ה-IAC ב-DC מככבים בשלישית
הכנס השלישי של ארגון הקהילה הישראלית-אמריקאית הביא למעלה מאלפיים איש לוושינגטון הבירה. רוחות רבות ומשמעותיות נשבו בו, וגם הפוליטיקה לא נעדרה ממנו
ארגון הקהילה הישראלית-אמריקאית בארה"ב הוקם לפני תשע שנים בקליפורניה. קבוצה של אנשי עסקים מצליחים ובעלי ממון התאספו יחד, כשכל אחד מהם לקח על עצמו פרוייקט משמעותי למען הקהילה. הארגון צבר תאוצה במשך השנים, ופרוייקטים שונים החלו להאסף תחת מטריית הארגון שנקרא אז ILC. לפני כשלוש שנים הוחלט להעתיק את המודל מהחוף המערבי לרחבי ארה"ב ולתת מענה לקהילות ישראליות ברחבי ארה"ב. לצורך כך הוקמו ועדות מקומיות, והתנאי הראשוני להיות חלק מהועדה שנקראת council הוא תשלום שנתי. בתחילה הוקמו שישה סניפים וכיום עומדים עשרה סניפים ברחבי ארה"ב שכוללים את בוסטון, שיקגו, פלורידה, לאס וגאס, ניו יורק, פילדלפיה, סיאטל, ניו ג'רזי, ושינגטון די.סי. ולוס אנג'לס ובראשם מנהל וחברי הועד המנהל שתרמו כסף ומובילים את הסניף.
משקמו הסניפים הראשונים מצא הארגון דרך לתת קרקע משותפת לקהילות הפזורות ברחבי היבשת בקיום של ועידה כלל ארצית. הבחירה הטיבעית היתה בוושינגטון הבירה כמקום רישמי שנושא בחובו גם אמירות נוספות. לכנס הראשון התאספו קרוב ל-800 מנהיגים וחברי קהילות ישראלים מובילים מכל רחבי ארה"ב. לכנס שהתקיים בסוף השבוע האחרון הגיעו אלפיים ומאה אנשים בקירוב, והוא כלל קהל רחב בהרבה מאשר בשנים הקודמות, ולא החמיץ את שכבות הגיל של דור העתיד ובינהם יותר ממאה יוצאי פרוייקט 'תגלית', כשלוש מאות סטודנטים חלקם חברים בארגון "משלנו"שהסניפים שלו נמצאים ביותר ממאה קמפוסים בארה"ב והוא רק גדל.
לפני הכנס התקיים שבתון של יומיים למנהיגי משלנו ואף יצא ממנו פרוייקט חדש של סופרסונה-נוער בשת"פ עם ה-JCC בפאלו-אלטו בקליפורניה. עוד נכחו נוער מפרוייקט "איתנים"שנפתח השנה לראשונה, תוכנית שעובדת על ערכים של מצויינות, ידע וטכנולוגיה ונקראת על שמו של רס"ן איתן בלחסן ומתרכזת בקישור בין הצעירים בארה"ב עם ישראל. לקבוצות הצעירות ארגנו קבלות פנים ומפגשים ייעודיים שהתכנסו בחדרים נפרדים. על הבמות עלו למעלה מ-180 דוברים, הגיעו לכנס למעלה מ-500 אנשי מקצועות חופשיים משכילים ולמעלה מ-200 עמותות מרחבי ארה"ב וישראל הגיעו לחשוף את עצמם ולהחשף.
ערב הפתיחה הרישמי נערך במוצ"ש עם ארוחת ערב וטקס הבדלה. רודי ג׳וליאני, ראש עיריית ניו יורק לשעבר פתח את הערב ואמר: ״אני לא חושב שהאנשים בארה״ב הרגישו יותר קרובים לאנשים בישראל אי פעם. 60-70 אחוז מהאנשים בארה״ב מסכימים עם ראש הממשלה שלכם". ג׳וליאני התייחס גם להסכם עם איראן: ״איראן גרעינית מהווה איום אסטרטגי על ארה״ב וההסכם שנחתם איתם נתן לאיראנים מיליוני דולרים. אם איראן זאת המדינה שתורמת הכי הרבה לטרור, אז ההסכם תורם עוד כסף לטרור. אי אפשר לסמוך על איראן. אני מעולם לא אשים נשק אטומי בידיים של אנשים שמאיימים להשמיד את ישראל. הנשיא הבא צריך להבין מי חבר ומי אויב״. ג׳וליאני גם התייחס לסכסוך הישראלי פלסטיני ואמר: ״ארה״ב צריכה לדחות את רעיון שתי המדינות ולאפשר הקמת מדינה פלסטינית רק כשהרשות הפלסטינית תוכיח שהיא ראויה לכך". עוד הוא הוסיף: "אני אוהב את ישראל ואני חושב שהיא אחת המדינות הנהדרות בעולם. תמיד חלקנו ערכים ורעיונות ואני יכול להגיד שארה״ב וישראל נמצאות באותה סירה״.
