לפני חודשיים הבין ליאור סושרד שהדבר הכי גדול בקריירה שלו עומד לקרות. הוא קיבל טלפון מהמנהל האישי של חברה ותיקה, ברברה סטרייסנד. "הוא סיפר לי על סדרת הופעות מיוחדת שברברה עומדת להעלות, משהו כמו 10־12 מופעים", משחזר סושרד, "ואמר שהיא רוצה שאעשה איזה קטע בכל מופע".
קטע?
"כן, אולי שניים, ככה, באמצע המופע. משהו שייסגר תוך כדי תנועה, אולי כי לא יודעים איך אנשים יגיבו למשחקי קריאת מחשבות במהלך מופע מוזיקלי. אולי רוצים לראות איך אתמודד עם הלחץ הפרטי שלי".
עדיין יש כזה אחרי כל כך הרבה הופעות בחו"ל?
"מה אתה משווה? זה משהו הכי גדול. עד היום ההופעה הכי גדולה שלי הייתה בהודו בפני 4,000 איש. בארה"ב יש הופעות באולמות של 20 אלף איש. המחשבה הראשונה שלי, אחרי שאמרתי כן, הייתה 'זה לא נורמלי', ואני בהיסטריה, ואיך לעזאזל אני אופיע מול קהל כזה רחב עם מה שאני מביא. זה הזוי, זה מפחיד ברמת הפאניקה. אבל הבוס, ברברה, ביקשה שליאור יופיע. לך תגיד לה לא".
החזרות מצאו את סושרד במצב לגמרי אחר ממה שהורגל לו. ממופע שבו הוא הכוכב היחיד, המנטליסט הישראלי הפך לחלקיק קטן במערכת שלמה שמשרתת את השמש האגדית סטרייסנד. "בהפקה, שזה אומר מנהלים טכניים ותאורה ותזמורת, לא יודעים איך להתמודד עם הדבר הזה שנקרא ליאור סושרד", הוא מסביר. "בגדול זה 'בוא תעשה קטע ונראה'. הם נחמדים אליי אבל אני מרגיש בורג קטן במערכת ענקית. זו הפקה שמעורבים בה 200 איש, והזמן שלי לעשות חזרה או לבקש בקשות הוא מועט מאוד. אני כמו עצם זר וצריך להתאים את עצמי. כשאני מדבר עם ברברה זה כיף, והיא מקסימה ונחמדה. גם המנהל שלה מקסים. אבל אתה פתאום מדבר עם הבמאי של המופע, שמתרוצץ ואומר לכולם מה לעשות, מאוד תיאטרלי. זה אחרת. יותר כמו מכונה".
מה ההבדלים, חוץ מהגודל?
"במופע הרגיל שלי אני צריך להעלות אנשים לבמה, וכאן אני לא יכול כי יש במה ענקית וברברה איתי עליה. אז אני צריך קטעים בשלט רחוק. או שחיכיתי באיזו חזרה שלוש שעות כדי שיגיע הזמן שלי, ואז קיבלתי רק עשר דקות על הבמה כדי להתכונן. הם מתעסקים מבחינתם בדברים החשובים באמת, וצודקים. אני אורח בסך הכל. אני לא בא עכשיו בקטע של 'אכלו לי שתו לי', אבל זה מלחיץ אותי. אני רוצה להרשים, לתת את הייחוד שלי, אבל בפועל הופך להיות זיקית".
החיבור עם סטרייסנד הוא דוגמה ליכולת של סושרד להקסים את האנשים המפורסמים ביותר בעולם, מביל גייטס ועד ריהאנה, ולדעת איך לשמור איתם על קשר. "החיים שלי הם נטוורקינג אחד גדול", הוא מודה. "הכל בסוף מתחיל ונגמר בלתחזק את הקשרים עם אנשים שאתה פוגש. אורי גלר אמר לי פעם משהו מאוד מגניב, 'אתה חייב להבין שאותם מפורסמי־על רוצים להיות איתך, הם רוצים את נוכחותך, אל תטעה'. והוא צודק".
איך נוצר הקשר עם סטרייסנד?
