בג"ץ דחה בקשת המדינה לעיכוב פינוי עמונה

בג"ץ: לפנות את עמונה עד סוף דצמבר(צילום: תומריקו)

שופטי בג"ץ דחו אחר הצהריים (יום ב') את עתירת המדינה לדחות את פינוי עמונה. השופטים כתבו: "במקרה שלפנינו, כבמקרים אחרים בעבר, התבקשנו 'בדקה ה-90' להאריך מועד לפינוי שנקבע בפסק דין. עינינו הרואות, כי כל פרק זמן שניתן ארוך ככל שיהיה, אינו מספיק. עלינו להיזהר פן מועדים שנקבעו בפסק דין ייהפכו להמלצה". ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר זמן קצר לאחר ההחלטה כי "אנחנו מודעים למצוקה של תושבי עמונה ופועלים בדרכים שונות לפתור את הבעיה". הוא דיבר בפתח ישיבת סיעת הליכוד.

לעיון בהחלטה המלאה של בג"ץ - לחצו כאן  

עוד ציינו שופטי בג"ץ כי "בקשת המדינה - הנסמכת בעיקרה על שיקולים שכבר 'שוקללו' בפסק הדין המקורי - מהווה למעשה ניסיון לשנות את האיזונים שנקבעו בו. זאת לא ניתן לקבל".

השופטים הזהירו: "עם זאת, אסור להתעלם גם מההשלכות שעלולות להיות להימנעות מביצוע פסק הדין בנסיבות כאלה. המסר הטמון בכך הוא שניתן למנוע ביצועם של פסקי דין בשל חשש של המדינה מפני איומים ואלימות, מסר שעמו אין להשלים במדינת חוק".

"לא ניתן להשלים עם תוצאה כזאת". נשיאת בית המשפט העליון, השופטת מרים נאור(צילום: אלכס קולומויסקי)

נשיאת בית המשפט העליון, השופטת מרים נאור, ציינה בהחלטה כי "פרק הזמן הארוך לפינוי לא נקבע בחלל ריק. הוא משקף את ניסיון העבר, אשר לימדנו כי המדינה אינה מזדרזת לקיים פסקי דין המורים על פינוי בנייה לא חוקית באזור יהודה ושומרון ולא אחת אף אינה עומדת במועדים שנקבעו לביצועם".

נאור הוסיפה בפסק הדין שניתן גם על ידי השופטים אסתר חיות וחנן מלצר כי "אני רחוקה מלהשתכנע כי הארכת המועד המבוקשת תביא לסיום העניין בהסכמה. נראה שההיעתרות לבקשה תשמש רק כפתח להגשת בקשות ארכה נוספות, בנוסח 'לא הספקנו'. לא ניתן להשלים עם תוצאה כזאת. אף שאיננו מקלים ראש בשיקול ההסכמה והפינוי בדרכי שלום - זו אינה חזות הכול".

בסוף החודש שעבר הגישה המדינה בקשה לדחות בשבעה חודשים את פינוי הבתים במאחז עמונה, שבג"ץ קבע לפני כשנתיים שהם נבנו על קרקע פלסטינית פרטית ויש לפנותה עד סוף דצמבר 2016.

בבקשה שהגישה הפרקליטות נטען כי המדינה רוצה לבחון חלופות למגורי התושבים, בהן האפשרות להעתקת המבנים לאתר "עמונה צפון" או לאתר שבות רחל מזרח. "אין עסקינן כאמור בבקשה להארכת מועד לביצוע פסק הדין לצורך הכשרת עמונה במיקומה הנוכחי", נכתב בבקשה של המדינה.

המדינה טענה שהיא מבקשת לבצע את הפינוי בדרכי שלום ובאופן שימנע חיכוכים, אך היא לא תצליח לבצע את מי משתי החלופות בחודשיים הקרובים. בפרקליטות הדגישו שאם בית המשפט ידחה את הבקשה, המדינה תהיה ערוכה לבצע את הפינוי עד למועד שנקבע בפסק הדין המקורי - 25 בדצמבר.

