רשת ענבל אור נחתה על עו"ד איתן ארז בלי הודעה מוקדמת. במארס האחרון, כשהוא סועד את אמו שנמצאת על ערש דווי, קיבל לפתע את ההודעה על החלטת השופט איתן אורנשטיין למנותו כנאמן לחברות של אור במסגרת הקפאת הליכים. אורנשטיין הורה לארז להוציא תוך מספר ימים דוח ראשוני לגבי השאלה האם יש מקום להבראת החברות. "זה היה אאוט אוף דה בלו", נזכר ארז. "אמא שלי גססה. הרופאים אמרו לי שהיא תלך לעולמה תוך יומיים. זה היה בפורים, 24 במארס. ישבתי עם אבא שלי בבית אבות, ובשבע בערב הודיעו לי שמוניתי בתיק. אמרתי לאבא שלי: אבא, זה תיק מאוד גדול, יהיה פה המון עבודה ולחצים, והלכתי הביתה. אבא שלי סיפר את זה לאמא שלי. היא עוד הבינה. אני בטוח שהיא איכשהו החזיקה את עצמה בחיים עוד שבועיים, ונפטרה ב־7 באפריל. זה היה לי מאוד קשה. בשבוע הראשון עבדנו פה במשרד כל יום עד חצות. גם באותו שבוע הלכתי לבקר אותה. היא מאוד חסרה לי".
הדוח הוגש לבית המשפט בזמן, ב־31 במארס. ארז הגיש דוח סופני מבחינתה של אור, שהמליץ למעשה לגזור גזר דין מוות על קבוצת החברות שלה ולהכניסה לפירוק. שבוע לאחר מכן הוא מצא עצמו יושב שבעה על אמו. אור טענה שמדובר בדוח מגמתי רצוף שקרים. היא התנגדה לפירוק החברות ולהכנסתה באופן אישי להליכי כינוס נכסים, אולם השופט קבע אחרת. ב־1 באוגוסט הוציא השופט צו פירוק ל־8 חברות הקבוצה וצו לכינוס נכסיה של אור ומינה את ארז כמנהל מיוחד בתיק, שתפקידו לדאוג לנושים. בתגובה טענה אז אור בין היתר, כי השופט היה "חסר סבלנות... כנראה בגלל שאני בחורה צעירה ובלונדינית. הכל מכור. הנושים לא יראו כלום בפירוק". היא צפויה לערער לבית המשפט העליון, ורק בהמשך יוכרע אם תוכרז כפושטת רגל.
איך מצליחים להכין דוח לבית המשפט ולתפקד בתיק אינטנסיבי כל כך ובמקביל לסעוד את אמך בימיה האחרונים?
ארז: "אמי הייתה במצב סיעודי מאז יוני 2015. נאלצתי להתרגל למצב שהלך והחמיר ולתפקד במצב שארך עשרה חודשים עד לפטירתה. אין לי את הלוקסוס לא לתפקד כשאני צריך לטפל גם באבא בן 91, ויש לי ארבעה ילדים, 12 עובדים ומאות תיקים ולקוחות. ברור שזה קשה. מה שעזר לי זה מה שאמי הנחילה לי: 'אם אתה מחליט לעשות משהו, תעשה אותו טוב ורק ביושר, ולעולם לא לשקר לאף אחד. לא לחברים, לא למשפחה ולא לעצמך'. אני לעולם לא משקר. זה הדבר היחיד שמעניין את ההורים שלי, שאני ישר. ככה זה להיות ייקים. מי בנה את כל מערכת המשפט? הייקים. תסתכלי, כל ראשי הממשלה בישראל היו פולנים או רוסים, אף ראש ממשלה לא היה ייקה. נדמה לי שהייקה היחיד שהצליח להיות שר הוא דוד של אמא שלי, פנחס רוזן, שהיה שר משפטים. למה אין לי שערות לבנות ואין לי קמטים בפנים? בגלל שאני לא שומר שום דבר בבטן. לא משקר. אגב, שקרן צריך שיהיה לו זיכרון פנומנלי. הוא צריך שיהיה לו שרת של מחשב במוח. הוא צריך לזכור מה אמר למי. אם אתה ישר - אתה לא צריך לזכור את מי שיקרת ומה אמרת למי. יותר קל לומר אמת".