"ב־2012 ראיתי אותה באירוע התרמה בלוס־אנג'לס, וניגשתי אליה והצגתי את עצמי. אמרתי לה שאני מישראל, סיפרתי לה שאני מנטליסט, היא שאלה מה זה. אמרתי לה לחשוב על שיר וניחשתי את מה שהיא חשבה עליו, משהו מאלבום חדש שלה שעוד לא הוקלט אז. היא נדהמה. עד היום היא מספרת את זה בהופעות שלה. ואז מצאתי את עצמי יושב איתה ועם מרטי ארליכמן, המנהל שלה מגיל 19, איש בן 80 ומשהו. הדגמתי להם עוד דברים ומאוד התחברנו באותו ערב".
אחרי חודש הוא כבר נחת ביום הולדתה ה־70 של סטרייסנד. "מרטי ביקש שאופיע ביום ההולדת שלה בהפתעה כי 'ברברה לא מפסיקה לדבר עליי'. אז הגעתי, התיישבתי לידה ועליתי לבמה. שמרנו על קשר מאז. הגעתי לאירועי צדקה שהיא עשתה לגיוס כספים למען נשים שסובלות ממחלות לב, ונפגשנו באירועים באחרים. התקשרתי באופן קבוע להגיד לה שנה טובה, מזל טוב. פעם אחת היא התקשרה אליי ואמרה, 'ראיתי את דיוויד בליין עושה משהו מדהים. אני רוצה שתסביר לי איך זה עובד'".
מה אנחנו עוד לא יודעים עליה?
"היא מתוקה בצורה שלא תיאמן. מאוד עם הרגליים על הקרקע, אוכלת עם ההפקה כמו כולם, נחמדה לכל מי שאיתה. מדברת הרבה עם זמרות הליווי. יש לה הרבה בדיחות על טראמפ במופע. למשל, 'תיזהרו, ליאור יכול לקרוא את המחשבה של כולם, חוץ משל טראמפ כי אין לו מוח'. אני מאוד מזדהה עם ההתנהלות שלה, זה מזכיר לי את עצמי. היא פרפקציוניסטית, דעתנית, נותנת הוראות ליטוש כל הזמן. גם אני כזה. גם אם זה חלטורות, כמו שקוראים לזה בארץ, אגיע שלוש שעות לפני כדי לבדוק את הכל. היא בהחלט מודל לחיקוי".
במופע שלה בישראל כמעט שלא הצלחת לפגוש אותה.
"היא הזמינה אותי להופעה שלה בארץ, הגעתי עם המשפחה וההורים. בסיום הלכתי לפגוש אותה ונבלמתי בברוטליות על ידי האבטחה הישראלית, שדווקא הכירה אותי, אבל התנהגה כאילו היא לא מכירה. הרגשתי מבוכה ואי־נעימות כי ההורים שלי היו מאחוריי. פתאום ברברה שמעה את הקול שלי וקראה 'ליאור'. זה היה רגע מכונן. הרגשתי שניצחתי אחרי שאמרו לי עוף מפה".
* * *
הקריירה של סושרד, 34, היא ניצחון גדול על אלה שלא קיבלו אותו בילדות. שהציקו לו, לפעמים גם באלימות. שניסו לערער לו את הביטחון וגם הצליחו. "למדתי בריאלי בחיפה", הוא מספר. "הייתי חנון שאוהב ללמוד מתמטיקה. לא הייתי מהמקובלים. לא הצליח לי עם בנות. כל הבנות היפות יצאו עם החבר'ה המקובלים. אני הייתי שקט ונחבא אל הכלים, חושב על שלי. זה עלה לי בהתנכלויות".
למשל?
"יום אחד מצאתי את האופנוע שלי תלוי על עץ. היו ילדי עשירים משכונת דניה שהגיעו לבית ספר עם אופנועים מדוגמים ולי היה משהו מצ'וקמק שבניתי עם אחי. אז הם צחקו עליי והגיבו בבריונות. לקחתי ללב. אני אדם רגיש מאוד, אבל לא הגבתי בצעקות ובעניינים. פשוט הורדתי את האופנוע מהעץ והמשכתי הלאה. או שעשיתי קטע במסיבת סיום שבו יש ורד מנייר שמרחף טיפה באוויר ואז יש אש והוורד הופך לפרח אמיתי. זה היה די מגניב, אבל אז ראיתי שמחקים אותי באותו קטע עם ורד כדי ללעוג. עשו עליי מעין 'ארץ נהדרת'".
