איך לגרום לקרוא יותר ספרים ברשת?

(צילום: מערכת "עברית" )

במסגרת הקורס, הסטודנטים , כמו בעולם האמיתי של הפלנרים, חווים את השטח וכך לומדים מקרוב את הצרכן ומתנסים בעצמם במוצר או בשירות. במסגרת ראיונות השטח וההתנסות האישית מצאו הסטודנטים כי לקריאה דיגיטלית היתרונות הבאים:

(צילום: מערכת "עברית" )

במקביל לניתוח איכותני, כמותי ובלתי אמצעי של הצרכן, ארגז הכלים הנלמד בקורס כולל גם חיפוש אנלוגיות מהעולם למותגים מקבילים, מתחרים וקטגוריות משיקות. הצוותים למדו את המותגים:KOBO, NOOK ו-E Book.com. מניתוח השוק האמריקאי עלה כי 45% מהקוראים ספרים קוראים גם בדיגיטל, והקריאה של ספרים דיגיטליים אינה על חשבון אלא בנוסף לספר המודפס.

קבוצות הפלנרים עבדו על הפרויקט כחודש ימים, תהליך הנחיה זה הוליד כ 4 אסטרטגיות שונות:

אסטרטגיה הראשונה- "קריאה דיגיטלית" במקום "ספר דיגיטלי"

פלנינג: אילן חייטס, אייל אביטן, יהונתן סעדה, ימית בן עמרה ותומי דנביץ'.

התובנה הבסיסית הינה כי לצרכנים בניגוד למקובל לחשוב יש זמן פנוי. גם לצרכן העכשווי הנראה טרוד ועסוק יש זמן פנוי. אם בעבר היינו רגילים לראות מקבצי זמן פנוי ארוכים יחסית, הרי שהיום הזמן הפנוי בנוי ממנות רבות וקצרות של בין לבין. הזמן הפנוי היום מנוצל לצריכת תוכן. כלומר, אם אנו מסתכלים על קריאה כתרבות פנאי, הרי שהתוכן ובעיקר התוכן הדיגיטלי כבש את משבצת הפנאי הזאת. בנוסף, הסיקו חברי הקבוצה כי הקריאה המסורתית מוגבלת באופן אינדיבידואלי לסיטואציות שונות. כלומר, חלק ניכר מן הקוראים אינם קוראים ספר כלאחר יד אלא זקוקים לנסיבות מסוימות ולאו דווקא דחופות, כמו: טיסה, סוף שבוע, חופשה כדי לקרוא. לפיכך, גיבשה הקבוצה אסטרטגיה אשר בליבתה ההחלטה המושכלת כי "עברית" לא צריכה לראות בספר המודפס "כאויב" אלא, לראות עצמה כמשלימה את הספר המודפס.

כמוצר משלים לספר המודפס, על עברית לפעול תחת האסטרטגיה התקשורתית הקוראת לצרכן לא לעשות עניין מקריאת ספר ולקרב בכך את קריאת הספר כמקבילה ו/או אלטרנטיבה לצריכת תוכן. תחת אסטרטגיה זאת מוצע לעברית לא להשתמש עוד במונח "ספר דיגיטלי" היוצר רתיעה בחלק מצרכני היעד אלא להשתמש בביטוי " קריאה הדיגיטל". המסר המוצע בבריף התקשורתי , הינו: " פשוט לקרוא יותר, עברית".

אסטרטגיה השנייה - "עברית- אפליקציית תוכן איכותי"

פלנינג: רן נאה, ליאור עפרון, נעה יצחק, עומרי שוורץ וחיים לוי.

בדומה לאסטרטגיה הראשונה שמה במרכז את הזמן הרב ההולך וגדל שבו הצרכן מבלה בדיגיטל. הדגש של אסטרטגיה זו הינו בהבחנה כי גם הצרכן הכבד של התוכן בדיגיטל מודע לכך כי מרבית זמנו מבוזבז על צריכה של תכנים רדודים ובכל מקרה לא עמוקים אשר הוא נמשך אליהם רק בגלל שנוצר לו פרק זמן פנוי ולא היה לו תוכן איכותי אחר זמין לצרוך. הנחת העבודה של אסטרטגיה זו היא כי הצרכן לא יתווכח איתנו לגביי רדידות התוכן שהוא צורך היום ויהיה קשוב למסר האומר לו כי את הברייק בזמן שיש לו כדאי לו יותר להקדיש לתוכן איכותי שהוא יבחר כלומר הופך אותו לאקטיבי ולא פאסיבי לכל הקשור בצריכת התוכן.

המסר המרכזי המלווה את האסטרטגיה הזו, הינו: "עברית- אפליקציית תוכן איכותי".

אסטרטגיה השלישית- עברית, לאוהבי הקריאה

פלנינג: חנית שפירא, ניב פרחי, דן זייגרמן וציון דהן.

מתרכזת גם היא בתובנות הצרכן בשני אלמנטים בסיסיים: 1.הצרכן עמוס ועסוק. 2.אין כל סיבה והיגיון להילחם בספר המודפס. בנוסף, אסטרטגיה זו מפנימה את התנהגות הצרכן שהתגבשה לאורך שנים שמשמעותה שכדי לקרוא צריכים להתקיים תנאים של זמן ואווירה שיאפשרו זאת. בשונה מהקבוצות הקודמות, האסטרטגיה הנוכחית מכוונת אל הצרכן אוהב הקריאה, שיש לו תשוקה לקריאה אך בגלל נסיבות החיים המודרניות הוא מתקשה לממש את תשוקתו. האפליקציה הדיגיטלית של עברית המאפשרת לקרוא בהמשכים, בכל זמן, בכל עיתוי, בכל מקום מאפשרת לצרכן את לממש את תשוקתו לקריאה בכל עת

אסטרטגיה הרביעית "תנו לילדים שלכם את עברית - בדיגיטל הם קוראים יותר!"

פלנינג: צליל קדרון, אודליה איינבינדר, ניר רז, יעקב בולאג ותום אביבי.

במסר זה, קהל היעדים המרכזי הינו הילדים. מקובל להניח היום כי ילדים לא קוראים.וגם כי פורמטים שאינם דיגיטליים לא מתקשרים טוב עם הילדים. הקבוצה הרביעית רואה בילדים, סוכני שינוי, שבשל החיבור לקדמה הדיגיטלית והעובדה כי מי שקורא ספרים דיגיטלים קורא פי 2 מהקורא הממוצע הביא את הקבוצה לשורה הבאה:"תנו לילדים שלכם את עברית - בדיגיטל הם קוראים יותר!" כלומר, פנייה להורים להשלים עם המסכים הדיגיטליים ולא עוד התנגדות לשימוש במסכים אלא דחיפה לקריאה דיגיטלית.