ביהמ"ש: שימוש במספריים גרם למחלת מקצוע

במשך ארבע שנים הועסקה אישה בחיתוך עופות במפעל באופן שגרם נזק קבוע לאצבעותיה. בית המשפט קבע שהיא תפוצה ב-60 אלף שקל

עו"ד ארז קלנטריהפורסם: 09.10.16 , 19:34

בית משפט השלום בחיפה קבע לאחרונה שחברת קבלן תפצה ב-60 אלף שקל אישה שהופנתה לעבודה במפעל "עוף טוב", שם נגרם נזק לאצבעותיה בשל עיסוק רציף בחיתוך עופות. השופט יעקב וגנר קבע שלא סופקו לה אמצעי הגנה מפני השימוש המוגזם במספריים.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

במשך ארבע שנים בעשור שעבר עסקה התובעת בפירוק עופות עבור חברת "עוף טוב (שאן)" באמצעות חברת קבלן בשם "עואודה סובח". לדבריה, במהלך עבודתה חתכה עופות מאות פעמים ביום באמצעות מספריים גסים, פעולות שגרמו לנזק ושחיקה של פרקי האגודל שלה. ב-2011, כשש שנים לאחר סיום עבודתה במפעל, תבעה את מעסיקיה הישירים, חברת הקבלן ובעליה.

מדריך

איך תובעים בגין "תאונת עבודה מצטברת"?

עו"ד אורן גרימברג

בניגוד לתאונה חד-פעמית, המונח "מיקרוטראומה" מתייחס לנזק מצטבר שנגרם לאורך השנים בגלל תנאי העבודה. כך מוגדרת מחלת מקצוע

איך תובעים בגין "תאונת עבודה מצטברת"?

התובעת טענה שהמעסיק הישיר שלה התעלם מתלונותיה על כאבים, והורה לה להמשיך לעבוד עם המספרים באופן מוגזם ועקבי, מבלי שדאג לה לאמצעי הגנה. לדבריה הוא סירב להעביר אותה תפקיד – מעשה שיכול היה להוריד מהלחץ שגרם לפגיעתה. היא הוסיפה שהיא סובלת כיום מנכות צמיתה בשיעור של 10%, שנגרמה עקב פגיעות חוזרות בעבודה, לפי עיקרון המיקרו-טראומה.

בינתיים, ביטוח לאומי הכיר בה כנפגעת עבודה והחל לשלם לה דמי פגיעה. מומחה רפואי שמונה מטעם בית המשפט קבע שהיא סובלת מנכות צמיתה בשיעור של 2.5% עקב "מחלת מקצוע", שפגעה באגודל יד ימין.

חברת הקבלן טענה מנגד שאין כל שמץ של ראיה לרשלנות מצדה או לשיטת עבודה לא נכונה. לגרסתה, ייתכן שלתובעת הייתה לתובעת סיבולת נמוכה, ואי אפשר להאשים אף אחד במצבה. עם זאת היא הגישה הודעת צד שלישי נגד "עוף טוב", שטענה גם היא להיעדר אחריות לנזקי התובעת.

גם עובד "רגיש" זכאי לפיצוי

אבל השופט יעקב וגנר האמין לעדותה של התובעת, שסיפרה כיצד התריעה בפני הנתבעים על כאביה, ולא עברה הדרכה בנוגע לדרך עבודה בטוחה ופחות מזיקה. הוא התרשם שהנתבעים – חברת הקבלן על מנהלה – לא סיפקו לתובעת אמצעי הגנה מפני הסכנות הכרוכות בשימוש המוגזם במספריים, וקבע שהתרשלו בכך שלא דאגו להחלפת תפקידה חרף תלונותיה וכאביה.

כמו כן נדחתה טענתם שלפיה הנזק שנגרם לתובעת נבע מסיבולת נמוכה. לדברי השופט וגנר, טוב היה אם טענה זו כלל לא הייתה עולה, שכן מעסיקים אינם יכולים להתנער מאחריות לפגיעה בעובד, בטענה שהוא רגיש יותר מחברו ה"רגיל".

משכך נקבע כי הנתבעים יפצו את התובעת עבור נזקים כמו הפסדי שכר, כאב וסבל והוצאות רפואיות, שהוערכו ב-60,818 שקל, ויישאו בשכר טרחת עו"ד בשיעור של 20% מגובה הפיצוי.

ההודעה נגד חברת "עוף טוב" התקבלה בחלקה, והיא חויבה להשיב לחברת הקבלן 25% מהסכומים אותם חויבו לשלם.