ארגון יש דין, שמייצג את בעלי הקרקעות הפלסטינים, מסר בתגובה: "שופטי בג"ץ הבהירו היטב שגם הפעם, כמו במקרים קודמים, המדינה מנסה למצוא תירוצים בדקה ה-90 כדי להתחמק מביצוע פסק דין של בג"ץ. טוב עשה בית המשפט כאשר דחה את הבקשה, שלא עמד מאחוריה דבר מלבד כניעה של -הפרקליטות ללחצים פוליטיים".

ההחלטה - אחרי אישור חוק ההסדרה

החלטת בג"ץ התפרסמה יום לאחר שוועדת השרים לענייני חקיקה אישרה פה אחד את חוק ההסדרה, בניגוד לעמדתם של ראש הממשלה, שהורה לא להצביע בסוגיה, והיועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, שהגיע לפורום ראשי המפלגות ואמר כי חוק ההסדרה המרוכך בעייתי ומהווה הפרה של החוק הבינלאומי.

בהחלטה בעניין הבקשה לדחות את פינוי עמונה ציינו שופטי בג"ץ בהתייחסם לחוק ההסדרה כי "המדינה ציינה אמנם כי ועדת שרים לענייני חקיקה דנה לאחרונה בהצעת חוק ההסדרה, המבקשת לאפשר את הפקעתן של קרקעות פרטיות שעליהן הוקמו יישובים באזור יהודה ושומרון. אולם, היא הבהירה כי היועץ המשפטי לממשלה חיווה דעתו כי יש מניעה משפטית מלקדם את הצעת החוק, ומכל מקום בקשתה להארכת מועד נסמכה כאמור על טעמים אחרים. אנו נבהיר, מצדנו, כי איננו מביעים כל עמדה בעניין הצעת החוק ואף לא על עיתוי קידומה. הכרעתנו אינה מושפעת מעניין זה".

למנדלבליט לא עזרו ההסברים שלפיהם כל סעיפיו של החוק בעייתיים ולא יעמדו במבחן בג"ץ, וכי אין תקדים לכך שהפקיעו שטח פרטי ונטילת זכויות מאנשים. "זה עלול ליצור בעיה", אמר היועץ המשפטי, שראה כיצד החוק מאושר. אם לא יוגש ערר, יועלה החוק בקריאה טרומית ביום רביעי בכנסת.

חוק ההסדרה כולל סעיף "עוקף בג"ץ" המתייחס להקפאת ההליכים המשפטיים לאחר חקיקת החוק: "ממועד תחילתו של חוק זה ועד להשלמת הליכי התכנון במקרקעין הטעונים הסדרה יותלו כל הליכי האכיפה, הצווים המינהליים והשיפוטיים ופסקי דין בדבר מימושם של צווים אלו, העומדים נגד מבנים במקרקעין אלו ביום תחילתו של חוק זה".

לעיון בהצעת חוק ההסדרה - לחצו כאן

בדיון בפורום ראשי המפלגות התפתח עימות בין יו"ר הבית היהודי השר נפתלי בנט לבין שר הביטחון אביגדור ליברמן, לאחר שהאחרון אמר לו כי הוא מונע ממניעים אלקטורליים. בנט דרש שליברמן יתנצל על דבריו והוא ושרת המשפטים איילת שקד נטשו את הדיון. לפני כן אמר בנט לראש הממשלה, שהפעיל את כובד משקלו להתנגד לחוק: "הייתה לכם שנה לטפל ולא קרה כלום. מאות אלפי ישראלים הם סוג ב', עכשיו צריך להתקדם".

מנדלבליט הציג לראש הממשלה ולוועדת השרים לענייני חקיקה את חוות דעתו המשפטית לגבי הצעת חוק ההסדרה, ולפיה הצעת החוק מאפשרת הפקעה של קניין פרטי בניגוד לכללי המשפט הישראלי, ובאופן שאינו מתיישב עם חובותיה של מדינת ישראל לפי המשפט הבינלאומי.

הוא הסביר כי הצעת החוק אינה מתיישבת עם עקרונות בסיסיים של שלטון החוק, בכך שהיא סותרת את החובה המוטלת על רשויות המדינה לכבד את הכרעות הרשות השופטת במקרים פרטניים. היועץ המשפטי לממשלה עמד על המשמעויות שעלולות לנבוע מאישור הממשלה את הצעת החוק, ובכלל זה ביחס לבקשת המדינה מבג"ץ לדחות את פינוי עמונה.