שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    הנחיות חדשות לרופאים: הדרכים לטיפול בבעיות זקפה
    ההסתדרות הרפואית הפיצה לאחרונה מסמך עמדה ובו המלצות לרופאים המטפלים כיצד לטפל בבעיות זקפה אצל גברים. בין החידושים: נתונים על הצלחה להשתלת תותב ותוצאות מעודדות לטיפול בגלי הלם לפין
    עשרות אלפי גברים בישראל סובלים מהפרעות זקפה, אולם רבים מהם נבוכים לפנות לרופא ולגשת לטיפול. התוצאה היא פגיעה בחיי המין, בזוגיות וגם בבריאות הנפשית. מסמך חדש של המכון לאיכות ברפואה של ההסתדרות הרפואית, שנכתב על ידי איגוד האורולוגים בישראל והחברה הישראלית להפרעות בתפקוד המיני, נועד לסייע לרופאים לאבחן את הגורם לבעיית  הזקפה ולהמליץ על הטיפול הנכון.

     

    קראו גם:

    בריא לדעת: למה יש זקפת בוקר?

    עמיד לתמיד: בלי ויאגרה - זקפה באמצעים טבעיים

    אילו תרופות יגרמו לך לבעיות בזקפה?

     

    זקפה היא תהליך בו איבר המין הזכרי מתמלא בדם, מתקשח ומזדקר. זהו תהליך שמשלב את מערכת העצבים, כלי הדם, העורקים והוורידים, ההורמונים והמצב הפסיכולוגי-רגשי.

     

    הפרעות זקפה מוגדרות כחוסר יכולת להשיג ולשמר זקפה המאפשרת קיום יחסי מין. שכיחות התופעה הנפוצה הזו עולה עם הגיל, כאשר כמחצית מהגברים מעל גיל 40 מדווחים על דרגה מסוימת של בעיות זקפה.

     

    בקרב גברים עם בעיות זקפה, קיימת שכיחות גבוהה של מחלות נלוות ובהן סוכרת, יתר לחץ דם, רמות גבוהות של שומנים בדם, מחלות לב, עודף משקל, הפרעות נפשיות והפרעות הורמונליות.

     

    אצל כעשירית מהמטופלים בעיות זקפה מהוות סימן מבשר למחלה סמויה. בגברים עם הפרעות השתנה בשל הגדלה של הערמונית, קיימת שכיחות גבוהה של הפרעות זקפה.

     

    ההנחיות: המלצה לרופאים ליזום את השאלות

    לנוכח שכיחות הבעיה, חשיבותה ו"מחסום הבושה" המונע מרבים מהגברים לפנות לטיפול, ממליץ מסמך ההנחיות לרופא ליזום ולשאול את המטופלים על התפקוד המיני שלהם כחלק בלתי נפרד מהמפגש הרפואי עם המטופל, בצורה של שיחה נינוחה ופתוחה.

     

    במקרה של בעיות זקפה, קובעות ההנחיות כי על הרופא לבצע תחקור של ההיסטוריה הרפואית, לערוך בדיקה גופנית הכוללת בדיקה לאבחון שינויים בפין או באשכים, ובדיקה רקטלית.

     

    האבחון כולל גם ביצוע של בדיקות מעבדה כדי לזהות מחלות נלוות, בהן רמת סוכר בדם, פרופיל שומנים ובדיקות הורמונליות. בנוסף, ממליצים המומחים על ביצוע בדיקת דם לרמות ההורמון הגברי טסטוסטרון, בחולים מסוימים.

     

    זה לא ייגמר אם לא תספר. מחסום הבושה (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    זה לא ייגמר אם לא תספר. מחסום הבושה(צילום: shutterstock)

     

    עוד קובע המסמך כי אצל חולים בהם מתעורר חשד למחלת לב יש לבצע הערכה קרדיאלית ובחולים בהם יש חשד למרכיב נפשי משמעותי כגורם לבעיה, כמו הפרעה במערכת הזוגית או הפרעות פסיכיאטריות ברורות, יש לבצע הערכה פסיכו-סקסולוגית.

     

    בדיקות נוספות עליהן ממליץ המסמך כוללות הערכת איכות הזקפות העצמוניות במהלך השינה, אולטרסאונד של הפין במצב רפוי ובזקפה להערכת זרימת הדם, בדיקות שונות לתקינות מערכת העצבים, בדיקות למדידת לחצים בתוך הפין או הדמיה של כלי הדם באגן.