הצלחתו של סושרד הבוגר מזמנת גם רגעי נקמה קטנים ונעימים. "לא מזמן פגשתי מישהו שהתנכל לי בבית הספר מגיל 12 עד 16. הוא היה מאלה שדוחפים אותי, במיוחד בטקסים, שהריצו עליי דאחקות בסגנון 'תעשה לי קסם'. ראיתי אותו פתאום במופע שלי מול חברה שפיטרה את העובדים שלה. באתי אליו בכיף, אבל הרגשתי אי־נעימות מהצד שלו".
את הפריצה שלו עשה כשזכה ב'אורי גלר מחפש את היורש', תוכנית הריאליטי שהעמידה במבחן כישרונות בתחום קריאת המחשבות וכיו"ב. בניגוד לגלר, שטוען שקיבל את כוחו בגיל חמש אחרי פגישה עם חייזרים, סושרד פיתח את המיומנויות שלו בסביבה אנושית לגמרי. "לא היה לי רגע של הארה, לא נתקלתי בחלליות. קראתי ספרים בסגנון 'מרכבות האלים', וגם על חייזרים, אבל הם לא הגיעו אליי לצערי. כשהייתי רואה נקודה בשמיים, רצתי לתוך היער לחפש את העב"מים, אבל לא מצאתי. הכל הגיע בעבודה קשה, טריקים שלמדתי עם השנים. הייתי מדגים דברים בבית הספר, מוציא חבילת קלפים שתמיד הייתה בכיס ומראה איך אני זוכר את כל הקלפים, מנחש מספרים לכולם. הייתי משוויץ בזה בחגיגות ביתיות. היה גם מורה למתמטיקה שנתן לי להופיע בכל סוף שיעור עם הטריקים שלי".
בגיל 14 כבר בנה מופע שלם ראשון. "אבא שלי היה לוקח אותי עם האוטו לכל מיני ימי הולדת, ילדים בני שש עד עשר, ומחזיר אותי אחרי שעתיים. לקחתי בין 200 ל־400 שקל להפעלה כזו. באותו זמן גיליתי את הכוח של המפעילים הגדולים ששלחו אותי לאירועים. אני קיבלתי מהם 200 שקל וגיליתי שהם לקחו 500".
זיכרון הניצול הזה הביא את סושרד להחלטה חריגה בענף הבידור - אין לו סוכן ולא מנהל אישי. "יש תמיד ניגוד די גדול כשמביאים אותי להופיע באירוע סופר־חשוב ויוקרתי ואני בא לגמרי לבד. אני זה שמנהל את הכל לעצמי. אין פה חוזים מראש. יכולים פשוט לבקש שאבוא ואני מדבר על המחיר אחרי שהגעתי".
לא מביך אותך לפעמים להתעסק בסעיפים הקטנים?
"אין לי פאסון. אני לא דיווה, לא פלצן, אין לי פוזות על אף אחד".
ואם מציעים סכום נמוך?
"לא היה כזה. היה מצב שקיבלתי משהו ואז אמרתי בצחוק לעצמי, הבנאדם מיליארדר, הוא לא יכול להביא עוד קצת? אז אומרים לי לפעמים, 'לא מוריד ממך לדבר בעצמך עם לקוחות?' אז אולי כן, אבל כבר הייתי בקטע של לקחת סוכן, ניסיתי, זה לא טוב לי. בסופו של דבר, אם זה סוכן גדול בארה"ב, אני הופך להיות בורג בקבוצה של 2,000 אמנים. אז אני מסתכל על זה ואומר, 'תפסיקו לבלבל את המוח'. הרי אני בסוף מוצא את עצמי מביא את העבודה אליהם, אז למה אני צריך סוכן? יש לי אנשי מפתח בכל מיני אזורים בעולם שמפנים אליי אנשים אבל בסוף אני המנכ"ל של הדבר הזה. זה כמו חברת סטארט־אפ".
הפרנסה גדולה?
"אני לא מתלונן. לא מולטי־מיליונר".
* * *
היכולות שלו העלו אותו על במות נחשבות בכל העולם. משלמים לו עשרות אלפי שקלים להופעה בארץ ועשרות אלפי דולרים בחו"ל. אבל באחת השיחות בינינו, כשדיברנו בטלפון, אני מזהה פרצה.
מה תהיה השאלה הבאה שלי?