אתה אומר שרק ייקים אומרים אמת?
"לא אמרתי זאת. רוב האנשים בעולם הם ישרים ודוברי אמת".
הסרטן של המדינה
מחר יחגוג ארז יום הולדת 61. הוא עורך דין כבר כמעט 40 שנה ועומד בראש משרד עורכי דין שמתמחה בחדלות פירעון ובליטיגציה (ייצוג בבית המשפט) אזרחית מורכבת. יד ימינו הוא עו"ד יואב בן־פורת. "אני לא זאב בודד. אנחנו פועלים במשרד כצוות. אוהבים לקרוא לעצמנו סיירת מטכ"ל", מתגאה ארז. לדבריו, במהלך הקריירה שלו הספיק להשלים בנייה של קרוב ל־1,000 דירות ולשכן בהן 1,000 משפחות, כמי שהיה מפרקן של חברות בנייה שנקלעו לקשיים. מעבר לכך, בשמונה מקרים נוספים על המקרה של ענבל אור, הוא מונה לטפל בתיקים מורכבים מטעם בית המשפט למרות שלא היה מעורב בהם מלכתחילה (בדרך כלל בית המשפט ממנה בעל תפקיד שקשור לתיק). יש שמכנים אותו "רוטוויילר", אדם כוחני שלא מרפה.
בין התיקים שבהם טיפל נמצא תיק פירוק חברת הבנייה של הקבלן אברהם גינדי ז"ל בשנות ה־80. לתיק הזה הוא מונה כשהיה בן 31. הוא גם טיפל בפירוק עסקיו של המלונאי חיים שיף, היה כונס של חברת הבנייה א.צ. ברנוביץ ובניו, מונה למנהל המיוחד לנכסיו של יועץ ההשקעות ערן מזרחי, שזכה לכינוי "מיידוף הישראלי", למנהל המיוחד בתיק פשיטת הרגל של איש העסקים אלי רייפמן, מייסד אמבלייז, ועוד.
על שולחן משרדו מונח בגאווה שלט גדול עם ציטוט של החוקר לורנס פיטר: "אדם מחפש את הניצחון כי ניצחון זה כוח. ההבדל בין האיש השפל לבין האיש ההגון הוא, שהשפל יעשה הכל כדי לנצח - וההגון רק את האמת". ארז מסביר: "אני מאוד רוצה לנצח משפטים, אבל אני לא ארמה בשביל לנצח". בכלל, הוא מעיד על עצמו כמי ששונא שקר ושחיתות ויעשה הכל כדי להילחם בהם. בין השאר הוא משמש כיו"ר פורום נגד מרמה בארגון Europe-INSOL, בו חברים 2,500 עורכי דין מכל אירופה העוסקים בחדלות פירעון.
כמה שחיתות יש בישראל?
"יש שחיתות עצומה בכל המישורים, אולי חוץ ממערכת המשפט, שלשם זה לא הגיע. זוהי הבעיה מספר אחת של ישראל. לא החמאס, לא חיזבאללה ולא יוקר הדיור. איש לא מטפל בבעיה הזו. השחיתות זה סרטן. השחיתות עושה את העשירים עשירים יותר ואת העניים עניים יותר. מעבר לכך, במקום מושחת הכל יותר יקר, כי מישהו צריך לשלם בסוף את השוחד, במוצר הסופי. כמו כן, השחיתות יוצרת חוסר שוויון בהזדמנויות. מי שהוא מוכשר ומגיע מהפריפריה לא יכול להתקדם. מבחינה זו ישראל היא מדינת עולם שלישי לכל דבר, למרות שאנחנו חושבים שאנחנו מדינה נאורה. בנושא התכנון והבנייה אנחנו הכי מושחתים. במובנים רבים אנחנו יותר גרועים ממדינת עולם שלישי, כי שם לפחות אין חסמים וביורוקרטיה. מדי פעם אנחנו מקבלים תזכורת על השחיתות. פעם קוראים לתזכורת הולילנד ופעם פרשיית רשות המסים, אבל כל מי שעיניו בראשו יודע שעל כל מושחת שנתפס ומועמד לדין יש עוד אלף שלא נתפסו. ישראל מדינה מושחתת, והממשלה לא עושה כלום בנושא. אין רשות למלחמה בשחיתות כמו בכל מיני מדינות בעולם. הייתי שמח לעמוד בראש רשות כזו ולקבל על זה שכר של שקל בשנה".
