מי שנישאה בגיל 18 הגיעה לפסגה אחרי לא מעט מאמץ. היא החלה כמזכירה משפטית בזמן שבעלה למד בכולל ואת ההתמחות שלה כעורכת דין כבר עשתה כשהיא אמא לשישה ילדים. כסטודנטית, מעניין לגלות, התמחתה אצל נבחרי ציבור שונים, אחת מהן הייתה הסנטורית בניו יורק דאז, הילארי קלינטון.

"למרות שמאוד אהבתי את המקצוע", סיפרה,"פיקפקתי בעצמי. מי ירצה שאני אייצג אותו? אישה חסידית? עו"ד? אבל המשכתי קדימה. שכנה שלי הציעה שאלך לבית המשפט במונרו, איזור יהודי לראות את המקרים שעולים שם. כשישבתי בבית המשפט הכרתי עוד ועוד אנשים מחסידות סאטמר שהציעו לי עבודה עוד בטרם סיימתי את הלימודים".

פרייר היא דמות מוכרת בקהילת בורו פארק, שכונה יהודית גדולה בברוקלין. כבר שנים ארוכות היא ידועה כפעילה בתחומים חברתיים שונים. אחרי ביקור שנתי שערכה בישראל בשנת 2008 הקימה את ארגון 'בדרך', במטרה לעודד חינוך בקרב צעירי הקהילה החסידית. "פגשתי אישה חרדית שהגיע להר מירון עם בנה בין ה15 שסטה מ'הדרך'. ידעתי שעליי לעשות מעשה. הכרתי עוד נוער 'בסיכון' כששבתי לברוקלין ומהר מאוד במסגרת הארגון בני הנוער היו מגעים לשבתות ולאוזן קשבת".

"המקצוע לא מגדיר אותי" פרייר

במקביל לעבודתה האינטנסיבית, הקימה בשנת 2012 את ארגון החסד 'עזרת נשים' המשמש כארגון הצלה דחופה ומהווה יתרון לאשה הזקוקה לטיפול רפואי ומעדיפה להיות מטופלת על ידי אישה. הארגון מקביל לארגון 'המלה' שהוקם בברוקלין והוביל למהומה רבה בקהילה המקומית. "לפעמים לא הייתה לי ברירה אלא להיאבק בממסד", אמרה. "אבל תמיד ניהלתי את המאבקים והמחלוקות בתוך כותלי הקהילה. במשך 30 שנה ניסו להקים שירות אמבולנס לנשים והזהירו אותי שלא לקחת את זה על עצמי, אבל אמא שלי הלכה לצידי והיום כבר יש לנו קהילת מתנדבים גדולה".

מקור מטעם הדמוקרטים בניו יורק טען בראיון שהיא לועגת למימסד. "רבים חשבו שהניסיון שלה להקים תחרות ל'הצלה' היה פרובוקציה מיותרת מול ארגון שעשה רק טוב לקהילה הדתית. אפילו אם הכוונות שלה היו טובות". אותו מקור הוסיף ואמר שלפרייר צפויה מעט מאוד תמיכה מהפוליטיקאים המקומיים, ביניהם חבר מועצת העיר דוד גרינפילד, הסנטור שמחה פלדר ועוד.

פרייר היא חסידה אדוקה, אבל בתוך המסגרת ממנה באה ניכר שלאורך השנים פעלה למען נשים וחיזוק המעמד והתדמית שלהן כנשים חסידיות. "עריכת דין היא אולי המקצוע שלי, אבל זה לא מה שמגדיר אותי. כמו ידישע מאמע, זו שבזכותה אנחנו נשים יהודיות חזקות, לגדל משפחה, לטפח את הילדים שלי, זה מה שנותן את הערך לחיי".

כשהחליטה להתמודד על משרת השיפוט הסבירה כי מאז ומעולם ביקשה להיטיב עם הזולת וכעת היא מנסה לעשות זאת מכס השיפוט. "אנשים שואלים אותי למה אני רוצה לעשות את זה, אבל אין למה. כך נבראתי ואם אתה שואל אחיותיי, הן יגידו לך שגם בתור ילדה תמיד הייתי עבור כולם, דיברתי כל פעם שהרגשתי שמשהו צריך להיות מתוקן", אמרה בראיון."אני באה לעזור לאזרח הפשוט. תמיד הייתי שם כדי לעזור אם אדם צריך לקנות בית, או אם יש לילד בעיה להיכנס לישיבה. אני אמשיך לעשות את אותם דברים, הפעם בבית המשפט".

"אני מאוד נרגשת", היא מספרת לנו בראיון יממה אחרי הזכייה. "זה היה תהליך מאוד ארוך אבל הוא חיזק את האמונה שלי. היו לי כל כך הרבה אתגרים, זה לא מובן מאליו שאני אלחם על תפקיד כזה אבל אם הצלחתי זו ההוכחה שהקדוש ברוך הוא מנהל את העולם. זו הייתה האמונה והביטחון שלי והתמיכה שנתנו לי את הכוח. כל מי שמפחד יכול לעשות מה שהוא רוצה ועדיין להישאר מי שהוא עם האמונה והערכים שלו. דווקא כאישה יהודייה דתייה חשוב לי להראות שאפשר עדיין להתקדם אני בת 51, ולקח לי זמן להגיע להגשמת החלום הזה עם כל כך הרבה בעיות בדרך, אבל עשיתי את זה"

היא זהירה כדי להימנע מלדבר על ההתנגדות שהייתה בקהילה החסידית למינויה ומוסיפה שהדרך אולי הייתה בדרך של בחירות ומרפקים, אבל היעד הוא כבר רחוק מסממנים פוליטים. "כשופטת אני לא מסמנת יעדים, אלא רוצה להתמודד עם כל מקרה הכי טוב שאפשר ולעשות את הכי טוב שאפשר".