"בטלפון יהיה לי מאוד בעייתי לתת תשובה. אני מעדיף פנים אל פנים, ואז תשאל מה שאתה רוצה. אני מתעסק בהמון דברים שקשורים לפסיכולוגיה. אלה דברים מדעיים. אין פה יכולות על־טבעיות. אני מתעסק בלהבין איך אתה חושב. יש דברים שאני יכול לעשות בטלפון, אבל הם מעטים".
למה זה לא עובד בטלפון? מה אתה בעצם עושה?
"זו התעלומה של המקצוע שלי. אם אספר לך אצטרך להרוג אותך. אם הייתי צריך לנסח את זה מדעית, הייתי אומר לך שאני שרלוק הולמס מודרני. כי שרלוק הולמס היה מסתכל עליך, רואה שיש שריטה קטנה ביד ומסיק שיש לך חתול ולפי זה משליך על משהו. קוראים לזה דדוקציה. הוא מחלק את הדברים שהוא רואה עד שהוא מגיע למסקנה. גדלתי על הספרים של אגתה כריסטי. הדברים האלה ניכרים במה שאני עושה היום. אני משתמש בקריאת מחשבות אמיתית, השפעה אמיתית על מחשבות וגם בולשיט".
כמה אלמנט הבולשיט נוכח בהופעה?
"את זה אני נותן לקהל לחשב לבד כי זה מופע בידור, מופע מצחיק. הקהל חווה קטעים מדהימים מבחינתו, מתבשל בזה וחושב מה קרה פה. שאלות על חייזרים אני מקבל כל יום. אמרתי לך, זה לא שם".
אם אתה חזק בניחושים, למה למשל לא להמר בעצמך בקזינו?
"הופעתי פעם מול סטיב ווין (איל הימורים שחולש על כמה מלונות בלאס־וגאס - ר"ש) במלון שלו. נתתי למישהו מעטפה עם המספר ואמרתי שתהיה לו הפתעה. הוא חזר מהקזינו ושאלתי אותו על איזה מספר ברולטה הוא שם. אמר לי 12, ושלא זכה. שאלתי, 'פתחת את המעטפה?' הוא ענה לי שלא. כשפתח הייתה השם הספרה 8. זה היה המספר שזכה, אלא שהוא לא פתח את המעטפה".
אז אתה כן יכול.
"רולטה אף אחד לא יכול לנחש. אבל בבלאק ג'ק או פוקר אני בהחלט יכול להרוויח ולכן יש בתי קזינו, בעיקר בווגאס, שלא ייתנו לי לשחק. אבל גם אין לי כוונות, אני ילד טוב, לא אוהב את זה יותר מדי".
אתה מצליח לשכנע את מנהל הבנק להוריד לך את הריבית?
"לצערי לא. חלק מהיכולות עוזרות, אבל לאו דווקא בשכנוע אלא בלהבין מה הצד השני רוצה ממך. קריאת אנשים, שפת הגוף שלהם. אני מעורב בסטארטאפים ישראליים, אז אני קצת מייעץ לאנשים שם איך להציג את הסטארט־אפ למשקיעים כדי לגייס כספים".
אורי גלר עזר לחפש נפט. זה לא משהו שניסית?
"לא ממש. אני לא בעניין הזה. אני חושב שאורי הוא איש מאוד מיוחד. אם יש לו כוחות על־טבעיים? הוא מאמין בזה, אז יש לו. גם לך יש".
ואורן זריף שמחפש נפט וגם מרפא אנשים?
"לא מכיר אותו, לא יודע מה הוא עושה, מדי פעם קורא מה הוא אומר וזה נורא מצחיק אותי".
זה נכון שהבאת פעם מישהי לאורגזמה בכוח המחשבה?
"מדובר על גיל 17 בערך. הופעתי אז בחיפה, במועדונים, ברים, בתי קפה. עשיתי למישהי סוגסטיה של אורגזמה והיא קיבלה אורגזמה. זה היה באירוע קטן של 50 איש בבר. מאוד מצחיק".
* * *
הוא נשוי לטל שכטר, אשת יחסי ציבור, ואב לשני ילדים קטנים. "חיזרתי אחריה כבר בתיכון. היא הייתה זו שכולם מדברים עליה, שבגיל 18 היא הייתה ברמנית במקום מגניב בחיפה. אז התחלתי איתה וניחשתי את הטלפון שלה, אבל היה לה חבר והיא ניפנפה אותי. אני גם לא יודע להתחיל, אין לי משפטי פתיחה וכאלה. בדרך כלל הייתי אומר לבנות, 'תחשבי על מספר', עם הראש למטה. ביטחון עצמי ברצפה. עד היום, כשאני עומד על הבמה, אני מלך העולם, אבל בחוץ אין לי ביטחון עצמי גבוה, גם אם נדמה לך שכן. אנשים חושבים, 'אבל היית בג'יי לנו'. אני בהיסטריה מהדברים האלה".
אחרי הזכייה בתוכנית של גלר, שכטר התקשרה, עדיין בזוגיות עם אחר. 'היא אומרת לי, 'היי ליאור, זו טל. חברה שלי קצת מבואסת. יש מצב שאתה בא לעודד אותה?' אמרתי, 'לא נראה לי'. וככה זה נגמר. זו הייתה תקופה שבה לי הייתה חברה רצינית ולה היה חבר חמש שנים והם כמעט התחתנו. ואז הם נפרדו והגעתי להופיע בבר־מצווה של אח שלה, אחרי שאמא שלה התקשרה למנהל שלי בחיפה וקיבלה מחיר גבוה - בכוונה אגב. בבר־מצווה הכל התחיל מחדש ומאז אנחנו יחד".
אתה מסתובב הרבה בעולם. לא קשה להתנתק מהמשפחה?
"מאוד, אני מרגיש את הבדידות וזה באסה. הרי אין לי צוות משלי. אני מתקשר לטל הרבה. מקבל הרבה וידיאו של הילדים שלי. אורי כבר בן שנתיים ושלושה חודשים וליה בת שלושה חודשים".
ואתה מפסיד חלק מהילדות שלהם.
"כן, ונורא קשה לי עם זה. רוב הפרויקטים שאני עושה הם אין־אנד־אאוט - אני טס וחוזר אחרי יומיים. בינואר היה לי חודש באוסטרליה והיה נורא קשה. אני עובר ביני לבין עצמי תהפוכות נפש ונקיפות מצפון שאני לא שם כל הזמן".
ואשתך מקבלת?
"היא מבינה שחלק מהמהות שלי היא לעבור את ההרפתקאות האלה. זה מה שנועדתי לעשות. אין לי עבודה באמת. אני כל היום עומד על במות וזה הכי כיף בעולם. אני לא נח לרגע ואני מאמין שזה ישתלם לנו כשהילדים יגדלו ויוכלו לבוא איתי לסיבובים. אני נורא מחובר אליהם. ברור שקשה גם לטל, אבל היא סופר־אמא, היא ג'דה שתומכת בי".
אתה יודע לנחש מתי היא תכעס?
"טל היא היחידה שקוראת את המחשבות שלי. כשהזוגיות היא אמיתית, אתה לא צריך את היכולות שלך. כשהייתי רווק הרי הייתי מפעיל טקטיקות פיתוי של לנחש מספרים, אבל ברגע שאתה אוהב מישהי, אתה לא צריך כלום. אני חוזר להיות ליאור סושרד החנון עם החצ'קונים מכיתה י"ב וכל מה שיש לי זה את האהבה שלי אליה ולילדים".
הנטוורקינג הבלתי פוסק של חייו הוא כמו מצעד מתמשך על השטיח האדום. "פגשתי את ריהאנה באיזה מקום בלוס־אנג'לס לפני כמה שנים", הוא מספר. "הציגו לי אותה והיה קטע מצחיק כי היא אמרה לי, 'אתה חייב לבוא מחר להופיע אצלי, אני עושה אירוע קטן'. אמרתי לה שאני לא יכול, שאני כבר מופיע אצל חבר טוב שלי, הבמאי אריאל ורומן". הוא גם הופיע בביתו של אלטון ג'ון. "הייתי באירוע גאלה של ליאונרדו דיקפריו, אגב בחור ממש מקסים, ואלטון ג'ון שר שם וישבתי איתו ועם בעלו. חודש אחר כך הם הזמינו אותי להופיע באירוע שערכו עם אנדראה בוצ'לי, שהוא חבר טוב כבר די הרבה שנים".