ארז, כפי שכבר הובן, לא חושש מעימותים וגם לא מיציאה נגד בעלי עוצמה כלכלית. בספר שהוציא לאור לפני שלוש שנים כתב: "תמיד הפריעה לי העובדה שיש במדינת ישראל כ־20 משפחות שחושבות שהמדינה שייכת להן... מדוע שאדם שידע לינוק בזמן הנכון מעטיני הפרה הציבורית יגרוף מיליארדים?"
אתה איש עשיר היום. לא מוזר שאתה מתעב אנשים עשירים?
"קודם כל, אני לא איש עשיר. אני אמיד, בזכות הידיים האלה (מצביע על ידיו). לא קיבלתי שום מתנה ושום ירושה. כל מה שיש לי זה מעבודה של 40 שנה שנעשתה ביושר, ושילמתי הרבה מאוד מס הכנסה. ואני לא מתעב אנשים עשירים, אני מתעב אנשים עשירים שעשו את הכסף שלהם לא ביושר. אותם אני כן מתעב".
יש הרבה כאלה בישראל?
"בטח. כל אלו שנתנו שוחד כדי לעלות למעלה".
בזמנו החופשי, כשהוא לא נלחם, הוא בולע ספרי היסטוריה ומייחס חשיבות עליונה להיסטוריה, גם לזו של מועמד שמבקש להתקבל להתמחות במשרדו. "מועמדים שלא יודעים מאום על עברה של משפחתם, נשלחים לחפש מקום התמחות אחר. אני ממש בז לאנשים שאינם יודעים את ההיסטוריה של משפחתם. אדם שאין לו עבר גם אין לו עתיד".
אז אני מבינה שהשר לביטחון פנים, גלעד ארדן, שהיה מתמחה שלך, ידע מאין הגיע?
"בוודאי. הוא היה מתמחה מצוין. אני חושב שהוא גם שר מצוין, והוא בן אדם ישר. יש לו כושר ביצוע. אני מקווה שיום אחד אוכל לומר שהמתמחה שלי נהיה ראש הממשלה".
ייקה שמדבר פרסית
ארז נשוי בשנית לעו"ד אטוסה (אטי) אברהמי־ארז ואב לארבעה (שלושה מרעייתו הראשונה יפעת). בחתונתו השנייה בירך הייקה ארז את אורחיה של רעייתו בנאום בפרסית. השפה לא זרה לו, כי בילדותו התגורר באיראן והתאהב בה. הוא בן יחיד וגדל בחולון. אביו, אריה, נולד בווינה, ואמו, אלישבע ז"ל, נולדה בגרמניה. הוריו התחתנו חסרי כל. בגיל 30, כשהוא אב לתינוק ועובד בשעות היום כטרקטוריסט, השלים אביו בגרות והתקבל לאוניברסיטה נחשבת בגרמניה. כתוצאה מכך, מגיל שנה עד שש חי ארז במינכן. האם עבדה כעובדת סוציאלית ופרנסה את המשפחה, והאב למד כלכלה חקלאית מבוקר עד לילה. עם השנים הפך לד"ר לכלכלה ולאגרונום.
ב־1966, כשארז היה בן 11, הוא נסע עם הוריו לשנתיים לאיראן במסגרת עבודתו של אביו. ב־1968 חזרו, ואביו הודיע לו בגאווה שסילק את כל המשכנתה על הדירה של המשפחה בחולון. "בגיל 14 הבנתי שאני צריך לעבוד כדי שיהיה לי כסף. בחופש הגדול כבר עבדתי בשתי עבודות - כמחלק לחמניות בחמש וחצי בבוקר, ואחר כך באגודה למלחמה בסרטן בהפצת מעטפות", כתב בספרו "פרקליט וג'נטלמן", אותו הקדיש להוריו.
מצאתי כמה דברים משותפים בינך ובין ענבל אור. שניכם התחלתם מאפס, שניכם אמביציוזיים, לשניכם יש ארבעה ילדים. אין בך מקום של חמלה כלפיה?
ארז: "לא. יש לי חמלה ל־600 הקורבנות. אין לי שום חמלה לתופעה של מיידוף נדל"ני. כבוד השופט איתן אורנשטיין קבע שהחברה התנהלה בצורה פירמידאלית, שענבל אור הטעתה אנשים. אני חושב שעד 2012 היא התנהלה בצורה סבירה מינוס, אבל מהרגע שהיא הפסידה 31 מיליון שקל בפרויקט בבלי דרום, היא התחילה להתגלגל בצורת פירמידה. מ־2013 עד 2016 החברה הזו התנהלה בצורה של גלגול אוויר".
ענבל אור לא ייקית כמוך, והיא גם אישה. יכול להיות שהרשית לעצמך להיות יותר אסרטיבי כלפיה?
"לגבי העניין העדתי: מי שהעלה את זה - צריך להתבייש. קודם כל, שלושה רבעים מהעובדים פה במשרד הם מעדות המזרח. אשתי פרסייה, והבת שלי חצי פרסייה. חלק גדול מפושטי הרגל הם אשכנזים, כמו אלי רייפמן. את רייפמן לא הכניסו לכלא ולא עשו אותו פושט רגל כי הוא אשכנזי? זה מביש. ולגבי זה שהיא אישה: זה לא מעלה ולא מוריד. להפך, אני חושב שזה שהיא אישה מצודדת עזר לה לעשות מה שהיא עשתה".
אפרופו רייפמן, שאיתו היו לארז, כמנהל המיוחד לנכסיו, עימותים רבים, חשוב לארז לציין היום: "רייפמן הוא גאון. זה בן אדם שעבר תיקון. הוא ישב בכלא ותיקן את דרכיו. אנחנו משתפים פעולה היום כדי להביא כסף לנושים. אני מאמין שהוא יחזור לעסקים, וגם שיהיה כסף לנושים בתיק".
יש סיכוי שתגיד דברים דומים על ענבל אור עוד כמה שנים?
"הכל יכול להיות".
אם מדברים על נשים, יש עורכי דין שמעדיפים לא להעסיק עורכות דין?
"כן, מלא. אבל לא מדברים על זה. זה סוד גלוי. כי יש בישראל, לדעתי, הגנת־יתר לעובדים, ולנשים בפרט. כל שנה יש כמה חוקים חדשים לטובת עובדים. גם ככה חלק גדול מהעסקים בקושי מצליחים להתמודד. יש עורכי דין שלא רוצים להעסיק נשים כי עורכת דין יכולה לקחת חופשת לידה ללא תשלום לתקופה ארוכה מאוד, ואז חייבים לקחת לתיק שבו היא טיפלה מישהו אחר. נגיד שהיא תחליט לחזור אחרי שנה, חייבים להחזיר אותה לעבודה, ואולי אין עבודה בשבילה, ואז אי־אפשר לפטר אותה תקופה נכבדת. אני יודע בוודאות שיש עורכי דין שלא רוצים להעסיק נשים בכלל. וגם בגלל כל נושא ההטרדות המיניות. אני מכיר מעבידים גדולים מאוד, שיש להם מאות עובדים, שאומרים לי: 'איתן, אנחנו לעולם לא יושבים לבד בחדר עם עובדת. לעולם'. אנשים מפחדים. אצלי למעלה מ־50% מהמשרד הם נשים. אני מעסיק עורכות דין ואני שמח על כל אחת שיולדת. מתוך צוות של שמונה עורכי דין יש ארבע עורכות דין".
הרנטגן של לחיצות היד
כאמור, ארז מונה מטעם בתי משפט בתיקים רבים כדי לגלות רכוש של פושטי רגל שרק לפני דקה היו מלכי העולם. כששואלים אותו איך הוא יודע שמישהו משקר, הוא משיב: "את יכולה לצחוק, אבל יש לי סימנים בדוקים. למשל, לחיצת יד אצלי זה רנטגן. אם היד לחה או דביקה, אם יש עיניים אפלות, מצמוצים, גירוד בראש. זה סימנים כאילו מצחיקים, אבל זה עובד. מעבר לזה צריך, כמובן, לבדוק את הנסיבות של כל מקרה: לאן נעלם רכוש, ממי לקחו כסף.
"בתיקים האלה יש דברים קבועים שאני עובר: קודם כל מגישים בקשה לבית המשפט לפטר אותי, אחר כך מתחילים בקמפיין תקשורתי נגדי, אחר כך מעבירים לי איומים סמויים באמצעות כל מיני מקורבים, אחר כך שולחים חוקרים פרטיים לחקור עלי. היו מקרים של מתחזים ללקוחות. היו מקרים שניסו להיכנס למשרד, אולי לשתול מכשירי האזנה. אבל אני יודע להתגונן. לא אפרט. לא היו עלי איומים פיזיים, אבל היו איומים בסגנון 'נחשוף עליך חומר'. אין עלי כלום, כך שזה לא מזיז לי. בחצי השנה האחרונה התנהל נגדי קמפיין תקשורתי עם מספר יועצי תקשורת. למרות זאת, לא התראיינתי חמישה חודשים. היו מתקשרים אלי עיתונאים בכירים בטלוויזיה ומבקשים ממני להתראיין. לא הסכמתי. עכשיו זה הריאיון הראשון שאני נותן. שום דבר לא פגע בי. זה הצחיק אותי. חשבתי שהמקום שלי לדבר זה בבית משפט. אמרו עלי שאני אקח את כל הכסף לכיסי, כאילו שאני קובע את שכר הטרחה שלי. שכר הטרחה שלי קבוע בחוק, בפיקוח בית המשפט וכונס הנכסים הרשמי".
שכר הטרחה שלך עדיין לא ידוע וייקבע גם לפי מה שתצליח להשיג עבור הנושים, אבל כשקיבלת את המינוי בתיק לא חשבת על זה שהוא יהפוך אותך ליותר עשיר בקרוב מאוד?
"אף אחד לא כתב בעיתון שלאיתן ארז יש הוצאות משרד של 200 אלף שקל בחודש. למה? כי זה לא מעניין. מעניין כמה הכנסות. כדי לטפל בתיק כזה צריך צוות. בתיק הזה מטפלים חמישה עורכי דין. הוא צורך כמות גדולה מאוד של עבודה וזמן והוצאות שאני מוציא מהכיס. איך שקיבלתי את התיק שכרתי מיד עוד שני עורכי דין. הייתי חייב, כי צריך לתת מענה ל־600 משפחות. מעניין מישהו שיש לי הוצאות? לא, זה לא. מה שאני ארוויח בתיק הזה אני ארוויח ביושר, בעבודה, אני אפתור בעיה ל־600 משפחות, וכמה שזה לא יהיה זה ייקבע על ידי בית המשפט באישור כונס הנכסים הרשמי לפי התקנות".
ובכל זאת, בשנים האחרונות בעלי תפקידים מטעם בתי המשפט קיבלו מיליונים. אין בזה משהו צורם?
"בכל התיקים שאני קיבלתי, קיבלתי מה שהגיע לי. נכון שהיו שניים־שלושה תיקים שבהם היו חריגות כלפי מעלה, שגויות. לא בתיקים שלי".
זה לא סוד שבינך ובין ענבל אור יש דם רע. היה רגע שהרגשת לא בטוח, או שנחצה קו מבחינתך?
"היא העבירה לי מסר דרך מישהו, שיש לה חומר עלי ושכדאי לי ליישר איתה קו. אמרתי לאותו מישהו: נתק קשר איתה, שתעשה מה שהיא רוצה. לאף אחד אין חומר עלי".
בתחום הנדל"ן היו כבר קריסות הרבה יותר גדולות מזו של קבוצת ענבל אור. כששואלים את ארז מדוע לדעתו דווקא פרשת אור זכתה להד תקשורתי עצום, הוא מונה שתי סיבות: "קודם כל, כי היא ניהלה את כל הקמפיין התקשורתי. היא שכרה שלושה יחצנים שאלוהים יודע מי שילם להם. היא פימפמה את כל הנושא כל הזמן בתקשורת. חוץ מזה, כל הנושא הזה של קבוצות רכישה מעניין עשרות אלפי משפחות. נוצר קו פרשת מים - מה שלפני ענבל אור ומה שאחרי. אני חושב שהיום כל קבוצות הרכישה הקטנות, אלה שבונות בניין או שניים, תיעלמנה. אני חושב שיישארו רק הרציניים. הקורבנות של ענבל אור הם עולים חדשים, רוסים, זוגות צעירים, אנשים שחסכו שקל לשקל. הם בכלל לא הבינו על מה הם חתמו. מדובר באנשים ממעמד סוציו־אקונומי בינוני ומטה. זה לא אנשים עשירים שקונים דירות יוקרה. היו שני מקרים שנחקקו בזיכרוני: זוג עולים חדשים בני 70 ומעלה שלא מבינים מילה בעברית, ומקרה של צרפתי יהודי שקנה 4־5 דירות".
ומה יהיה איתם?
"יש פרויקטים שהדיירים ואני נבנה יחד, אבל אנשים יצטרכו להוסיף כסף. אולי 300־200 אלף שקל לדירה, אולי יותר. קבוצה שנייה היא זו שבה הקרקע תימכר ואנשים יקבלו חזרה חלק נכבד מהכסף שלהם. קבוצה שלישית נמצאת במצב הכי גרוע: אנשים שאור מכרה להם אוויר. בפרויקט מסוים היא מכרה קרקע שלא היתה לה זכות בה. היא לקחה דמי רישום מאנשים כשהיא עוד הייתה במשא ומתן על הקרקע. היא יכלה באותה מידה למכור גם את מגדל אייפל. אלה יהיו נושים לא מובטחים.
"רוב האנשים בקבוצות רכישה חושבים שהם קנו דירה, אבל הם לא. הם קנו זכות לקרקע, כשהמחיר הסופי ומועד המסירה לא ידועים. אחרי פרשת ענבל אור כל אחד צריך לקחת עורך דין ולבדוק בשבע עיניים ולדרוש ביטחונות ושהכסף יהיה בחשבון נאמנות נפרד. חייב להיות חוק שמגן על אנשים בקבוצות רכישה (הצעת חוק פרטית בנושא כבר הוגשה – ל"ד). מספיק חוק שיקבע, שמארגן קבוצת רכישה שלא דואג שכספי נאמנות של רוכשים יהיו בחשבון נאמנות נפרד, מבצע עבירה פלילית שדינה 15 שנות מאסר בפועל. לב העניין הוא שהכסף יהיה בחשבון נאמנות נפרד".
גם אתה, כמו אור, יודע לעשות שימוש בתקשורת?
"אני מעסיק יועץ תקשורת. כל עורכי הדין המובילים מעסיקים יועצי תקשורת. חלק מסתירים את זה, אני לא מסתיר את זה. אני צריך יועץ תקשורת כמו שצריך שיהיה לי במשרד איש מחשבים או חשמלאי. זה לא המקצוע שלי. אני לא מתבייש בזה".