     

    הטיפול מיועד להשגת זקפה המאפשרת קיום יחסי מין בהתאם לדפוסי התפקוד המיני של המטופל. המומחים ממליצים לתאם ציפיות לגבי הטיפול ותוצאותיו, וקוראים לרופאים להבהיר כי הטיפול הוא כרוני בדרך כלל וכי איתור הגורם לבעיות הזקפה אינו מביא לריפוי במרבית המקרים. כמו כן, קובעים המומחים כי ניתן לשלב בין סוגי טיפולים שונים.

     

    הטיפול: יש מה לעשות

    הטיפולים כוללים תחילה המלצות כלליות ובהן שינוי באורח החיים הכולל הפסקת עישון וצריכת סמים, צמצום צריכת אלכוהול, תגבור הפעילות הגופנית וירידה במשקל, איזון מיטבי של התחלואה הנלווית הכוללת סוכרת, יתר לחץ דם ועודף שומנים בדם ושינוי הטיפול התרופתי שעלול לגרום להפרעות בזקפה, בתיאום עם הרופא המטפל.

     

    אם שינוי באורח החיים לא מספק את התוצאה המיוחלת, עומדות בפני המטופלים מספר אפשרויות רפואיות:

     

    1. תרופות. בישראל רשומות שלוש תרופות: סילדאנפיל (ויאגרה, תרים), ורדנאפיל (לויטרה), וטדלאפיל (סיאליס), הגורמות להרפיית השריר החלק בתוך הפין ולהגברת זרימת הדם אליו. לשלוש התרופות יעילות דומה של כ-70% והן נבדלות זו מזו בספיגה, במשך ההשפעה ובתופעות הלוואי. התרופות נלקחות לפני קיום יחסי מין. התרופה טלדאפיל נלקחת גם במינון נמוך כטיפול יומי קבוע. התרופות הללו אסורות בחלק מהמטופלים.

     

    2. משאבה והזרקה. קו טיפולי שני מיועד למטופלים שאינם שבעי רצון מתוצאות הטיפול התרופתי או שאינם יכולים לקבל טיפול זה. בקו זה נכללים משאבת וואקום – אביזר בצורת גליל פלסטי המולבש על איבר המין. לאחר יצירת תנאי וואקום בתוכו בעזרת משאבה – מושגת זקפה הנשמרת באמצעות טבעת גומי המונחת על בסיס הפין, בדומה לחוסם ורידי. אסור להשאיר את הטבעת מעבר ל-30 דקות. טיפול זה אסור אצל מי שסובלים מעקמת בפין והפרעות קרישה קשות.  

     

    טיפול אפשרי נוסף כולל הזרקות לפין של התרופה alprostadil. התרופה גורמת להרפיית השריר החלק של הפין ולהגברת זרימת הדם שלו. ההזרקה מתבצעת בעזרת מחט עדינה בצידו של הפין. במידה והזקפה נמשכת מעל ארבע שעות, על המטופל לפנות לטיפול רפואי. התרופה נמכרת בחו"ל גם בצורת פתיליה או קרם המוחדרים דרך פי השופכה.

     

    3. ניתוח. בקו השלישי מוצעים ניתוחים הכוללים השתלת תותב לגרימת זקפה מלאכותית. הניתוח מיועד למטופלים שנכשלו בטיפולים האחרים או שאינם מעוניינים בהם. קיימים שני סוגי תותבים: קשיח למחצה ותותב מתנפח. לניתוחים אלו אחוזי הצלחה ושביעות רצון גבוהים של מעל 90%.

     

    ניתוחי כלי דם לתיקוף דלף ורידי בוצעו בעבר, אך התבררו כלא יעילים ואינם מומלצים. ניתוח מעטף עורקי לאיבר המין מומלץ רק במקרים נבחרים בהם קיימת פגיעה בעורק בודד בחלק מהמטופלים.

     

    4. גלי הלם לפין. בשנים האחרונות הוכנס לשימוש טיפול חדשני בגלי הלם באנרגיה נמוכה שפותח בישראל. מדובר בסדרת טיפולים הניתנים ישירות על הפין בצורה לא חודרנית. התוצאות הראשוניות במחקרים שפורסמו מעודדות, אולם עדיין נדרשים מחקרים נוספים.

     

    ומה גודל הפין שנשים מעדיפות? צפו:

     

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     



     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    כמחצית מהגברים מעל גיל 40 מדווחים על בעיות זקפה
    צילום: shutterstock
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים