שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    אסף קיבל ידיים ביוניות - אבל אין מי שישלם תמורתן

    הנער אסף יסעור איבד את שתי ידיו אחרי שהתחשמל. סיפור ההתמודדות מעורר ההשראה שלו, שסוקר בתוכנית "עובדה", ריגש את כל מי שצפה בו. אבל עכשיו אין להוריו מושג מהיכן יגייסו את מיליון השקלים למימון הידיים הביוניות שקיבל

    אף אחד לא מבין איך הלב שלו שרד. אסף ואביו (צילום: אפי שריר)
    אף אחד לא מבין איך הלב שלו שרד. אסף ואביו(צילום: אפי שריר)

    קשה לא להתפעל כשאסף יסעור והוריו מספרים על ההתמודדות שלו עם קטיעת שתי ידיו. כל מי שצפה בהם בתוכנית "עובדה" ששודרה לפני חודש, למד מהם שיעור יוצא דופן על אומץ, כוח רצון ואופטימיות. חודש עבר מאז השידור, שזיכה אותם במאות תגובות, והם עדיין אובדי עצות כיצד יצליחו לגייס את מיליון השקלים שחסרים להם כדי לממן את הניתוחים המורכבים שעבר.

     

    לעמוד הפייסבוק "מנצחים עם אסף"

     

    קראו גם:

    בזכותכם: תרמתם 300 אלף ש' - ואסף יטוס להשתלת ידיים ביוניות

    FDA אישר: זרוע ביונית המונעת באמצעות המחשבה

    בריטניה: מושתל היד הראשון החל להזיז אצבעותיו

     

    "הסכמנו להשתתף בכתבה כדי להעניק לאסף תיעוד של ההתמודדות שלו", אומר ליאור, אביו של אסף. "אמרנו גם שאם יש מישהו במדינה שהוא פצוע, חולה או אפילו בריא ומתמודד עם קשיים, הוא יכול לקבל השראה מההתמודדות שלו. אחרי שהסרט שודר, התקשרה אליי אישה צעירה שכתבה יומיים לפני כן מכתב התאבדות. היא אמרה לי שהיא ראתה את הסרט על אסף וקרעה את המכתב. אסף נתן לה כוח לחיות.

     

    "היה אדם מבוגר, סב לנכדים, שסיפר: 'לחמתי בחווה הסינית ואני רוצה להגיד שאסף סגר לי מעגל. הוא נתן לי את המתנה הכי גדולה שלי. לא יכולתי להאמין שילד כל כך קטן ייתן לי, סבא לנכדים, משהו שהיה חסר לי מאז ועד היום'. עד היום מגיעים אלינו הביתה עשרות מכתבים עם תגובות מרגשות".

     

    הכל נשרף

    התאונה הקשה אירעה לפני כשנה וחצי כשאסף, כיום בן 14 וחצי, שיחק עם חבריו במגרש ביישוב אלוני הבשן ברמת הגולן שבו הם מתגוררים. כשניסה לחלץ כדור שנתקע בחדר החשמל, התחשמל ונפל. "כשהגעתי למקום ראיתי שהמצב חמור ביותר", מספר האב. "ראיתי את האצבעות מרוסקות ולא במקום. אפילו דם לא היה כי הכל נשרף. היו שברים פתוחים, ושתי עצמות האמות היו בחוץ. נעמדתי מאחורי אסף כשהפרמדיקים טיפלו בו. התכופפתי אליו ואמרתי לו, 'אסף, לא משנה מה יהיה - אני איתך'.

     

    "היו שני דברים חמורים: הפציעה של הידיים וסכנת החיים. בשלב הראשון התעסקנו בחיים. זה בכלל נס שאסף חי.

     

    אף אחד לא מבין בכלל איך הלב שלו שרד. הוא גם נפל מגובה של ארבעה וחצי מטרים ולא קרה לו כלום. בתוך חדר החשמל היה שנאי גדול שמספיק לגעת בו קלות ולהישרף, אבל במזל הוא לא נגע בו. הייתה לו גם תושייה לקרוא לחברים שיזעיקו חובש".

     

    הוריו של אסף ניסו לגייס את הסכום הגדול עבור השתלת הפרוטזות עוד לפני הנסיעה לארצות־הברית, אבל חששו שאם לא יבצעו את ההשתלה לפני תחילת הלימודים שלו בספטמבר - אסף ייאלץ לחכות לקיץ הבא. "הייתה לנו שיחה ארוכה עם מנכ"ל המכון", מספר ליאור. "אמרתי לו, 'אני אביא לך את הכסף - אבל זה יצטרך להיות בהמשך. בינתיים אני יכול לשלם לך 80 אלף דולר'. המנכ"ל הסכים. היו לנו מאז תקופות לא פשוטות כלכלית, אבל אף פעם לא היו לנו חובות. כל מה שקשור להוצאות עבור אסף, השיקום והידיים, הן הוצאות בלתי אפשריות".

