שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות

    "ברש": גאווה לקולנוע הישראלי הנשי

    הגדרת סרטה של מיכל ויניק כדרמת התבגרות לסבית, מחמיצה את העובדה שמדובר בסיפור אהבת נעורים משובב נפש. "ברש" מפגיש את שתי השחקניות הצעירות האלמוניות שלו, סיון נועם שמעון וג'ייד סקורי, שמפתיעות עם המון חן ורגישות

    ישנם סרטים שהחן והדינמיקה המקסימה בין הדמויות הראשיות בהם מצליחות להדביק את הצופה באיזושהי התלהבות שמשכיחה במשהו את מגבלותיהם. "ברש", סרט הביכורים שכתבה וביימה מיכל ויניק, עושה בדיוק את זה.

     

    בכמה כתבות מקדימות בעיתונים תואר "ברש" כסיפור אהבה לסבי בתיכון. אך נדמה שהגדרתו ככזה עלולה להפכו לסרט נישתי. זהו, בראש ובראשונה, סרט על אהבה ראשונה ועל מרד במציאות בורגנית-שמרנית. אין בו את המלנכוליות הטרגית של "כחול הוא הצבע החם ביותר" (2013) או הפנטזיה המאיימת של "יצורים שמימיים" (1994). זוהי יותר דרמת התבגרות קומית המתרחשת על רקע עולמן של נערות מהפרברים, שהסרט אינו מתיימר ליצור אידאליזציה שלו.

     

    עוד ביקורות בערוץ הקולנוע של ynet:

    "מועדון שנות ה-80": אייטיז לאוזניים ולעיניים

    "המתנחלים": הימין קיצוני, הסרט לא

    "סוכן וחצי": הומור נמוך עם אופציה לגבוה

     

    גיבורת "ברש" היא נעמה (סיון נועם שמעון) המתגוררת עם הוריה, אחיה הצעיר ואחותה החיילת בבית פרטי טיפוסי בפרברים. הסרט נפתח כאשר היא נתקלת לראשונה, בשירותי הבנות, בדנה (ג'ייד סקורי) שבשיער הפלטינה המגולח בצדו שלה ובהתנהגותה המחוספסת והמתריסה מושכת את תשומת לבה. יש משהו בחילופי המבטים החטופים בין השתיים שמעיד על גילויים של משיכה, לפחות מצד נעמה.

     

     (ציילום: שי פלג) (ציילום: שי פלג)
    (ציילום: שי פלג)
    העובדה שאיננו יודעים דבר על דנה והאופן שבו היא נגלית לפתע לעיני נעמה הופכים את דמותה לסוג של פנטזיה מינית. גם הסצינה הלסבית שהיא חושפת בפני נעמה (וכוללת דמות דומיננטית המכונה "דרקולה") מדגישה היבט זה. יש משהו נאיבי במבט המעריץ והפגיע ששולחת נעמה בדנה ואורח החיים המפתה שהיא מייצגת – ודאי ביחס לשעמום והדידקטיות הסובבים את נעמה (סצינות מצוינות של טקס יום הזיכרון ושיעור ערבית מדגישות זאת) – עד שברור לנו, עוד הרבה לפניה, שמדובר בשקר מתוק, והדבר מעניק לסרט מידה בלתי מבוטלת של כאב לב אותנטי.

     

    רגעיו החלשים של "ברש" טמונים בעלילת המשנה שרקמה ויניק, הסובבת סביב היעלמותה המסתורית של אחותה החיילת של נעמה, ליאורה (בר בן וקיל). החיפוש אחריה מוביל לסצינה שמוטב היה לו הייתה נשמטת מהסרט, ובה מגיעים נעמה ואביה (דביר בנדק) לכפר קאסם, ובמהלכה מתפרץ האב על שוטרים ערבים בתחנה המקומית. בכלל, לא לגמרי ברור מהי מטרת סיפור ההיעלמות - זאת אומרת, ברור לגמרי: כצפוי, זהו סיפור-מראה שכמו סיפורה של נעמה משקף מרדנות וכמיהה לעצמאות נשית - והגלישה אליו מסרבלת שלא לצורך את סיפור האהבה היפה שבמרכז הסרט.


