונה בילדיה שזהו הדבר החשוב מכל".
המטפלת של הקשישה, מיהרה לפרסם את הסיפור ב- Yelp ולהודות לאיש הישר. מיכל מודה שהתגובות שקיבלה הפתיעו אותה מאוד בחלקן: "היו הרבה שטענו ששלומי פראייר שהשיב את היהלומים, אבל אנחנו יודעים שעשינו את הדבר הנכון. לא היינו יכולים לחיות עם עצמנו אם היינו נוהגים אחרת. ובנוסף, לימדנו את ילדינו, אדיר, 9 ואביה, 6, שיעור חשוב וזה שווה לנו יותר מכל כמות של יהלומים”.
דגל ישראל הפך לפופולארי בארה"ב
לא בטוח אם זה קשור לעליה בפופולאריות של ישראל בארה"ב, אבל אבי מרום, מייסד ויו"ר קבוצת מרום אפ.ג'י.פי בע"מ מדווח על עליה של כ-50% במספר ההזמנות של דגלי ענק של ישראל בגדלים של עד 714 מ"ר. כל דגל כזה, עולה 40 אלף שקלים.
הדגל הגדול ביותר שהוזמן, בגודל של 1650 מ"ר ובעלות של 84 אלף שקלים, הוזמן על ידי אחד מעשירי הוליווד שביקש לרכוש את הדגל לכבוד מסיבה פרטית (אולי לכבוד יום העצמאות?). מרום עוד שמח לציין כי קבוצת מרום תרמה כ-10% מהמכירות לארגונים המסייעים לניצולי שואה, קשישים וותיקי מלחמות ישראל.
יום זיכרון אמריקאי, ריקודי עם ישראלים
יום הזיכרון האמריקאי לא דומה במאום ליום הזיכרון הישראלי שלנו. זהו יום של ה"סיילים"הגדולים, ברביקיו, מסיבות, מפגשים חברתיים מהנים, פיקניק בחיק הטבע וכו'. בראש של האמריקאי הממוצע, יום הזיכרון הוא יום חופש מעבודה ושאר כאבי ראש וסיבה טובה למסיבה. ובהתאם, ערב יום הזיכרון, נפגשו כל חברי מועדון ריקודי העם של מת"י בחצר ביתם היפהפה של הופ וסטיב באגורה הילס לערב ריקודי עם עליז וחגיגי במיוחד, עם כיבוד ישראלי כיד המלך ומוסיקה טובה. ברומא תנהג כרומאי ובארה"ב כאמריקאי.
