"בהתחלה לא נכנסתי לגלגלצ, אפילו שכולם שרו את 'מלכת השושנים' בכל מקום", משחזרת עדן בן־זקן, "אבל לא התאכזבתי, פשוט חיכיתי שזה יקרה. יום אחד אני מקשיבה לרדיו והשדרנית מספרת שיש זמרת מדהימה עם שיר שעושה לה טוב בכל פעם שהיא שומעת אותו, ואיך בא לה לפתוח את החלון ולצעוק מאושר בזכותו. חשבתי, 'מעניין על איזו זמרת היא מדברת'. פתאום היא שמה את השיר 'מנגינה'! שלי! בגלגלצ! הלב שלי דפק בטירוף מרוב אושר".
ומצבך נכון לעכשיו?
"אוהו, מאז תפסתי תאוצה. עד לפני שנה הייתי עדן מ'אקס פקטור', שמלה ב־30 שקל, פתאום אני נכנסת לפלייליסט, שלא לדבר על זה שיש המון הופעות. אפשר לומר שאני בשגעת".
עדן בן־זקן באמת בשגעת. 25 אלף עותקים נמכרו מהאלבום הבכורה שלה, הלהיט שנושא את שם האלבום, 'מלכת השושנים', נכנס לרשימת עשרת הקליפים הישראליים הנצפים ביותר ביוטיוב ויומן ההופעות מתפקע, כולל גיחה להאנגר 11 בתל אביב ב-19 בנובמבר. היא אפילו זכתה בתואר זמרת השנה בחלק מתחנות הרדיו. אלא שמעטים יודעים שבן־זקן עברה תקופה לא פשוטה בכלל אחרי תוכנית הריאליטי 'אקס פקטור', שם זכתה במקום השני אחרי רוז פוסטאנס מהפיליפינים. עכשיו היא מרגישה מספיק בטוחה כדי לדבר גם על זה.
"אחרי שכלום לא הלך לי בחיים, רק אכזבות, פתאום ב'אקס פקטור' הגיעה ההצלחה, היה רעש סביבי, הרגשתי שסוף־סוף זה קורה לי. ואז הייתה נפילה. התוכנית נגמרה ותקופה ארוכה לא היה שום דבר. לא הבנתי לאן אני הולכת, מי אני, מה אני, מה קורה עכשיו? יכול להיות שזהו, כל זה יתפספס לי עכשיו? הרגשתי בדיכאון".
איך זה בא לידי ביטוי?
"הסתגרתי לגמרי בבית. הייתי כל הזמן במחשבות מדכאות על מה שקורה לי. פשוט לא רציתי לעשות שום דבר. לא רציתי לעבור לעבודות רגילות והרגשתי שאולי החלום שלי בורח. הייתי משועממת, לא היה לי כלום, לא כסף, חזרתי להורים בקריית־שמונה לאיזו תקופה. גם הם לא היו מבסוטים לראות אותי ככה".
הלכת לייעוץ?
"לא מאמינה בזה. אני פותרת דברים בעצמי. הרי בילדות שוחחתי הרבה עם עובדות סוציאליות בכל מיני מסגרות ובתי ספר שבהם לא מצאתי את עצמי. אבל אין לי טוסיק להתחיל להגיד לפסיכולוגים מה עובר עליי".
מה כן?
"אני מעדיפה לדבר עם עצמי, למראה. תגיד לי, מי לא מדבר לעצמו פה ושם היום?"
למרות החששות, שום דבר לא התפספס. בינואר 2015, שנה אחרי הגמר ההוא, היא הוציאה את הסינגל 'מנגינה', אחריו הגיע 'מלכת השושנים' שהפך לשוס אדיר והדיכאון עף דרך החלון.
"תדע שאנשים סביבי לא הכי עפו על 'מלכת השושנים'. אמרתי להם, 'תקשיבו לי, השיר הזה יהיה מטורף'. אז הקשיבו לי. 'מלכת השושנים' נתן לי את הבום והוציא אותי מהדכדוך. זה היה הטיפול הכי טוב. רצו ברשת סרטונים של מאה איש בחתונה רוקדים את 'מלכת השושנים' עם כיסאות. זה הדהים אותי".
מהר מאוד העמידה בן זקן לראשונה את כוחה במבחן פתיחת הקופות. התוצאה: נובמבר 2015, הופעת סולד־אאוט ברדינג 3 בתל־אביב.
"וואי וואי וואי איך פחדתי. בהתחלה ראיתי שחור על הבמה כמו באודישן הראשון ב'אקס פקטור'. גם באו המון סלבס והתרגשתי בטירוף. אבל אז התחלתי להפציץ. פשוט עפו עליי. הדהים אותי שממש צורחים את כל המילים".
מה עבר בראש?
"זו הייתה חוויה רוחנית. על הבמה הבנתי שהחלום שלי באמת מתגשם ושזה לא בורח לשום מקום. אחר כך התארחתי בקיסריה אצל פאר טסי ושם כבר הרגשתי רוח אלוקית כזו. האנרגיה של הקהל נכנסה בי ואמרתי, 'תודה אלוהים'".