בועידה נכחו כאמור יותר מאלפיים ומאה אנשים שכללו מנהיגים מקרב הקהילה הישראלית ברחבי ארה"ב, דוברים מקומיים וכאלה שהגיעו מישראל לכנס, מנהיגים אמריקאים מוכרים, בני נוער וסטודנטים מהאוניברסיטאות. התקיימו מעל חמישים פאנלים בארבעה מחזורים עיקריים במשך כל היום ביום ראשון, וארועים על הבימה המרכזית לכלל המשתתפים. בערב הראשון נערכו מספר מושבים על הבמה המרכזית ובינהם עלה לבימה יחד עם השגריר דניס רוס ובהנחיית הפרשן הצבאי של ערוץ 10 אלון בן דוד, חבר הקונגרס בראד שרמן שהתייחס בדבריו לתנועת ה-BDS הפועלת בקמפוסים: "צריך להגן על סטודנטים יהודים מאנטישמיות, זאת צריכה להיות משימה לאומית. לא ניתן לתנועת ה-BDS לרדוף סטודנטים״.
הועידה העלתה לסדר היום נושאים בוערים בהוויה של מדינת ישראל ובזכות הקיום שלה כשהיא מביאה דוברים מקצוות שונים של הקשת הפוליטית הישראלית, יחד עם הצהרה כי ארגון ה-IAC הינו ארגון א-פוליטי, למרות הזדהותו של התורם הראשי של הארגון עם המפלגה הרפובליקנית בארה"ב והימין בישראל, שלדון אדלסון שיחד עם אשתו, הד"ר מרים אדלסון, השלים תרומה נוספת שמצטברת יחד ל-50 מליון דולר מתחילת הדרך. במושבים שונים על הבמה הצהירו מנכ"ל משרד החוץ ד"ר דורי גולד: "אני מקווה שהפלסטינים יבינו שמדיניות הבידוד שלהם נכשלה ואז נוכל לשבת איתם ולהגיע איתם להסכם סביר". ח"כ ד"ר ענת ברקו (סא"ל במיל.) השלימה: "צריך לעשות משהו ולהפריד את עצמנו מהפלסטינים. זה אולי יפתיע אתכם אבל אני מאמינה שלצידנו יש היום ישות פלסטינית, מצידי שיקראו לה מדינה". מן העבר השני קראה יו"ר מרצ זהבה גלאון: "פיתרון שתי המדינות הוא הריאלי ביותר. מדינה אחת זה פיתרון רע, ואם נגיע לכך היא תהיה מדינת אפרטהייד".
הקהילה הישראלית בגולה ישבה שנים רבות בשקט, ואף ספגה עלבונות על ההחלטה לחיות מחוץ לגבולות ישראל. מנהיגים נערצים עלבו בה מידי פעם, והביקורת עליה היתה פופולארית. לפני כעשר שנים, ובעקבות שני סקרים שנעשו בארה"ב והראו כי אין דור שלישי עם זהות ישראלית-יהודית לישראלים שהגיעו לארה"ב בתש"ח, המודעות לקהילה כנכס אסטרטגי למדינת ישראל עלתה פלאים, ומנהיגות ישראלית החלה לצמוח ולבוא בדרישות אף כלפי ממשלת ישראל, החל בשינויים טרמינולוגיים וכלה בפעולות מעשיות שרבות מהן נמצאות בתהליכים בשלבים שונים כזכות ההצבעה לישראלים בחו"ל ועוד. נושאים רבים שסובבים סביב הנושאים הללו עלו בפאנלים שהתקיימו בארבעה מחזורים במקביל, והביאו לאולמות דוברים מקצועיים מתחומים שונים, לצד אנשי עשייה בקהילות השונות בארה"ב. הם עסקו בחינוך דור העתיד והדרכים לקירוב והזדהות עם קיומה של מדינת ישראל, המצב הגיאופוליטי של ישראל וההתמודדות שלה עם שכניה בעידן שאחרי האביב הערבי, התנהלות הקהילות היהודיות במוסדות האמריקאים הקיימים ובניית גשרים לקשרים בין הקהילות הישראליות והיהודיות-אמריקאיות, ישראל בעיני העולם, זהות, אקטיביזם ואף לראשונה נידון מעמדן של נשים בעולם העבודה ובמרחב הציבורי.
אחת המטרות של הארגון היא לבנות קהילה של מהיגים לעתיד מקרב הדור הצעיר. אחד הפרוייקטים שבאמצעותם ה-IAC בונה מנהיגות הוא תוכנית גוונים שמקורה בפדרציה היהודית של סן פרנסיסקו והתוכניות הראשונות שלה יושמו בישראל במטרה להגביר מעורבות ולתרום לעיצובה של זהות יהודית במדינה דמוקרטית. התוכנית רצה בשני מחזורים במסגרת ה-IAC והביאה את המשתתפים לדיונים מעמיקים שיוחדו רק להם עם הד"ר רות קלדרון והד"ר שרה שדמי.
ארוע הנטוורק לישראלים הגדול בארה"ב לא יכול היה להסתיים מבלי שהבמה תרעד גם היא. הזמרת הישראלית שמעלה מנהיגים לעתיד לרקוד על השולחנות, עינת שרוף, עוד לא הגיעה לבמה כשהקהל כבר עומד לרגליה ושר איתה מחרוזות ישראליות. המון אדם עלה איתה לבמה והיא מצידה חלקה עימם את המקרופון כשראשי הארגון שמחים ורוקדים איתה את שירי ארץ ישראל היפה.
מנכ"ל ארגון ה-IAC, שהם ניקולט, סיכם: ״בחזון שלנו אנו רואים עם יהודי חזק שמחובר למדינת ישראל״.
