הישראלי שהיה שותף בגילוי כוכב הלכת: "ייקח עשרות אלפי שנים להגיע לשם"
בין המדענים שגילו את כוכב הלכת, דמוי כדור הארץ במערכת אלפא קנטאורי, היה גם ד"ר אביב אופיר ממכון ויצמן. בראיון לאולפן ynet הוא מספר על התנאים באותו כוכב לכת, על משך הזמן שייקח להגיע אליו כיום וגם על דרך מהירה יותר
מדענים ממצפה הכוכבים הדרומי של אירופה (ESO) פרסמו אמש (יום ד') כי גילו עדויות לכוכב לכת דומה יחסית לכדור הארץ המקיף את הננס האדום פרוקסימה קנטאורי. כוכב לכת זה עשוי להיות המקום הקרוב אלינו ביותר מחוץ למערכת השמש המתאים לקיום חיים.
אחד המדענים שהיה שותף למחקר הוא ד"ר אביב אופיר ממכון ויצמן, שהסביר בראיון באולפן ynet על החשיבות שבתגלית: "4.25 שנות אור זה קרוב מאוד, זה הכוכב הכי קרוב דמוי כדור הארץ שהתגלה. לצורך השוואה כאשר דיווחו דיווחים קודמים כשגילו כוכבי לכת אחרים, למשל דרך קפלר, המרחק שלהם הממוצע היה 1,000 שנות אור. אז כוכב הלכת הזה הוא הרבה יותר קרוב".
ומה האפשרות לחיים על פני כוכב הלכת? ד"ר אופיר: "כדאי לא להיכנס לספקולציות. מה שיודעים בעצם זה משהו מאוד בסיסי, כלומר אנחנו נעים לנו על כדור הארץ בגלל שני דברים: אנחנו לא רחוקים ולא קרובים מדי מהשמש, ויש אטמוספירה, האטמוספירה עושה את אפקט החממה הידוע, אפקט החממה בכדור הארץ הוא בערך 30 מעלות וזה המצב התקין. יש מודלים מהי האטמוספירה הסבירה שיכולה להיות ואנחנו יודעים מה המרחק של אותה פלנטה מהכוכב שלה, וביחד יודעים מה בערך הטמפרטורה שם וכנראה שיהיו שם מים נוזלים על פני השטח. אבל פה נגמר הידע שלנו. אנחנו לא יודעים אם באמת יש שם מים, אם חם שם או קר, לא יודעים אם יש שם גזים רעילים או קרינה מהכוכב".
לשאלה מה הזמן שבו ניתן להגיע לכוכב הלכת הזה - בטכנולוגיה הקיימת, השיב ד"ר אופיר: "היינו מאוד שמחים לשלוח לשם פיזית מישהו ובאמת בטכנולוגיה הקיימת זה היה לוקח עשרות אלפי שנים בחללית המהירה ביותר, בחללית שבני אדם אי פעם בנו. אבל לפני מספר חודשים, קבוצה בראשות מיליארדר רוסי החליטו שהם רוצים לשנות את כל המושג של מה זה חללית. במקום משהו ששוקל כמה טונות הם חושבים על משהו ששוקל גרם, שיותר מזכיר טלפון סלולרי מזערי ולהאיץ אותו באמצעות לייזרים רבי עוצמה. דבר כזה יוכל להגיע אולי אפילו לעשרים אחוז ממהירות האור. כלומר, 20 שנה. זה לא פרויקט קצר, אבל זה פרויקט שבני אדם יכולים לחשוב שאם אני אתחיל אותו היום אני אראה את הסוף שלו, בשונה מעשרות אלפי שנים".
תנאים לקיום חיים
מערכת השמש הקרובה ביותר לשלנו היא זו של אלפא קנטאורי (Alpha Centauri), הכוללת שתי שמשות גדולות (A ו-B) ועוד ננס אדום – שמש קטנה וחיוורת יחסית - הקרוב אלינו מעט יותר, רק 4.25 שנות אור מכאן. הננס האדום זכה לפיכך לשם פרוקסימה קנטאורי (Proxima פירושו "קרוב" בלטינית). אסטרונומים ממצפה הכוכבים הדרומי של אירופה (ESO) מדווחים בכתב העת Nature כי גילו עדויות לכוכב לכת דומה יחסית לכדור הארץ המקיף את השמש החיוורת הזאת. כוכב לכת זה עשוי להיות המקום הקרוב אלינו ביותר מחוץ למערכת השמש המתאים לקיום חיים.
על פי הממצאים, כוכב הלכת הסלעי הזה גדול מעט מכדור הארץ. מרחקו מהשמש שלו הוא 7 מיליון ק"מ בלבד (קרוב הרבה יותר מאשר כוכב הלכת חמה לשמש שלנו), והוא משלים הקפה שלה ב-11.2 יום בלבד. למרות הקרבה הזאת, מכיוון שמדובר בשמש עמומה יחסית, פני השטח של כוכב הלכת אינם לוהטים, ונראה שהם מאפשרים נוכחות מים נוזליים - התנאי לקיום חיים כפי שהם מוכרים לנו.
הדמיון היחסי של כוכב הלכת של פרוקסימה קנטאורי לכדור הארץ, מבחינת הגודל, הסלעיות והטמפרטורה, כמובן עדיין אינו מבטיח שהוא מתאים לקיום חיים, לפחות בצורה המוכרת לנו. בכדור הארץ חברו עוד כמה וכמה תנאים המאפשרים לחיים להתקיים, כמו אטמוספרה מתאימה וקיטוב מגנטי היוצר חגורות קרינה שמגִנות עלינו מפני סערות חלל. כדי לברר אם אכן יש סבירות לקיום חיים, ינסו אסטרופיזיקאים לחקור באמצעים שונים את ההרכב הכימי של כוכב הלכת וסביבתו. אם אכן יתגלו שם סימנים למים ולחומרים אורגניים, ייתכן שהדבר מעיד על קיום חיים. סטטיסטית, סביר להניח שאלה חיים דומים לחיידקים, אבל אפשר לפנטז גם על קיומם של חייזרים תבוניים במרחק נגיעה קוסמית.
לפנייה לכתב/ת 
