"הדבר הכי חשוב כרגע זה לשמור על הביחד"

יתומי משפחת מרק(צילום: יובל חן)

הרב מיכאל (מיכי) מרק נלכד ברכבו והוצא ממנו ללא דופק ונשימה. חובשי מד"א בסיוע כוח רפואה של צה"ל נאלצו לקבוע את מותו בשטח. כדורי הירי פצעו את האם חוי בראשה ובפלג גופה העליון והיא פונתה לבית החולים כשהיא מורדמת ומונשמת. פדיה יצא מן האירוע ללא פגע ואחותו תהילה נפצעה באופן בינוני, אך כבר בתום השבעה שבה לתפקוד מלא.

מות האב, מנהל הישיבה בעתניאל, ופציעתה הקשה של האם, מנהלת חשבונות ומתרגמת, הותירה עשרה יתומים לבדם. שלומי הבכור, 26, איש קבע, נשוי ליסכה ואב לשניים, שירה, 24, עובדת סוציאלית, נשואה לאמציה ואם לשניים, נתנאל, 23, איש קבע הנשוי לנועה, יהושוע, 22, סטודנט לאנתרופולוגיה וסוציולוגיה, מרים, 18, תלמידה בפנימיית יפתח, אורית, 17, תלמידה באולפנת אבן שמואל, פדיה, 15, תלמיד בישיבת מקור חיים, תהילה, 14, תלמידה באולפנת אבן שמואל, והבנות הקטנות רינת בת ה־10 ואסתר בת ה־8.

מאז, ולאורך עשרה שבועות, מלווה "ידיעות אחרונות" את המשפחה באבלה, בקשייה, בעוצמתה ובלכידותה. במאבקם מעורר ההשראה של הילדים, גדולים כקטנים, לקיים שגרה בנסיבות שהשגרה מהן והלאה.

8 ביולי, תום השבעה

רינת ואסתר הקטנות ביקשו ללכת לבריכה. זה היום האחרון לשבעה, אבל גם השבוע הראשון של החופש הגדול, והקטנות, בעיקר הקטנות, מזכירות לכולם שהחיים ממשיכים בחוץ. "לקחתי אותן לפארק המים בשמחה", אומר שלומי הבכור בפשטות. "וביקשתי גם מתהילה להצטרף כדי להשגיח עליהן אבל בעיקר כדי שגם היא תוכל ליהנות קצת ולשכוח".

לכל השאר יש עבודה לעשות: לטפל באם הפצועה המאושפזת, בסידורי המצבה, באלפי המנחמים המתקשים לעזוב את הבית הגדול בעתניאל. הלילות הראשונים היו קשים ומייסרים, נטולי שינה. אז שכנים טובים הביאו סוסה לחצר, והילדים, גדולים כקטנים, רוכבים עליה ונרגעים.

הראיון המלא יתפרסם ביום שישי ב"ידיעות אחרונות"