הכירו את דותן: סטודנט למשחק במשרה מלאה

בן: 27

במקור מ: אשקלון

כיום מתגורר ב: ראשון לציון

סטטוס משפחתי: בזוגיות

סטודנט ל: משחק בבית צבי, ביה"ס לאמנויות הבמה

עבודה: אין. אני מסיים את שנה ג' בבית צבי, ובזמן החזרות משקיע את זמני בכך, ובזוגיות שלי, מה שלא משאיר לי הרבה זמן פנוי

"אין כזה דבר חוץ מלימודים". עמרני(צילום: יוסי צבקר)

למה דווקא משחק: בגיל מאד צעיר התחלתי לשיר, בכל הזדמנות ובכל מקום, משם זה הלך והתפתח ולפני שהחלטתי להפוך את התחביב למקצוע, גרתי שנה וחצי בחו"ל, מה שעזר לי להתמקד ולהבין שזה אכן מה שאני רוצה לעסוק בו, תוך כדי הלימודים מצאתי את עצמי נחשף להמון תחומים חדשים, אליהם הגעתי ללא ניסיון וידע, וגיליתי בעצמי הרבה יכולות חדשות שלא ידעתי על קיומן, לדוגמא ריקוד. למעשה מעולם לא למדתי משחק בחוגים או מגמה לפני שהגעתי לבית צבי, והחשיפה שלי למקצוע צברה תאוצה.

הפרויקט הנוכחי שלי: כרגע אני נמצא בחזרות למחזמר "איי לייק מייק"- המחזמר ששיגע את המדינה בסוף שנות ה-60 שחוזר לראשונה מאז בהפקה חדשה ועכשווית עם קריצה לישראל של פעם. זה סיפור על אמא המבקשת לשדך לתמרה, בתה הרווקה, את מייק, צעיר אמריקאי בן למשפחה עשירה שמבקר בארץ. אבל לתמרה יש רצונות אחרים. מחזמר קומי על "החלום האמריקאי" ועל אהבה עם השירים המוכרים "לחיי העם הזה", "מה צריך בסך הכל בן אדם" ואחרים. אני מגלם את מייק, התפקיד הראשי, ואני נמצא באופן יומיומי בחזרות אינטנסיביות עם הבמאי עידו רוזנברג, המנהל המוסיקלי אמיר לקנר והכוראוגרף תומר יפרח

קצת על בית צבי: הרומן שלי עם בית צבי החל עוד לפני הלימודים המלאים, בגלל חוסר הניסיון שלי בתחום רציתי לגשש ולבדוק האם התחום מתאים לי, הגעתי לאודישנים למכינה, התקבלתי, והתאהבתי. הלימודים אינטנסיביים, מעייפים, לא קלים אך ממצים וממקצעים, בנויים משנתיים של שיעורים שונים - פיתוח קול, תנועה, משחק ושיעורים עיוניים ולאחר מכן שנת סטאז' שבה מעלים בין 20-25 הפקות שונות במהלך השנה.

הקושי בלימודים: החלק הקשה ביותר הוא האינטנסיביות וחוסר הזמן הפנוי. זה לא רק שאין זמן לחיים הפרטיים אלא שיש עומס מאד גדול של שיעורים, הכנות וחזרות, שדורשות, התמסרות מלאה בכל שעות היום

אם לא הייתי לומד משחק הייתי: לומד אדריכלות

מה עושה חוץ מללמוד: אין כזה דבר חוץ מלימודים כשזה קשור למשחק

אם הייתי יכול לשנות משהו בעולם הזה: הייתי רוצה שאנשים יאהבו את האחר כמו שהם אוהבים את עצמם

אם הייתי יכול לשנות משהו בישראל, מה זה היה: את מחירי המחיה, יש מה ללמוד מאירופה בהקשר הזה

הקו האדום שלי: אלימות, גם כלפי בני אדם וגם כלפי בעלי חיים

איפה אני רואה את עצמי בעוד חמש שנים מעכשיו: מגשים חלק מהחלומות שלי. יש לי רשימה דיי ארוכה וגם דיי מעניינת

החלום שלי: לקום בבוקר, לעמוד מול המראה ולחייך. לדעת שאני עושה את מה שאני אוהב ואוהב את מה שאני עושה. מעבר לזה, הכל בונוס.

טיפ לסטודנטים: אל תוותרו לעצמכם. לפעמים אנחנו מסתכלים על המנטורים שלנו והכוכבים שאנו מעריצים או על החלומות שלנו כאילו הם נמצאים במרחק שנות אור ובעצם הם יכולים להיות ממש מעבר לפינה או מתחת לאף אם רק נאמין. אמרו את זה פעם באיזה שיר