גמר יש. איפה האוהדים? צפו
אין הרבה פורטוגלים שהגיעו לטורניר, והקהל הביתי מתעורר רק ביום המשחק. בינתיים, המקסימום היו שני חבר'ה, אחד בחולצת צרפת ואחד בחולצת פורטוגל, שבכלל עשו רושם אנגליים. ככה זה נראה משם
נגן רחוב זועם שצעק כשניסיתי לצלם אותו. תורים אינסופיים לכל מועדון ופאב בשלוש לפנות בוקר. אנשים שמתחרעים באמצע הלילה על קרפ עם גבינה ונקניק. שיכור שמקיא לתוך פח בזמן שחברו, השתוי לא פחות, מנסה לתמוך בו ובעצמו כדי שלא יגיע לאותו מצב. שרשראות דגלים אינסופיות של נבחרות היורו. אנשים עם חולצות של בקהאם, ואן פרסי, באלוטלי וטוטי.
את כל אלה ראיתי בסוף שבוע חם במיוחד בפריז. אבל דווקא את קבוצות האוהדים הגדולות, אלו שפוצחות בשירה ספונטנית כפי שראיתי לאורך כל שלבי הנוקאאוט ומסתובבות ברחובות. פריז, בגלל גודלה והגיוון שבה, לא נכבשה ע"י גדודים.
ובעצם, אולי זה היה צפוי. אין הרבה פורטוגלים שהגיעו לטורניר, והקהל הביתי מתעורר רק ביום המשחק. והיום, בגמר, בוודאי נרגיש אותו. בינתיים, המקסימום היו שני חבר'ה, אחד בחולצת צרפת ואחד בחולצת פורטוגל (לפי טענת חברו הוא הפסיד בהתערבות), שבכלל עשו רושם אנגליים. ככה זה נראה.
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
