הישראלים נהרו לסיני בחגים: "בירושלים יותר מסוכן"

למרות אזהרות המסע של המטה ללוחמה בטרור, הפיגועים של דאעש והקרבות עם צבא מצרים, הישראלים חזרו בחופשת סוכות לחופי סיני, ואלפים מציפים את אתרי התיירות השונים לאורך החופי הים האדום ובעיקר במפרץ נואיבה, עד כי בחופים הפופולריים לא נשארו חוּשות - בקתות קש - פנויות.

מהחידושים בחג סוכות 2016 - אפשר להזמין חושות ומוניות דרך הפייסבוק וגם לקנות בירה קרה במסעדות. גם בסיני הרחוקה, הרשתות החברתיות פעילות, והנופשים והמטיילים הישראלים הרבים שפוקדים את החופים המרהיבים מקפידים לתעד את עצמם ברגעי נחת, לעודד חברים להתגבר על הפחד ועל הביקורת המשפחתית ולנסוע לחופשה מפנקת בחצי האי. 

אפשר בירה? מסעדה בסיני(צילום: יוסוף מגד)

השמש זורחת מים סוף(צילום: יוסוף מגד)

הכי טרי שיש. ארוחת דגים בסיני(צילום: יוסוף מגד)

הצורף יואב גפן חזר לא מזמן מחופשה בחוף "ראס א-שטן" והיה מרוצה מאוד. "היה כיף גדול", הוא מספר. "בהתחלה היה קצת מפחיד, אבל אחרי שראיתי בדרך את כל המחסומים של הצבא המצרי, הרגשתי בטוח".

גפן, נשוי עם ילדים, נסע לאתר החושות המפורסם עם חבר והשאיר את משפחתו בבית. "היה כיף גדול לחזור לאלמוגים ולים סוף. על החוף פגשתי המון משפחות ישראליות עם ילדים שמאוד נהנו, ואני חושב גם להביא את אשתי ואת הילדים לחופשה משפחתית בסיני. אחרי שהיית שם זה כבר לא מפחיד".

(צילום: יוסוף מגד)

ארוחת בוקר מפנקת(צילום: יוסוף מגד)

על ההר אפילו יש קליטה(צילום: יעל פוניזובסקי-ברגלסון)

לאחר הפסקה כפויה של כמה שנים, יעל פוניזובסקי-ברגלסון שבה עם בעלה, הדי-ג'יי יניב אוחנה, לחופשה רומנטית בסיני. "נסעתי לסיני עם ההורים כשהייתי ילדה, ומגיל 16 התחלתי לנסוע לשם לבד", סיפרה. "בגלל המהפכה המצרית הפסקתי לנסוע לכמה שנים ועכשיו חזרנו".

זה לא מפחיד?

"יש המון מחסומים של הצבא. הבלגן עם דאעש רחוק מאוד, רק באל-עריש. הרגשנו בטוחים, היה כיף".

לא עדיף לשלם קצת יותר ולנפוש במקום בטוח כמו יוון?

"אנחנו ספציפית לא ישנו בחושות אלא במלון מצוין, ושילמנו פחות או יותר כמו נסיעה ליוון. אבל אני אוהבת את הים של סיני. מבחינתי לנסוע לירושלים לבקר את ההורים זה הרבה יותר מסוכן".

ההורים לא חוששים מזה שאת כאן?  

"הם רוצים לבוא גם. אני מרגישה פה מאוד בטוחה. לדוגמה, שכחתי את הטלפון במונית חזרה ארצה. צלצלתי למארח המקסים שלנו. הוא איתר מיד את נהג המונית, והטלפון אמור להגיע אליי לארץ עם מטיילים ישראלים שחוזרים משם".

(צילום: יעל פוניזובסקי-ברגלסון)

מחכים שעות לאוכל. יניב אוחנה(צילום: יעל פוניזובסקי-ברגלסון)

יעל ויניב בחופשה רומנטית בסיני(צילום: יעל פוניזובסקי-ברגלסון)

גם הבדואים והמצרים, שעובדים בתעשיית התיירות בחופי סיני, ומצבם הכלכלי נפגע קשות בעקבות הפסקת התיירות מישראל, שמחים מאוד על השיבה. יוסוף מגד, מצרי שנולד בקהיר ומנהל כיום את חוף חביבה ביץ' לודג' בנואיבה, גאה באנרגיה הטובה בחוף שלו וקורא לישראלים לא לפחד ולחזור לסיני. הוא אפילו צילם סרטון קצר שמזמין את הישראלים לבוא.

"כאן אנשים לא מדברים על פוליטיקה", הוא אומר. "כאן אנשים רוצים לצחוק ולחיות. אל תפחדו לבוא - כאן בטוח".

מה יגידו החברים שלך בקהיר אם הם ידעו שאתה מארח ישראלים?

"אין שום בעיה, כולנו בני אדם".