* * *
בן זקן, רק בת 22, מוציאה עכשיו את אלבומה השני, 'תאמין לי', אחרי שהמשיכה לשגר סינגלים מוצלחים לרדיו גם בשנה שאחרי הפריצה והוכיחה שהיא לא תופעה חולפת. בעיקר לעצמה. "עושה לי טוב על הלב להתפרנס ממה שאני אוהבת. אני מקבלת הערצה שלא הייתי מוכנה לה. לא יכולה ללכת ברחוב, זה בלתי נתפס".
כלומר?
"אני יוצאת מהבית וזה ישר, 'עדן, אפשר סלפי?' אצלי בראש אני בכלל עדיין עדן מקריית־שמונה. אין לי משחקי אגו, אני לא מסרבת אף פעם להצטלם עם מי שמבקש".
לא מציק לפעמים?
"אף פעם לא עובר לי בראש ש'אין לי כוח לזה'. גם אין לי מחשבות על זה שהפרטיות נפגעה. אז מבקשים ממני תמונות בקניון, בסדר. זה מחיר התהילה בקטע טוב".
איפה זה פחות כיף?
"יש מקרים הזויים. הופעתי בחתונה מרשימה בחצר נצר. היה כיף רצח, אנרגיות טובות, חאפלה, שמח, אנשים רוקדים. אני יורדת מהבמה ומישהי תופסת לי את הראש חזק, 'בואי תמונה', ובום, מורידה אותי לרצפה. אני פתאום קולטת את עצמי רואה בלטה. צעקתי למנהל שלי, 'אייייה, יש לי סחרחורת'. לא הבנתי מה קורה".
הערצה יכולה להיות עניין מעיק.
"מעריצים יש בחו"ל. שם יותר קשה להגיע לסלבס, לא כמו כאן. אתה יכול להגיע לרונאלדו או ביונסה? אני שרופה על רונאלדו, חייבתי להשיג איתו תמונה. שחקן־על. אני לא כזה מבינה בכדורגל, אבל אוהבת אותו ורוצה תמונה איתו. אנחנו עובדים על זה. ראיתי שאייל גולן הצטלם איתו. אולי הוא יסדר לי?"
את ביחסים טובים עם אייל?
"מאוד. התכתבנו בווטסאפ פה ושם. הוא חמוד מאוד. דיברנו על התוכניות שלי, אמרתי לו שהאלבום החדש שלו ממש יפה והוא גם מארח אותי בתוכנית שלו עוד מעט. אייל בנאדם מקסים וזמר גדול, מה יש לומר?"
ומה חשבת על ההסתבכות שלו?
"אני לא רוצה להתייחס לזה יותר מדי. ממה שקראתי, העדויות היו שקריות ואייל יצא זכאי. אני מאוד אוהבת אותו".
היא גרה ברמת־גן לבדה ותעבור עוד מעט לראשון־לציון בסמוך לבן זוגה, איש העסקים שוקי ביטון (23), כשהצעד הבא הוא לגור יחד. "הכרנו במסיבת קריוקי", היא מספרת.
אצל אייל גולן?
צוחקת. "חזק! לא. סתם מסיבה, והוא התחיל איתי. אפילו לא היה דייט, ישר התאהבנו, הרגשתי שזה הגבר שלי ואני האישה שלו".
וזה הולך לקראת חתונה?
"אני לא המציעה. תשאל את שוקי", היא חושבת וממשיכה, "בעוד שנה יהיה זמן טוב. כשהוא יציע, אני אגיד כן. אני רוצה להיות אמא צעירה, חתיכה כזו. זה כיף לדעתי".
גם אם זה יאט את הנסיקה שלך?
"זה לא שיקול. לא ראיתי שזמרות מצליחות נעצרו בגלל ילדים. מה, אני אלד ילד ראשון בגיל 30? לא רוצה. אמא שלי ילדה את אחי בגיל 19 ואותי בגיל 20. זה מהמם".
מעמד האישה לאן?
"אני מאמינה בשוויון, ברור לי שלא אעצור את הקריירה ואשב בבית. אבל אני כן רואה את עצמי כמאה אחוז אמא. לא יקרה שהילדים לא יראו אותי בגלל דרישות הקריירה. חוץ מזה, אם אני יכולה גם לפרנס את המשפחה יפה, אז למה לא?"
* * *
תקציר הפרקים הקודמים: נולדה בירושלים, לאם מורה ולאבא קצין בצה"ל, כיום סגן אלוף במילואים. המשפחה עברה לקריית־שמונה, מקום הולדתו של האב, שם גדלה בן־זקן ואובחנה - כמי שהתקשתה מאוד לשבת וללמוד - כסובלת מהפרעת קשב וזקוקה לריטלין. "הייתי ילדה בעייתית, די מופרעת", העידה על עצמה.
