שחייה: ראיון עם המאמן של ורד בורוכובסקי

בחודש מאי האחרון השתתפו השחיינים הישראלים בשתי תחרויות מרכזיות: אליפות אירופה בהלסינקי ואליפות אירופה לנוער בצרפת. השחיינית הבולטת בשתי האליפויות הייתה ורד בורוכובסקי, ומירב תשומת הלב של התקשורת התרכזה בה. רק מאוחר יותר נזכרה התקשורת באיש שעומד מאחורי ההצלחה: מאמנה של בורוכובסקי מזה תשע שנים, ולדימיר סופר.
סופר עלה מאוקראינה בשנת 90, והתגורר תחילה בצפון הארץ. משם החל לעבוד בהפועל חולון, וב-92 השתקע באשדוד והחל להקים את בית הספר לשחייה - קבוצת מכבי עירוני אשדוד. כבר אז הייתה לו הרגשה שהוא עושה היסטוריה: "הגעתי לאשדוד והתחלתי להשקיע בשחייה. הייתי בין המאמנים שהביאו את השחייה לרמה עולמית. יש פה מאמנים טובים, ואני מרגיש שאני חלק מההיסטוריה של השחייה הישראלית".
סופר מדגיש שיש בישראל שחיינים ברמה הגבוהה ביותר, אך עדיין חסר לנו משהו: "יש לנו כוכבים גדולים כמו מיקי (חליקה), גת (יואב), בורוחובסקי (ורד) ואורבך (איתן). אנשים מתחילים לשים לב לשחייה. המדינה שלנו מתאימה לשחייה. יש הרבה ילדים כשרוניים ויש גם את הכלים, אך צריך להשקיע הרבה יותר כסף".
סופר היה שחיין באוקראינה, אך לא ברמה בינלאומית. לאחר שסיים את לימודיו באוניברסיטה, ניהל פנימייה במשך שנה. כשעלה לארץ, אומר סופר, היו הרבה אנשים שעזרו לו. גם היום תומכים בו גופים כמו עיריית אשדוד ומשרד החינוך. "בסך הכל אני מרגיש שטוב לי ונוח לי. כשהגעתי לארץ היה לי חלום, לעשות משהו שישאר אחרי. הדבר שאני יודע הכי טוב זה שחייה. רציתי לבנות בית ספר לשחייה, אגודה שתהיה בין הטובות בארץ וברמה בינלאומית, כמו בארצות הברית ואוסטרליה".
ש: האם ניתן להתפרנס מאימון בישראל?
"בזמן האחרון האימון נחשב למקצוע, אך עדיין לא כמו במדינות אחרות. המשכורות של מאמנים באוניברסיטה בארצות הברית הרבה יותר גבוהות. יחד עם זאת, עדיין ניתן לעבוד. צריך להיות קצת משוגע. צריך לתת את כל מה שיש לך. אם אתה לא כולך בתוך הענף הזה, אינף יכול להצליח".

"ורד היא לא כמו שאר השחיינים"

ההצלחה של ורד בורוכובסקי באליפויות אירופה לנוער ולבוגרים העלתה את סופר לכותרות בן לילה. סופר אינו שש להתפרסם, אבל דבר אחד טוב כבר יצא מההמולה התקשורתית: במקום שייראה את בת טיפוחיו בטלוויזיה, יצטרף המאמן למשלחת הישראלית לאולימפיאדה. סופר לא מסתיר את הביקורת שלו על ההחלטה הראשונית, שלא לשלוח אותו לאולימפיאדה: "אי אפשר שכל מאמן ייסע עם כל ספורטאי. אך צריך להסתכל מבחינת הפוטנציאל להשגת תוצאה. ההחלטה הראשונה לא הייתה כל כך נכונה. ורד יכולה להגיע לרמה עולמית, וזה בדוק שבלי המאמן האישי התוצאות היו נמוכות יותר. באף ענף אחר אין יחסים כמו בין מאמן לשחיין. יש קשר בין השחיין במים למאמן שבחוץ".
ש: ציפית לפריצה הגדולה של ורד באליפויות האחרונות?
"כמאמן אני מתכנן לטווך ארוך. כל מה שורד הגיעה היום היה כתוב לפני שלוש שנים. הבטחתי לגילי לוסטיג (יו"ר היחידה לספורט הישגי) שורד תרד השנה מדקה במאה מטר פרפר, וזה מה שקרה. מאמן עובד ליד השולחן הרבה שעות, והאימון בבריכה זה חלק קטן מאוד ממהשקעה".
ש: ורד לא מרבה לדבר עם התקשורת, ולפני אליפות אירופה בהלסינקי אסרת לראיין אותה. מה הסיבה לכך?
"האופי של ורד הוא לא כמו של שאר השחיינים. היא בסך הכל בת 16, וכשהיה לחץ גדול ראיתי שזה מפריע לה. צריך שיהיה איזשהו סדר. אני מבין שכולם רוצים לשאול ולראיין, ואם זה לא מפריע לאימונים אני יכול לדבר ולענות".

"אני מקווה שיהיו לנו נציגים בגמרים"

ש: אין חשש שאחרי סידני כל התקשורת ותשומת הלב תיעלם?
"כל הספורט חי שנתיים לפני האולימפיאדה, ואחריה קצת פחות. בשנה הבאה תתקיים אליפות העולם, ואין דרך חזרה. אנחנו לא יכולים לרדת לרמה שלפני עשר שנים. אנחנו בולטים בעולם. דרך השחייה הרבה אנשים הכירו את מדינת ישראל, השחיינים מקבלים כבוד באירופה, כשאתה רואה את הדגל תלוי באולם, זה נותן לישראל יותר מהפוליטיקה".
ש: מה התחזית שלך לאולימפיאדה?
"אולימפיאדה היא דבר יפה כי אף אחד לא יודע לאן הוא יכול להגיע. שחיין חזק יכול ליפול ובינוני יכול להצליח מאוד. אני מקווה שיהיו לנו נציגים בגמרים".
ש: ביום ראשון נפתחת אליפות ישראל, מה אתה צופה לאגודה שלך?
"האגודה שלי הכי צעירה, בסך הכל בת תשע שנים. קבוצת הבוגרים היא די קטנה. ניתן להגיע למקומות 4-5, אך בסך הכל אין הרבה בוגרים בארץ. עדיין יש שחיינים רבים בגילאים של 13-14 ו-11-12, כך שעוד כמה שנים נראה יותר שחיינים בוגרים".