שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    ברוש: "לייצר בהודו כדי למכור למדינות ערב"
    נשיא התאחדות התעשיינים, שהתלווה לביקור הנשיא ריבלין בהודו, מרוצה מהתוצאות: "הצבנו יעד לשלש את הסחר עם הודו". בראיון ל"ממון" הוא מסביר מה ההודים מחפשים אצלנו וגם למה קשה להקים מפעלים בארץ

    "הסחר בין ישראל להודו עומד על 4 מיליארד דולר בשנה. אנחנו והתעשיינים ההודים הצבנו יעד לשלש את הסחר ל־12 מיליארד דולר בתוך 5 שנים. יש הוראה מראש הממשלה ההודי נרנדרה מודי, לעבוד עם ישראל ולקדם עסקאות. הפוטנציאל הוא אדיר".

     

    כתבות נוספות בערוץ הכלכלה

     

    כך אומר שרגא ברוש, נשיא התאחדות התעשיינים, שעומד בראש משלחת של 50 אנשי עסקים שמתלווים לביקורו של הנשיא ראובן ריבלין בהודו. המשלחת כוללת את ראשי התעשיות הביטחוניות, חברות מתחומי החקלאות, ההשקיה, השבחת המים, המיכשור הרפואי ועוד.

     

     (צילום: אלכס קולומויסקי, ידיעות אחרונות) (צילום: אלכס קולומויסקי, ידיעות אחרונות)
    (צילום: אלכס קולומויסקי, ידיעות אחרונות)

    בביקורו כאן חתם ברוש על מזכר הבנות עם התאחדות התעשיינים של הודו שבו הצדדים מתחייבים לשרת אנשי עסקים משתי המדינות. הסכם דומה נחתם עם ארגון המעסיקים בהודו. לפי הצפי, במארס הקרוב ייחתם הסכם תעופה שבמסגרתו "אייר אינדיה" תטוס ממומבאי לתל־אביב.

     

    תיווך למדינות ערב

    קידום הסחר בין ישראל והודו נתקל בלא מעט קשיים, ולאחרונה אף רשם ירידה. מודי הכריז על פרויקט "לייצר בהודו" שמתנה כל הסכם כלכלי עם מדינות זרות בכך שהייצור ייעשה בהודו כדי לספק מקומות עבודה. הנשיא ריבלין טבע בביקורו את המונח "לייצר בהודו ועם הודו". ישראל מוכנה להעביר חלק מהייצור להודו, אך בהדרגה. ברוש הציע להודים ששני הצדדים ייצרו ביחד וימכרו במדינות אחרות, בעיקר כאלה שסגורות בפני ישראל, כמו מדינות מוסלמיות.

     

    הממשלה ההודית לא ששה לחתום על הסכם סחר חופשי עם ישראל, כנראה כדי להגן על היצרנים המקומיים. כעת יש מאמץ להביא את המגעים להכרעת ראשי הממשלה נתניהו ומודי בזמן ביקורו של מודי בישראל שצפוי בשנה הבאה.

     

    ברוש מרוצה מאוד מתוצאות הביקור: "ההודים תמיד היו נחמדים, אבל הפעם הם מכוונים לעסקים. היינו בפגישה עם מנהל מרכז ההשקעות והפיתוח של הודו, שדיבר על תוכניות דרמטיות בתחומי התחבורה והתשתיות. הם צריכים אותנו ואת הידע והניסיון שלנו, בעיקר בתחומי המים, החקלאות, תשתיות התקשורת, האנרגיה המתחדשת והתרופות. נפגשנו עם ראשי התאחדות יצרני הרכב בהודו, והם ביקשו שנביא משלחת של יצרני חלפים לרכב".

     

    מה דעתך על הכוונה להנהיג חופשה ביום ראשון פעם בחודשיים?

    "צריך להיות מציאותיים. הפריון שלנו נמוך ב־25% ממדינות מפותחות אחרות. המשמעות של יום ראשון חופשי זה פחות שעה בשבוע, ולכן המפעל יצטרך להעסיק עובדים ולשלם שעות נוספות, מה שיביא לעלייה במחירי המוצרים וביוקר המחיה. כדי שזה לא יקרה - חייבים להעלות את הפריון. ברמה האישית אני חושב שהרעיון נכון, אבל לא בזמן הנכון. כרגע אנחנו לא יכולים להרשות את זה לעצמנו".

     

    למה כמעט לא מקימים מפעלים בארץ?

    "הכדאיות של הקמת מפעלים בארץ הולכת ונעלמת כבר עשור בערך. שערי הדולר והיורו מכבידים עלינו, והרגולציה בלתי נסבלת. כדי להקים מפעל צריך 17 אישורים ואין מקום אחד שאפשר לבוא ולגמור הכל. זו רגולציה כבדה, ולוקח שנים להשיג אישור. הביורוקרטיה היא נוראית".

     

    אתם לא מרגישים שיפור אצל נתניהו?

    "לא קרה כלום. איזה חוק בוטל? להיפך, יש עשרות חוקים שנוספו. יש חקיקה מאוד פופוליסטית בנושא עבודה שמייקרת את עלות העבודה. למשל, הפכו את שעת ההנקה לשעת הורות ומאפשרים לגבר ללכת שעה קודם. המחאה החברתית נולדה על רקע חוסר בדיור. הממשלה הסיטה את האש אל המגזר הפרטי, כאילו אנחנו אחראים ליוקר המחיה, מה שפשוט לא נכון. אם רוצים להוריד את יוקר המחיה אפשר למשל לקבוע מע"מ דיפרנציאלי".

     

    מדוע מפעלים בארץ לא נהנים כמעט מהגז הטבעי?

    "נכון לעכשיו יש 18 מפעלים המחוברים לגז. המדינה גילתה את הגז לפני עשר שנים והייתה גרירת רגליים בנושא הבאתו למפעלים. עם זאת, בשנתיים האחרונות הממשלה דוחפת חזק מאוד. השר שטייניץ לקח על עצמו את העניין כמשימה. אני מקווה שבשנתיים הקרובות יהיו הרבה יותר תעשיות שיוכלו להשתמש בגז. הגז ישפר מאוד את כושר התחרות שלנו".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: ניצן דרור
    נשיא התאחדות התעשיינים שרגא ברוש
    צילום: ניצן דרור
    מומלצים