בחטיבת הביניים החלה להבריז מהלימודים לפארק הזהב בקריית־שמונה ובמערכת החינוך הצמידו לה קצינת ביקור סדיר. "כזו שמתקשרת אלייך בבוקר, מעירה אותך, דואגת שאת באה לבית הספר". אלא שגם זה לא עזר, וקצינת הביקור החליטה לשלוח אותה לפנימיית רמת הדסה בקריית־טבעון, מעבר טראומטי מהבית החם. "בכיתי כל יום", היא נזכרת.
בכיתה י"א חזרה לתיכון בקריית־שמונה ולצה"ל התגייסה כחיילת חג"מ, חיילות בגיוס מיוחד. אחרי טירונות חפה מבעיות מיוחדות שירתה כמש"קית סקרים - בוא חייל, ספר לי עד כמה אתה מרוצה מצה"ל.
אבל למרות ההסתגלות למשטר הצבאי, בתחילת הקריירה היא עדיין דפקה נפקדויות. "לא הייתי קמה, פשוט לא היה בא לי להתעורר. אני יכולה להיות ילדה מעצבנת ולא אחראית. נגיד, היו קובעים צילומים בשעה עשר בבוקר, אני קמה באחת, הטלפון מכובה, כולם מחפשים אותי. חבר שלי נסע במיוחד כדי להעיר אותי. אבל היום זה לא קורה. הטלפון כבר לא מכובה ויש שעון מעורר שמעיר אותי ואני קמה דום".
איפה בכל זאת יש לך קשיים?
"יש לי נדודי שינה, מחשבות על הימים הלחוצים. לפני כל שיר חדש יש לי חרדות שאולי זה לא יצליח. אני גם מפחדת שהתקופה הזו תיגמר ואחזור להרגשה ההיא אחרי 'אקס פקטור'".
בלילה אחד נדודי השינה נגרמו בזכות חגיגת קריוקי שסיבכה אותך עם המשטרה.
"עשינו מסיבת קריוקי לפני שלוש שנים בר"ג באה משטרה, לא רצינו לסגור את המוזיקה".
למה לא בעצם?
"זה קורה. אמרתי לשוטר שאני לא רוצה להנמיך את המוזיקה, וזהו. הוא הגיב רע. 'תביאי לי תעודת זהות'. אמרתי, 'לא רוצה' ואז המשטרה הגישה תביעה על הפרעה לשוטר במילוי תפקידו. הורשעתי לפני חודשיים ואין עונש. התיק נסגר וקבעו שאני צריכה להיפגש עם עובדת סוציאלית. זה היה מזמן, וכן, עושים לפעמים שטויות. בפעם הבאה ברור שאתנהג אחרת".
זה עלה לך בביטול ההופעה ביום ירושלים.
"ביאס אותי מאוד. אבל מאז הופעתי כבר בפני שוטרים ובטקס יום הזיכרון בערוץ 2, ככה שאני חושבת שהעניין הזה לגמרי מאחוריי".
נבחרת לאחרונה לבצע את שיר הנושא של ערוץ הילדים.
"אני חושבת שאני יכולה להוות מודל לחיקוי עבור ילדים", היא מהרהרת, "הגעתי מלמטה, עברתי דרך ארוכה, התמודדתי עם הרבה קשיים בילדות ובכל זאת הגעתי עד כאן. אפשר ללמוד מזה שאפשר להצליח כנגד כל הסיכויים".
את מרגישה שאת תחת זכוכית מגדלת?
"אני משתדלת להתלבש צנוע כי יש לי גם קהל דתי ואני מכבדת אותו. אני לא בפרובוקציות. ירו בי אחרי מצעד הגאווה ההוא בגלל השמלה שלבשתי, אבל מה אכפת לי. אני לא אייקון אופנה, אני זמרת".
פתאום גם יש לך יותר כסף.
"זו תחושה עילאית. לא מעניין אותי לקנות מותגים, אבל כן הרשיתי לעצמי עכשיו לקנות ג'יפ אאודי שחור - זו פעם ראשונה שיש לי אוטו. עבדתי קשה בשביל זה".
בן־זקן הפסיקה לקרוא טוקבקים למרות ההצלחה. "העליבו אותי והחלטתי שזהו. כתבו, 'עוד אחת מהרחוב, איזו פרחה'. מעליב. אני לא פרחה, לא אחת מהרחוב. אולי אומרים את זה בגלל האוברול המנומר?"
שי חי אמר עלייך, "מכוערת, נערת ביבים".
"תענה אתה, אני יפה או מכוערת? אולי הוא חושב שאני מכוערת? זה בסגנון כל האמת בפרצוף, לא? הוא נישק לי את היד כשנכנסתי לבית 'האח הגדול', אז איך הוא יכול לומר שאני מכוערת? בכל אופן, השיר 'שומרת מרחק' נכתב עליו. 'לא יודעת איך לצאת מזה. איך בחרתי לעצמי בחור כזה'. כתב אותו אייל חייא, חבר של שי".
נעלבת?
"ברור. מצד אחד הוא היה איתי סבבה, מצד שני אמר שאני מכוערת. הוא התקשר למנהל שלי כדי להתנצל, אבל הייתי באמצע הופעה ולא יצא לנו לדבר. אני סולחת לו מראש".
