.jpg)
שלבים ללמידה מוצלחת לקראת מבחן בקורס ריאלי
כמעט כל אחד מאתנו, שלומד לתואר ריאלי, יכול להחליף את השם "אלגברה לינארית" לכל אחת מהבחינות שהוא נדרש לעבור ואני מאמין שכל שאר הכתוב יהיה זהה גם עבורו. אז מה עושים?
יש משהו מפחיד ומתסכל בלמידה לקראת בחינה בקורס "ריאלי". אני זוכר את הניסיון שלי להתכונן לבחינה באלגברה לינארית... מה לא עשיתי כדי ללמוד למבחן? לקחתי חוברת בחינות משנים קודמות והתחלתי לפתור, חרשתי תרגיל ועוד תרגיל, ניסיתי ללמוד לבד וניסיתי ללמוד עם חברים – אבל ההצלחות היו דלות, התסכול גדול וככל שעברו הימים האמונה שלי ביכולת לעבור את הבחינה הלך ונעלמה.
האמת שכמעט כל אחד מאתנו, שלומד לתואר ריאלי, יכול להחליף את השם "אלגברה לינארית" לכל אחת מהבחינות שהוא נדרש לעבור ואני מאמין שכל שאר הכתוב יהיה זהה גם עבורו. אז מה עושים? איך הכי נכון ללמוד ולהתכונן לקראת בחינה "ריאלית"?
נצא לדרך
שלב ראשון: חזרה כללית על ההרצאות והתרגולים. בשלב זה אנו קוראים שוב את ההרצאות והתרגולים בכדי לייצר כניסה חלקה יחסית לתחילת התרגול. השלב הזה מהווה מעין חזרה כללית על החומר התיאורטי שנלמד.
שלב שני: פתירה חוזרת התרגילים מתוך דפי התרגול שניתנו במהלך הסמסטר. אנו אמורים להצליח לפתור את רובם כיוון ש:
זוהי הפעם השנייה שאנו פותרים תרגילים אלו (מתוך הנחה שפתרנו אותם במהלך הסימסטר). סביר שמדובר על תרגילים קלים יחסית, כיוון שכשקיבלנו אותם זה היה המפגש הראשון שלנו עם תרגילים בנושא אליו הם שייכים.
שלב שלישי: תרגילים משנים קודמות על פי נושאים. ניקח בחינות משנים קודמות ונחלק את התרגילים שבהם על פי הנושאים אליו הם שייכים בחומר (מן הסתם במהלך הסמסטר למדנו כמה נושאים/סוגי תרגילים/מודלים לפתרון).
חשוב לא לפתור את התרגילים כולם לפי סדר הופעתם במחברת הבחינה – אלא לבצע חלוקה של התרגילים לפי הנושאים ואז נפתור את כל התרגילים של נושא מסוים אחד אחרי השני לפני שנעבור לנושא הבא. גם כאן, כיוון שאנו פותרים קבוצה של תרגילים השייכים לאותו נושא שאנו יודעים מהו, יש סיכוי סביר שנפתור את מרביתם.
שלב רביעי: פתיחת בחינות שלמות. בשלב זה אנו מוסיפים דרגת קושי ומנסים לפתור בחינות שלמות שאינן מפולחות מראש לנושאים. דרגת קושי זו מכריחה אותנו לזהות תחילה לאיזה נושא בחומר שייכת שאלה או תרגיל ורק אחר כך לפתור אותו. המעבר התדיר בין הנושאים מוסיף את הקושי בשיוך התרגיל לחומר הרלוונטי, פעולה המצריכה גמישות ושליטה טובה בחומר.
שלב חמישי: פתירת בחינות שלמות תוך הקפדה על הזמן שיש לבחינה. כעת נכניס את דרגת הקושי שנקראת "זמן". פתרון הבחינות במסגרת הזמן המותר תעיד על רמת שליטה גבוהה בחומר.
שלב שישי: פתירת הבחינה החדשה ביותר בסימולציה מלאה. חשוב להדגיש כי מומלץ לשמור לסימולציה זו את הבחינה המעודכנת והחדשה ביותר שהצלחנו לשים עליה את ידינו, בשאיפה מדובר בבחינה שהתקיימה בנושא זה בסמסטר הקודם. שנית, ננסה לדמות כמה שיותר את הבחינה שאנו עומדים לעבור.
כדאי לשבת בכיתה בה תתקיים הבחינה האמיתית, בשעה שבא היא תתקיים, לשבת במקום בו אנו מתכננים לשבת, וכמובן להקפיד על זמן הבחינה האמיתית.
ככל שהדמיון בין הסימולציה לבחינה האמיתית יהיה גדול יותר כך תוכל הסימולציה לשמש כבסיס לרמזי שליפה עתידיים וכמובן להעיד על המקומות בהן שליטתנו בחומר לא מספקת ועלינו לחזור שוב.
שלב שביעי: חזרה על מה שלא הצלחנו טוב בבחינת הסימולציה. אם נגלה בבחינת הסימולציה שיש נושאים מסוימים בחומר שאנו לא שולטים בהם דיים, זה הזמן לחזור עליהם שוב בכדי להבטיח שבבחינה האמיתית נשלוט גם בהם.
הערה: לעתים אין זמן מספיק בכדי לבצע את כל השלבים שפורטו בצורה מלאה, במקרים כאלו ניתן לבצע שלבים בצורה חלקית ואף לוותר על חלק מהשלבים, אך המבנה הבסיסי של התכוננות צריך להישמר.
בהצלחה
הכותב הוא מומחה למיומנויות למידה, ממקימי חברת פסיפס להנחייה והקניית מיומנויות למידה להורים, סגלי חינוך, סטודנטים ותלמידים. ממחברי הספר "סודות הלמידה ".
לפנייה לכתב/ת 
סטודנטים טד ערוץ לימודים
צילום: shutterstock
מומלצים