את קים קרדשיאן פגש אצל ג'יי לנו. "דיברתי איתה שם בקטנה ופגשתי אותה עוד כמה פעמים לאחר מכן. יצא לנו לדבר רק על הסדרה שלה, לא יותר מזה". לנובאק ג'וקוביץ', הטניסאי מספר אחת בעולם, התחבר קצת יותר. "כשהייתי באליפות אוסטרליה בינואר האחרון, נובאק הזמין אותי לחצי הגמר מול רוג'ר פדרר. ישבתי מעל בוריס בקר, המאמן שלו, והמצלמה נחה הרבה על בקר במהלך המשחק וראו אותי בטלוויזיה די הרבה. התחלתי לקבל סמסים מכל מיני אנשים, 'אתה עוזר לנובאק לנצח במשחק!' כמובן שהכחשתי. בסוף הוא נתן לי את המחבט ולמחרת הם באו למופע שלי. מאחורי הקלעים נובאק הצמיד את הראש שלי לשלו ואמר לי, 'תן לי את הכוח לנצח מחר בגמר".
גם הופעת אצל ביל גייטס.
"כן, אני מופיע בהמון כנסים של חברות היי־טק והקטעים שאני עושה מכוונים כדי להעביר מסר כלשהו או לדבר על מוצר מסוים. באירוע באחד הכנסים פגשתי את ביל גייטס. דיברתי איתו על ישראל ועל הסטארטאפים בארץ, ואחרי שהופעתי בוועידה בסן־פרנסיסקו, הזמינו אותי לבית שלו למופע פרטי שהוא עשה לכל מיני חברים. העליתי אותו לבמה והוא די נדהם. הוא היה נחמד וקורקטי. באותו אירוע העליתי לבמה גם את וורן באפט. אני לא מתחשב במי עומד מולי, אני מעלה".
אתה נראה מאוד בטוח בעצמך. מתי בכל זאת הרגשת נקודות שבירה?
"אני בנאדם מאוד אופטימי וכל ההופעה שלי בנויה על מחשבות חיוביות. אני אפילו אובר־אופטימי. נקודות שבירה הן אלה שבהן אתה מוצא את עצמך לבד, בחוויה מטורפת, למשל עם הנסיך הסעודי עבדול עזיז, הבן של המלך פאהד, על היאכטה שלו. אתה לא יכול להביא לשם אף אחד, לא יכול לצלם, אסור לומר כלום. זה מרגיש מאוד לבד".
* * *
בימים אלה מקים סושרד, יחד עם שני שותפים, מתחם בידור ענקי בתל־אביב. הוא ייקרא 'אסקייפ סיטי', "ויכלול עשרה חדרים גדולים ברמת גימור הוליוודית", מבטיח הסושרד. "יהיו בו שני חדרי קריוקי, בר מגניב. אנחנו ננסה לשנות את תרבות הבילוי התל־אביבית. זו תהיה עיר של חדרים מיוחדים. אתה תשב ודברים יעופו מעליך. כל מיני דברים מהמוח המופרע שלי. מעין מיני אולפני יוניברסל. חוץ מזה אני עדיין עובד על פיילוטים לטלוויזיה האמריקאית. פוקס, אן־בי־סי - אני מציע את עצמי לכולם. מנסים ליצור תוכנית טלוויזיה ואנחנו לא יודעים אם זה יהיה ספיישלים או מיני סדרה".
לפני כמה שנים נכנסת לרשימת הגברים הסקסיים בעולם של המגזין 'פיפל'. איזה כוחות הפעלת בדיוק?
"אתה לא חושב שזה היה טהור? מה זאת אומרת? נפגשתי עם העורכת של 'פיפל מגזין' והיא הייתה סקפטית כזו, כמוך. אמרתי לה, 'תחשבי על איזשהו שם', והיא אמרה לי, 'אין סיכוי בעולם שאתה מנחש את השם הזה'. הבחור שישב איתנו הציע שנתערב. היא אמרה לי, 'אם אתה מנצח, אני שמה אותך במגזין'. ניצחתי, ניחשתי את השם וזהו, זה נשכח. אחרי חודשיים אני מתחיל לקבל טלפונים ונכנס להלם. אומרים לי שיש עליי כפולה ב'פיפל מגזין', של האנשים הסקסיים בעולם לפי גילאים. זה היה נורא מצחיק".
אז זה בגלל שאתה סקסי או שהיא הייתה חייבת לך?
"זו תעלומה שמעולם לא אדע את הפתרון שלה. נראה לי ש־90 אחוז בגלל ההתערבות, עשרה אחוז כי היא חושבת שאני יפה".
