ככה לא עושים שינוי במפרץ חיפה

זיהום האוויר במפרץ חיפה ממשיך לייצר כותרות ואיתן גובר הבלבול וחוסר האמון של הציבור הרחב. תקציר הפרקים הקודמים יכול לשמש כתסריט לסרט הוליוודי.

התעשייה במפרץ חיפה הוקמה בשנות ה-30 של המאה הקודמת לצד הרחבת הנמל המקומי, וכבר בין שנות ה-60 לשנות ה-80 של המאה ה-20 היה ברור שהאוויר באזור מזוהם ועלה החשש לבריאות הציבור. בשנות ה-80 החלו לבצע באזור מחקרים אפידמיולוגיים, בעיקר בנוגע לקשר שבין מחלות אסטמה וסרטן ריאות לזיהום האוויר, אך הם היו מצומצמים ולרוב לא הצביעו על קשר סטטיסטי מובהק.

אולם נתוני ניטור אוויר חריגים ונתוני תחלואה שונים, שעלו מדי פעם לאורך השנים לכותרות, הובילו את המשרד להגנת הסביבה ואת משרד הבריאות לדיון מתמשך בסוגית הזיהום והתחלואה במפרץ במהלך שנת 2011. נוכח הממצאים הקשים החליטו שני המשרדים, לראשונה, להגדיר את אזור מפרץ חיפה כאזור מוכה זיהום אוויר.

אולם ראשי הרשויות המקומיות באזור המפרץ ובראשם ראש העיר חיפה, טענו שהנתונים שהוצגו בפניהם לאורך השנים מצביעים על הפחתה בזיהום, וכי הכרזה על האזור כמוכה זיהום אוויר תפגע במאמצים לקידום הבריאות באזור ובתדמית של הערים. ואכן, בשנת 2012, המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות החליטו שאין צורך להכריז על האזור כמוכה זיהום אוויר, והסתפקו בהכנת תוכניות כאלה ואחרות לצמצום הזיהום במפרץ. באותה השנה, עם הצגת התוכניות השונות להרחבת הייצור התעשייתי במפרץ, פרסם איגוד ערים אזור מפרץ חיפה קול קורא לניהול מחקר אפידמיולוגי חדש ומקיף במפרץ. שנתיים אחר כך, בשנת 2014, פרסם המשרד להגנת הסביבה לראשונה דו"ח המדרג את הערים המזוהמות בארץ, בהתייחס לזיהום תחבורתי ותעשייתי, כשהעיר חיפה מככבת בראש הרשימה.

במקביל, לאחר גלגולים שונים, נבחרה קבוצת מחקר בהובלת אוניברסיטת חיפה לבצע את המחקר האפידמיולוגי החדש בנושא הקשר בין תחלואה וזיהום אוויר במפרץ חיפה, והוא יצא לדרך בחודש מרס 2015. מיד אחר כך פרסם משרד הבריאות דו"ח שקובע כי שיעור חולי הסרטן במפרץ חיפה גבוה מהממוצע הארצי באופן מובהק, ובעיקר מצביע על תחלואה עודפת הקשורה בזיהום האוויר של כ-50% בקרב ילדים. המשרד להגנת הסביבה מיהר להצהיר שוב שיכריז על אזור מפרץ חיפה כאזור מוכה זיהום, אבל כעבור שבוע משרד הבריאות חזר בו מההכרזות וטען שהנתונים שהוצגו שגויים והפרשנות לא היתה נכונה.

מפרץ חיפה(צילום: גיל נחושתן)

עם זאת, בלחץ הציבור החליט המשרד להגנת הסביבה על יישום "תוכנית לאומית להפיכת מפרץ חיפה והסביבה לאזור עם אוויר נקי", המאגדת מכלול רחב של פעולות הסדרה, ניטור, פיקוח, אכיפה ומחקר בתחום זיהום האוויר שמקורו בתעשייה ובתחבורה, והתוכנית יצאה לפועל עם החלטת ממשלה בספטמבר 2015.