כתבת ספר שנקרא "פרקליט וג'נטלמן, כיצד להצליח בעריכת דין ולהישאר אדם הגון". אני מניחה שאם נשאל את ענבל אור, היא תאמר שמי שמפנה אותה ואת ארבעת ילדיה מדירה בגבעתיים ומוכר את הרכב שהיא נזקקת לו לתפעול משפחתה כאם חד־הורית, הוא לא ג'נטלמן ובטח לא הגון.
"קודם כל, הדירה הזו היא לא הדירה שלה, וכך פסק בית המשפט העליון. גם הרכב לא שלה, כי הוא היה משועבד לבנק מזרחי. אני לא חושב שצריך להביא את הילדים לגן ברכב של 800 אלף שקל. אפשר להביא גם ברכב של 80 אלף שקל".
אני לא רע
איתן ארז שירת במילואים במשך 14 שנה כלוכד נפקדים, ובעבר אמר: "ללכוד נפקדים התאים לי מאוד, שאלו את כל פושטי הרגל שנפלו לידי מאוחר יותר".
יש בך משהו שאוהב להיות האיש הרע?
"לא. זה לא עניין של רוע. אני רואה בזה שליחות - לתקן את העולם. צריך להבין את הנזק שגורמים הנוכלים. יש היום תופעה בישראל של גניבות נדל"ן, ואני שמח על הבמה הזו של הריאיון כדי להזהיר את הציבור. לנו במשרד יש ארבעה תיקים של גניבת נדל"ן. יש לנו תיק של אדם בחו"ל שהיה בעל קרקע. מישהו הביא קוף לנוטריון והתחזה לבעלי הקרקע עם דרכון מזויף, חתם על ייפוי כוח וגנב ככה את הקרקע. אני בכלל מציע לכל האנשים להוציא כל שלושה חודשים נסח של הנכס שלהם ולבדוק".
משלמים מחיר על יושר?
"כן. קחי למשל בעל חברה שרוצה לטשטש שהוא גנב מהחברה והוא מבקש הקפאת הליכים - הוא לעולם לא יבוא אלי. הוא יילך לעורך דין אחר. במקצוע הזה יש מלא פיתויים וצריך מאוד להיזהר. למשל, לקחת כסף מבן אדם כשאתה יודע כעורך דין שאתה לא יכול להביא לו תוצאה. זה דבר שקורה להמון עורכי דין. אני אומר ללקוח כזה: 'שמע, התביעה נגדך מוצדקת. אתה הולך להפסיד את התיק. בוא תתפשר'. יש עורכי דין שיגידו לו: שמע, נעשה זה וזה וזה. לוקחים שכר טרחה של 200 אלף שקל וקוברים את הבן אדם".
יש בישראל הרבה עורכי דין שפועלים בצורה שפלה?
"כן. זה נובע מהמצב המטורף שיש פה כמעט 70 אלף עורכי דין. זה חולני. אני חושב שצריך עכשיו להודיע, שמ־2020 עד 2025 לא מחלקים רישיונות חדשים לעורכי דין. הממשלה צריכה ליזום תוכנית להסב כעשרת אלפים עורכי דין לעבוד בהוראה, או במשטרה כחוקרים, או במס הכנסה כמפקחים. המצב הזה לא יכול להימשך".
תגובת ענבל אור
ענבל אור מסרה בתגובה: "הכתבה רצופה בשקרים הזויים. ביכולתי להציע פתרונות מצוינים לאותן כ־100 משפחות המעורבות בעניין, פתרונות שיהיו טובים הרבה יותר מהציפיות האופטימיות שלהם. לצורך כך אני מציעה לעורך הדין ארז שבמקום 'התדיינות' איתי באמצעות התקשורת, יעמוד איתי ועם אותם אנשים שמסייעים לי בקשר ישיר לשם מציאת פתרונות קונסטרוקטיביים".