     (צילום: שי פלג) (צילום: שי פלג)
    (צילום: שי פלג)

    גם ההורים (את אם המשפחה מגלמת עירית פשטן) מעוצבים יותר כקריקטורה של משפחה לא-מתפקדת מאשר דמויות ממשיות. הנוירוטיות המופרזת של האם וגסות הרוח המופגנת של האב נדמים בעיקר מאולצים, ועל כל פנים מעקרים את הדינמיקה המשפחתית ב"ברש" מעומק ומורכבות.

     

    אבל סרטה של ויניק הוא בראש ובראשונה תוספת מבורכת לקולנוע נשי צעיר שנוכחותו הולכת ומתבססת בארץ. יוצרות כמו מיה דרייפוס, הגר בן-אשר, יעל קיים, טלי שלום-עזר, דנה גולדברג, עילית זקצר ורוני קידר (ש"ג'ו+בל" שלה היה סרט פשע שבמרכזו רומן לסבי) מבקשות בסרטיהן להעביר חוויה נשית של בדידות ודיכוי אך גם של התרסה כלפי חברה מיליטריסטית, שוביניסטית ושמרנית, ולעצב סביבה שדימוייה מדברים חזק יותר משתיקותיהן של הגיבורות (בית הקברות בהר הזיתים בסרטה של יעל קיים "ההר" הוא רק דוגמא אחת לכך).

     (צילום: ורד אדיר) (צילום: ורד אדיר)
    (צילום: ורד אדיר)

    בהקשר זה יש לציין גם את צוות השחקניות האלמוני לחלוטין שקיבצה ויניק לסרטה. סיון נועם שמעון וג'ייד סקורי הן בגדר הפתעה. הראשונה משכילה לעצב במבע עיניה וחיוכה המרומז נערה בעלת רגישות עצומה, ואילו השנייה מגלמת בהצלחה נוכחות מסתורית ופרובוקטיבית בחיי הגיבורה שנעה, כאמור, על גבול הפנטזיה.

     

    "ברש" הוא סרט שמבקש להעביר חוויה. חוויה של התבגרות, התאהבות וניכור דורי וממסדי; של גילויי מיניות ומשיכה אל "האחרות" (שנוכחת בסרט לא רק בהקשר הקווירי). בעיקר הוא מעביר חוויה של נערות המנותקות מהמציאות הישראלית ושל הורים המייצגים אותה בצורתה היותר מכוערת. יש בו רגעים אותנטיים רבים - סצינת הסקס, למשל, שמעבירה היטב את מבוכתה וחוסר ניסיונה של נעמה - שמושגים בזכות צמד השחקניות הצעירות ורגישותה של ויניק לאינטימיות.

     (צילום: ורד אדיר) (צילום: ורד אדיר)
    (צילום: ורד אדיר)
     

    "ברש" - זהו שם משפחתה של הגיבורה, והבחירה בו כשם הסרט היא בהחלט חביבה - נמנע מהדידקטיות המאפיינת לא מעט סרטי התבגרות, ועל אף פגמיו הוא מהווה הפתעה נעימה בהחלט. כעת נותר רק לקוות שהקולנוע הנשי הצעיר והיפה הזה, שסרטה של ויניק הוא חלק ממנו, יצלח את משוכת הסרט הראשון ויצמיח דור חדש של יוצרות שיובילו את הקולנוע הישראלי להרפתקה הבאה שלו.

     

     

    "ברש" - במאית: מיכל ויניק. שחקנים ראשיים: סיון נועם שמעון, ג'ייד סקורי, דביר בנדק, עירית פשטן, ורעות אקרמן. אורך הסרט: 81 דקות.

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    לאתר ההטבות
    מומלצים