בסוף חודש ינואר 2016 התפרסמו ממצאים ראשונים ומדאיגים מהמחקר האפידמיולוגי במפרץ חיפה, שמצביעים על לידות של תינוקות עם משקל נמוך והיקפי ראש נמוכים באזורים מוכי זיהום במפרץ. הסערה הציבורית והחשש שהמחקר שממומן על ידי מפעלי התעשייה מוטה, הביאו את המשרד להגנת הסביבה בשיתוף משרד הבריאות להכריז שייקחו אחריות על המחקר האפידמיולוגי וימנו ועדה מדעית מלווה. בסוף חודש מרס, הוגש הדו"ח הראשון של קבוצת החוקרים למשרדי הממשלה, אבל ממצאיו לא פורסמו לציבור הרחב, בזמן שחלק מהנתונים מהדו"ח פורסמו בכתב עת מדעי יוקרתי, לרבות מפות המציגות נתונים לגבי מספר מקרי סרטן הקשורים בזיהום אוויר באזור מפרץ חיפה ושיטות לנטרול גורמים אחרים כגון עישון, מצב כלכלי ותעסוקתי על התחלואה. אבל ביום חמישי האחרון התפרסמה חוות הדעת של הועדה המדעית המלווה למחקר, שקבעה כי הממצאים שהוצגו על ידי צוות החוקרים "אינם יכולים להוות בסיס להערכת התחלואה ולקשר שבין זיהום האוויר ומצב התחלואה באזור מפרץ חיפה".

למי להאמין?

מבולבלים? מותשים? לא יודעים למי להאמין? אז זהו, אפשר להתווכח על הגישות, על השיטות ועל בסיס הנתונים אבל לא על האמת המדעית. ובמילים פשוטות, מה שאומרת חוות הדעת של הוועדה המדעית הוא שבזבזנו שנה נוספת ואפילו יותר ומשאבים יקרים, ושנוצר בלבול עוד יותר גדול בקרב הציבור.

חשוב לעשות סדר בדברים. ראשית, הוועדה המלווה ומשרדי הממשלה הרלוונטיים, המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות, לא קבעו שאין זיהום אוויר במפרץ חיפה. הם גם לא קבעו שזיהום האוויר לא גורם לתחלואה במגוון מחלות. ואפילו לא שזיהום האוויר במפרץ חיפה לא גורם לתחלואה עודפת. חוות הדעת שהוכנה לאחר בחינה של הדו"ח שהוגש על ידי החוקרים, טוענת שהמחקר "רצוף בבעיות מתודולוגיות מהותיות המעוררות ספק בנוגע למהימנות ותוקף הנתונים והשיטות בהן השתמשו החוקרים", ובהחלט חשוב לבחון היטב את הנתונים ואת הפרשנות לפני שמכריזים הכרזות.

הוועדה המדעית המלווה גורסת גם שהמחקר "לוקה בחסרים משמעותיים מבחינת הערכת רמת זיהום אוויר רלוונטי" וכמו כן ש"הבעיה הקשה ביותר המשפיעה על כל חלקי המחקר הינה הערכה לקויה של החשיפה לזיהום האוויר", שמהווה נדבך ראשי בשאלת המחקר. דרך אגב, חלק מהקשיים הללו עלו גם בדו"ח המחקר עצמו.

למקרא חוות הדעת הנוכחית עולות שאלות רבות, והעיקריות שביניהן: מדוע כשהמחקר עבר מאיגוד ערים אזור מפרץ חיפה לידי המדינה והוקמה ועדה מדעית מלווה היא לא התבקשה ולא ביקשה לבחון את שיטות המחקר המשמשות את החוקרים לפני הגשת הדו"ח? מדוע יש צורך למפות את התחלואה על בסיס של רחובות ואזורים ולא להתייחס לאזור המפרץ כאחד?

אבל נדמה שמה שחוות הדעת אומרת בשורה התחתונה והמדאיגה הוא שכדי לקבוע את המשתנה התלוי במחקר, כלומר את רמת התחלואה באזור המפרץ יחסית לאזורים אחרים (חדרה ותל-אביב) לאורך השנים, אנחנו צריכים לדעת בצורה מדויקת את המשתנה הבלתי תלוי במחקר, דהיינו מה מצב איכות האוויר במפרץ היום ובשנים עברו. ולמרות ההצהרות החוזרות והנשנות של כל הגורמים שאיכות האוויר במפרץ חיפה הולכת ומשתפרת כל הזמן, את המצב האמיתי והמדויק של איכות האוויר במפרץ חיפה אפילו בימים אלה אנחנו עדין לא יודעים.