אך יש גם ישראלים שחוו את חצי האי באופן שונה. אלכס נסטר, בן 23, נסע לסיני עם חבר, בפעם הראשונה בחייו. הוא הגיע לגבול המצרי בשעת החשיכה, והרגיש ממש כמו בסרט אימה. "הופתענו מההתנפלות של נהגי המוניות הבדואים", סיפר. "הרגשנו שהגיעו לחטוף אותנו. אחרי שנהג מטעם החושה מצא אותנו היה בלבול גדול עם התיקים והמונית, והם כמעט נסעו לחוד. המתח והפחד ירדו רק כשהגעתי לחושה וראיתי עשרות ישראלים יושבים ב'לובי', שרים וצוחקים".

טיול גמלים בהר הגבוה(צילום: גיא שילה)

אלכס וחברו מתאוששים מהנסיעה במונית

כל החושות תפוסות(צילום: אלכס נסטר)

"כמו ספורט אקסטרים"

את יכולתם של הישראלים ליהנות מחופשה בסיני תחת סיכון ביטחוני ולחץ נפשי מסביר פסיכולוג קליני - שביקש שלא לפרסם את שמו - בשיחה מסיני. "צריך לשים בצד את הטענה שמדובר באנשים בעלי נטייה אובדנית, אף שרבים יחשבו אותם למטורפים", הוא אומר. "במונחי הפסיכואנליזה של פרויד וממשיכיו, אנחנו מדברים על המאבק הפנימי בין עקרון העונג, שבו הנפש חותרת להנאה ולסיפוק יצרים - לבין עקרון המציאות, שהוא היכולת של הנפש להעריך את המציאות בעולם החיצוני ולפעול לפיה.

"הסבר נוסף לבחירה של אנשים בחופשה מסוכנת מדגיש את אלמנט הבחירה ותחושת הבעלות של האדם על חייו, בדיוק כמו ספורט אקסטרים. אנשים שמניע כזה מנחה אותם ידגישו את החירות האישית ואת חוסר הרצון ללכת עם העדר. ויתור על צורת החיים - במקרה הזה צורת הבילוי - המועדפת עליהם משול לוויתור על החיים עצמם".

סיבה נוספת ובולטת במיוחד לרצון הגובר של הישראלים לנפוש בסיני הוא המחירים המגוחכים, יחסית למלונות היקרים באילת, שמהווים הפתרון האולטימטיבי ליוקר המחיה בארץ. חושה לזוג עולה בין 100 ל-200 שקלים, בהתאם לקרבה למים, על ארוחת בוקר מפנקת לזוג משלמים האורחים רק 50 שקלים, ועל ארוחת צהריים של דגים טריים - רק בין 80 ל-100 שקלים.

עושים שופינג בסיני(צילום: אלכס נסטר)

מתארגנים ליציאה להר הגבוה(צילום: גיא שילה)

(צילום: גיא שילה)

גיא שילה, מנהל קבוצת הפייסבוק "אוהבי סיני - Sinai Lovers", שמוביל קבוצות מאורגנות לטיולים בחצי האי, נמצא בזמן הראיון באחד המקומות השגרתיים פחות עבור הישראלים באזור - בהר הגבוה, מול מנזר סנטה קתרינה בעומק סיני. הוא מדריך קבוצה של 20 מטיילים ישראלים, בהם שבעה ילדים.

"אנחנו לא מפחדים", הוא מספר. "יש הרבה מחסומים של הצבא. אנחנו יוצאים בדיוק לטיול בהרים עם דלאל, מדריך טיולים בדואי מקצועי שאני מכיר המון שנים וסומך עליו, ואנחנו מאוד נהנים".

נאסר מנסור, מדריך הטיולים הבדואי הוותיק שמדבר עברית מצוינת עוד מתקופת השלטון הישראלי בסיני, ומי שהדריך בעבר טיולים של החברה להגנת הטבע, מזמין את הישראלים לחזור ולבקר בהר הגבוה. "אנחנו מחכים לכם", אומר מנסור. "הכול בטוח. שומרים עליכם בהרים. אנחנו נגן עליכם, לא לפחד. רק לבוא. סמכו עלינו".

קבוצת הפייסבוק ששילה מנהל היא קבוצה סגורה, והכניסה אליה אפשרית רק באמצעות הזמנה אישית של אחד מחבריה. תוכן הגולשים שמפורסם בה כולל בעיקר תמונות מדהימות של ישראלים נהנים בחופי סיני ולחץ חברתי מתון ויציב, המעודד את החוששים לבוא ולא לפחד.

מתעוררים בשטח(צילום: גיא שילה)

מתארגן לצלילה. אלכס נסטר(צילום: אלכס נסטר)

האישה והילדים חסרים. יואב גפן(צילום: יואב גפן)

יאן פרנק, כתב העיתון ההולנדי Dagblad Algemeen, שנשלח על ידי עורכיו לבלות בחופי סיני עם הישראלים ולדווח על המצב ליבשת אירופה המפוחדת, טוען כי קבוצת הפייסבוק היא סוג של אינפורמציה עוקפת ממסד. כלומר במקום לקרוא על אזהרות המסע לסיני, הישראלים מקבלים אינפורמציה אותנטית מהשטח ובזמן אמת.