     

    הביטוח בישראל מכסה רק פרוטזות קרסים. "אסף מאוד מזדהה עם הידיים הביוניות, כי יש להן מראה של יד", אומר אביו. "נכון, זו יד של סייבר, אבל זה לא קרס. היד מאוד פונקציונלית - הוא קושר איתה שרוכים, אוכל איתה, מתלבש, מבצע את כל פעולות היום־יום, ומקליד במחשב. למעשה הוא עושה כל מה שחשוב. הוא לא צריך להיות מקובע במשך שנים עם קרסים. זה מאתגר אותו, ומאפשר לו לראות קדימה. והדבר הכי חשוב הוא שהצטרפנו לטכנולוגיה שהולכת ומתפתחת. מבחינתנו, אסף הוא נושא בשורה. הוא מביא את הקדמה ברפואה השיקומית של הידיים לארץ".

     

    חייבים להישאר חזקים

    למרות המצב הקשה, מהרגע הראשון היה ברור להורים שהם חייבים להיות חזקים עבור אסף. "תוך כדי קיבלנו הודעות בטלפון מחבר ילדות שכתב, 'שמענו על הטרגדיה הנוראה, משתתפים בצערך'. באו חברים וישבו סביבנו כמו בשבעה. אמרתי, 'אני לא מסוגל. מה פתאום יושבים כאן כאילו מישהו מת?

     

    "אמרתי לרויטל - 'זאת סיטואציה משוגעת, בואי נתנהג כמו משוגעים. נחליט שזה הדבר הכי טוב שקרה לנו'. כשאומרים את זה פעם ראשונה, זה מוזר, אבל עם הזמן זה מקבל היגיון. זה הדבר הכי טוב שעשינו, כי אנחנו משמעותיים יותר, מאוחדים יותר, נותנים יותר, כי אנחנו מסוגלים להאמין ולדעת שהשמיים הם הגבול בשביל אסף. אחרת לא היינו מצליחים. אסף הצטרף לרוח הזאת שלנו, ומוביל את כולם לקבל את האתגר ברוח חיובית, עם המון הומור. הוא מוביל את השיקום הארוך שלו בעשייה, ללא צער וכאב. הוא יודע שאין חלום שהוא לא יוכל להגשים".

     

    וזה הצליח לכם.

     

    "ברגע שרציתי לחשוב ככה, הדברים התחילו לקרות. היה לנו הרבה זמן ביחד ואמרתי לו, 'קיבלת את האתגר הכי רציני בחיים, אתגר שאולי אני לא הייתי יכול לעמוד בו. אני לא מצליח לחשוב איך זה לחיות בלי ידיים. אבל אתה קיבלת את האתגר הזה ואין חלום שאתה לא יכול להגשים ומקצוע שלא תוכל לעסוק בו".

     

    אחרי חודשים ארוכים בבית החולים ובארצות־הברית אסף עשה עוד צעד קדימה והחל ללמוד בישיבה התיכונית "אמי"ת עמיחי" ברחובות, הרחק מבית הוריו. "אסף ביקש ללמוד באזור המרכז", אומר האב. "התלבטנו מאוד עם המשפחה ועם החברים. מצד אחד כל החבר'ה שלו הולכים ללמוד בפנימיות בכיתה ט', ואם נשמור עליו בבית הוא יישאר בגבול של מושב קטן, כשהוא למעשה צריך הרבה אימונים בשביל להצטיין במה שהוא טוב - טאיקוונדו וציור. הסכמנו ואנחנו מאושרים בדרך שבחרנו".

     

    איך תורמים?

    לחצו כאן לתרומות באשראי

     

    למשלוח צ'ק: משפחת יסעור, אלוני הבשן, רמת הגולן, מיקוד 12412 (לפקודת מנצחים עם אסף).

     

    ניתן לתרום לאסף ולמשפחתו דרך חשבון נאמנות "מנצחים עם אסף" בבנק דיסקונט, סניף 510, מספר חשבון 99183.
     

    צפו: אסף יסעור מספר על התאונה ומבקש עזרה

     






     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: אפי שריר
    קיוו שאחרים יקבלו השראה מההתמודדות
    צילום: אפי שריר
    ד"ר רק שאלה
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים