יש לי פחד גדול מפרות באחו. זה בא אחרי שראיתי פרה מתעצבנת. מתברר שהן נוגחות

איילת זורר, נשואה לגלעד ואם לליעד, נולדה ב־1969 וגדלה בתל־אביב. שירתה בלהקת פיקוד צפון ואחרי הצבא נסעה ללמוד משחק בניו־יורק. ב־1992 שיחקה בסדרה 'עניין של זמן' ולאחר מכן בסרט 'נקמתו של איציק פינקלשטיין'. בהמשך בלטה בסדרה 'פלורנטין' ובתפקיד הראשי בסרט 'אהבה אסורה'. כיכבה בסרט 'האסונות של נינה', בסדרה 'בטיפול' ובהצגות בתיאטרון. פריצתה לחו"ל הגיעה ב־2006, כשסטיבן ספילברג ליהק אותה לסרט 'מינכן'. לאחר מכן שיחקה ב'מלאכים ושדים' לצד טום הנקס וכן ב'שמונה צדדים לאמת', 'סופרמן: איש הפלדה', 'שטיסל', 'בני ערובה' ו'דרדוויל'. לוהקה לתפקיד הפרזנטורית של המשביר לצרכן ובימים אלה משחקת בעיבוד המחודש לקלאסיקה 'בן חור', שעולה לאקרנים ב־18 באוגוסט.

מה הזיכרון הכי מוקדם שלך?

"תל־אביב, מלחמת יום הכיפורים. האזעקה רועמת ואני יורדת למרתף עם אמא שלי ועם אחיותיי. אבא שלי לא היה כי הוא ירד לחזית בסיני. הייתי ממש קטנה ואמא ניסתה לתפוס אותי כדי שאני לא אטפס למעלה".

איזו עצה היית נותנת לאיילת זורר בת ה־16?

"כשעידית תחליט לספר אותך, תאמרי לה בנימוס - אני אוהבת אותך, אבל לא תודה. היא גזרה את מחלפות ראשי והותירה אותי עם מאלט, משהו מכוער במיוחד. מזל שהשיער ארך".

מתי היית הכי מאושרת?

"בטיולים למקומות אקזוטיים, מדגסקר, קוסטה־ריקה ותמיד־תמיד בהוואי. אלה הרגעים הכי קסומים בחיים. היום הראשון שבו ליעד נולד היה גם כזה. אחר כך יש גם דכדוך, כשההורמונים יורדים ואתה חוזר לחיים הרגילים. מקצועית, הפעם הראשונה שבה ממש הרגשתי שכל הכוכבים הסתדרו במקום היה כשקיבלתי את התפקיד ב'האסונות של נינה'".

מה היה הג'וב הכי גרוע שלך?

"אחרי הצבא, המלצרות. זה ג'וב מכובד אבל הייתי כל כך עלובה בביצועים שלי שללא ספק לא הייתה מלצרית גרועה ממני. שכחתי כל דבר שני שביקשו ממני ועשיתי טעויות חישוב למכביר. ג'וב שאהבתי אך היה התובעני ביותר היה ללכת עם כלבים בניו־יורק, בחורף של סופה כשאף אחד לא יוצא מהבית. הייתי עולה על הסאבוויי לאפ־טאון ומוציאה כלב חמוד ונדהם לטיול בשלג העירוני. כמובן שמחצית מהזמן בילינו בפיצרייה מקומית כדי לא לקפוא מקור".

מה הכי מפחיד אותך?

"על הכי־הכי לא מדברים, אבל מקומות סגורים, מערות וכוכים מפחידים אותי. יש לי גם פחד גדול מפרות באחו, כשעוברים לידן ברגיל. זה בא אחרי שראיתי פעם פרה מתעצבנת. מתברר שהן נוגחות".

מה הדבר הכי יקר שקנית פרט לבית או רכב?

"ג'קוזי, אבל זה לא ייגמר שם. אני בונה גם על סאונה אינפרה־אדומה. בפעם האחרונה שביליתי אצל חברה בהוואי, התקררתי והיא הושיבה אותי בסאונה שלה, בגינה, לבד, עם חתול שעשה הכל כדי להיכנס גם. יצאתי מזיעה והחלמתי תוך יום".

מה תיקחי איתך מהצילומים ל'בן חור'?

"בגדול, את חוויית העבודה עם הבמאי טימור בקממבטוב. נשארתי איתו בקשר ואני מקווה שאוכל לעשות איתו עוד סרט, אולי אפילו בארץ. הוא יצירתי ומזל סרטן, אז אני כבר אוהבת אותו. הוא גמיש ואם אתה מדליק אותו על רעיון מסוים הוא ישר ילך על זה. יש לו תפיסה מאוד מעניינת לגבי בני אדם וברוב המקרים הוא הצליח להוציא חומרים מאוד אנושיים מהשחקנים. למשל, אחרי צילום של טייק הוא היה שואל, 'איזה טייק את הכי אוהבת'. למדתי ממנו משהו מאוד מעניין: הטייקים שבהם אולי חשתי שהם לא הכי טובים, הם אלה שהיו יותר טובים כי בלבול, לדוגמה, הפך אותם לאמיתיים יותר".

וחוויה ספציפית?

"אני רוכבת בסרט על סוס ויש לי פחד גדול מסוסים כי כמעט עפתי פעם. הייתי צריכה להתאמן, אז היו צריכים לעשות לי תראפיה של רכיבה במשך שבועיים. בפעם הראשונה באתי לומר שלום לסוס, בפעם השנייה הבאתי לו תפוח ובפעם השלישית העלו אותי והורידו אותי. ממש כמו ילד שלומד ללכת. בסוף רכבתי. את הסצנה האחרונה היינו צריכים לצלם עם גמלים מסביב וסוסים אחרים. כדי להיות בטוחים שאוכל לעשות את זה, הכניסו אותי לארנה בשיא האימון של המרכבות, הרוכבים, המצלמות והצוות. המרכבות שעטו - כל אחת עם ארבעה סוסים - וזה היה מרגש וגם מצמרר. אחת מחוויות אחורי הקלעים החזקות שעברתי וגם התוצאה בסרט יוצאת דופן".

מתי הרגשת אבודה לאחרונה?

"כשסיימתי את הצילומים ל'בן חור' ופיספסתי את הטיסה מלונדון ללוס־אנג'לס. הבנים כבר חיכו לי שם אחרי שלא התראינו עשרה ימים. כבר יכולתי להריח את הבית, אבל הוא התרחק פתאום. בתחנונים הצלחתי לעלות על טיסה ללאס־וגאס, שם אבדו לי המזוודות, אבל לא היה אכפת לי. המשכתי הביתה בלי כלום. המזוודות הגיעו אחרי עשרה ימים".

מה לא קיבלת בעצמך אז?

"שאני מה שאני, וזה טוב מספיק, וייחודי, ואני לא צריכה להתאים לשום דבר או לאף אחד".

מה ההורים שלך אף פעם לא הבינו לגבייך?

"שרק אהבה מאזנת אותי, לא 'תעשי ככה ותעשי ככה', משפט שהרבה הורים מפנים לילדים שלהם בדרך כלל. כללים של איך צריך להיות לא עבדו עליי. עם אהבה הם היו משיגים יותר".

מי היה משחק בתפקיד איילת זורר בסרט על חייך?

"סלמה הייק, זה היה יכול להיות משעשע".

מה גברים לא מבינים לגבי נשים?

"הכל".

מה הדבר האחרון שחיפשת בגוגל?

"כיסא מחשב, בשביל ליעד".

מה היה האלבום הראשון שקנית?

"לא זוכרת, משהו באוזן השלישית בתל אביב, המקום הכי שווה בעיר בשנות ה־90. אבל האחרון שקניתי הוא של ג'יימס בראון ואני שומעת אותו בפטיפון".

האם חווית אי פעם חוויה על־טבעית?

"כשחייתי בניו־יורק, באחד הלילות חלמתי שאני נמצאת בביתם של גבי ניצן ואיימי גינזבורג ויש שם מסיבה. אני רואה אנשים יושבים מסביב למדורה, אני יושבת איתם ואחר כך מטיילת בגינה ובבית. זו מסיבת פרידה לפני שהם נסעו לארה"ב ולהודו, שם גבי כתב את בדולינה או התחיל. בבוקר אני כותבת לאיימי מכתב שמתחיל במילים, "אתמול בלילה הייתי אצלכם בבית". אני מתארת לה את החלום ושולחת את המכתב בדואר. כן, בדואר. כעבור עשרה ימים אני מקבלת ממנה טלפון, כל כולה נרגשת. היא אומרת לי, 'את לא מאמינה. אתמול בלילה עשינו מסיבה בבית לכבוד הנסיעה ואני ממש רואה אותך יושבת מול המדורה ואחר כך בבית. אני משתפת את גבי והוא אומר את אותו הדבר. כאילו הרגשנו אותך שם. היום בבוקר אחרי המסיבה אני הולכת לדואר ומגיע מכתב ממך. שתינו צרחנו מאושר וטלטלה בו־זמנית. זה היה כל כך אמיתי".

ריהאנה או ביונסה?

"אדל".

מה יש לך כרגע בכיס?

"איזו שאלה של גבר. נשים לא שמות כלום בכיס! בשביל זה המציאו תיק, ובתיק יש ארנק ותא לטלפון ותיק איפור ויומן וטישו ותחבושת ומברשת ועט וסוכריות או מסטיק ועדשות ספּר ומשקפי שמש ומשקפי קריאה וספר, או יומן וצעיף ותרופות לחתול".

מה ההישג הכי גדול שלך לדעתך?

"שאני שומרת על איזון במשא ומתן ומאמינה שמה שצריך להיות שלי יהיה שלי. שאני אמא מעולה. על זה אני ישנה טוב בלילה. שאני נשואה כבר 13 שנים באושר, עם עליות ומורדות אבל בחברות נדירה. שיש לי חברות נפש, אחיות ממש עם לב מזהב טהור".

מה הדבר הכי מוזר שהכנסת לפה?

"ביצת יען".

מה הגילטי פלז'ר שלך?

״צפיית בינג'. אני יכולה לראות תוכנית שבנויה מעשר שעות בבת אחת במקום לעשות דברים יותר אפקטיביים כמו ליצור בעצמי, לטייל, להתעמל, להכין אוכל, לקרוא".

באיזה ריאליטי היית מסכימה להשתתף?

"כזה שמשלם עשרה מיליון דולר".

מתי בכית לאחרונה?

"כשליעד סיים את כיתה ה', בטקס בבית הספר. וגם מסרט שראיתי בנטפליקס ששמו 'טלולה'. יש שם את אחת הסצנות הכי חזקות שראיתי לאחרונה של שחקנית משנה, שמשחקת אמא שיכורה".

מתי התרגשת פעם לראות מפורסם?

"את מריל סטריפ והאחים כהן ופרנסס מקדורמנד באוסקר. את ויליאם הארט בחזרות של '8 צדדים לאמת' או איך שלא קראו לזה בארץ. את טום הנקס באודישן ל'מלאכים ושדים'. את בראד פיט, במסיבת טרום אוסקר. אין דברים כאלה".

מה תהיה השורה האחרונה בביוגרפיה שלך?

"ניסיון יפה".