איש העסקים נוחי דנקנר נשלח לשנתיים בכלא

הולך לכלא: בית המשפט המחוזי בתל אביב גזר הבוקר (יום ב') שנתיים מאסר על איש העסקים נוחי דנקנר. השופט חאלד כבוב, שגזר את עונשו של דנקנר, השית עליו בנוסף קנס של 800 אלף שקל ושנה מאסר על תנאי. כבוב הרשיע ביולי השנה את דנקנר בהרצת מניית אי.די.בי אחזקות, כדי לסייע להנפקה שביצע בפברואר 2012. מקורבו של דנקנר, בנקאי ההשקעות והבעלים של חברת ISP איתי שטרום, שעל פי כתב האישום הוציא לפועל את התוכנית של דנקנר, ירצה שנת מאסר.

לעיון בגזר הדין המלא - לחצו כאן

השופט כבוב ציין בהקראת גזר הדין את מאות מכתבי ההוקרה שקיבל דנקנר, אולם הדגיש בהחלטתו כי "מידת הפגיעה בערכים שפורטו היא חמורה ומשמעותית. העבירות בוצעו על ידי מי שהיה באותם ימים הדמות המוכרת בישראל ובשוק ההון בפרט. אין מדובר במעידה חד-פעמית, אלו מעשים שנעשו על ידי הנאשמים במשך שלושה ימי מסחר. קשה לאמוד במדויק את הנזק של משקיעים מהציבור, אך אין זה קשה לקבוע כי הנאשמים פגעו בעיקרון הבסיסי של שוק הון יעיל והגון".

דנקנר בבית המשפט, הבוקר(צילום: מוטי קמחי)

השופט הוסיף בדבריו כי "לא הוכח בפניי כי דנקנר איבד את כל הונו וירד מנכסיו". כבוב אף ציין את פעילותו של דנקנר ותרומתו לקהילה. לאחר הקראת גזר הדין סירב דנקנר למסור את תגובתו לעונש. לבקשת סנגורו של דנקנר קבע השופט כבוב כי תחילת מאסרו תעוכב ב-45 ימים, שבמהלכם יוכל להגיש ערעור לבית המשפט העליון.

דנקנר הורשע בכל העבירות שיוחסו לו בכתב האישום - השפעה בדרכי תרמית על תנודות שערי נייר ערך, הנעה או ניסיון להניע לרכוש ניירות ערך, שתי עבירות דיווח ואיסור עשיית פעולה ברכוש אסור. שטרום הורשע השפעה בדרכי תרמית על תנודות שערי נייר ערך, הנעה או ניסיון להניע לרכוש ניירות ערך ואיסור עשיית פעולה ברכוש אסור. הוא זוכה מהעבירה שיוחסה לו באישום השני, של הדחה בחקירה.

השופט חאלד כבוב(צילום עמי שומן)

השופט ציין עוד בגזר הדין כי "מדובר בסכומים שמגיעים לכדי עשרות מיליוני שקלים, שנועדו לשרת מטרה אסורה על השפעה בדרכי תרמית, על שער נייר ערך שנחסר באותם ימים, והציג בפני ציבור המשקיעים תמונה מעוותת של ביקוש לנייר ערך. מעשי הנאשמים היו מתוכננים היטב וקשיים לחשיפה. הנאשמים התעלמו כליל מהנזק שהיה עלול להיגרם לכל משקיע מהשוק".

בנוגע לגזרי הדין שהשית על דנקנר ושטרום ציין השופט כבוב כי "בבואי לגזור את דינם של הנאשמים ראיתי לתת משקל לנסיבותיהם המקלות הייחודיות של הנאשמים. מצאתי להטיל עליהם ענישה ברף הנמוך של המתחם שנקבע, בגלל אישיותם ופועלם ההתנדבותי יוצא הדופן, ההפסדים והנזקים שנגרמו להם עקב הסתבכותם בפרשה".

"הרתעה מושגת רק במאסר בפועל"

התובעת, עו"ד חנה קורין מפרקליטות מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה), אמרה לאחר החלטת בית המשפט כי "בית המשפט קבע שמדובר היה בפעילות תרמיתית חמורה בהיקפים ניכרים, בתחכום. אני מזכירה, היא בוצעה בפברואר 2012 כדי לתמוך בהנפקת אי.די.בי ולהביא להצלחה. בית המשפט ציין היום ולא פעם שמטרתו העיקרית של דנקנר הייתה לשמר את שליטתו בחברת איי.די.בי וזה היה המניע העיקרי לפעילותו".

עו"ד קורין הוסיפה כי "מדובר בעונשי מאסר בפועל, אנחנו מאמינים ולכן טענו שהרתעה בשוק ההון מושגת רק על ידי עונשי מאסר בפועל. בית המשפט העליון בפסיקה האחרונה אימץ את העמדה הזאת וקיבל אותה, בית המשפט המחוזי היום גם כן יישם אותה. אני מאמינה שההרשעה החמורה וגזר הדין שניתן היום עוזרים לשמר את היושרה, את ההגינות, את השקיפות של שוק ההון, זאת הייתה המטרה שלנו ושל רשויות החוק כשפתחו בהליך הזה ואני חושבת שיש תרומה ניכרת לשקיפות ולהגינות, ליושרה בשוק ההון היום".

עו"ד איריס ניב-סבאג, סנגוריתו של שטרום, מסרה בתגובה כי "מבחינתנו, התיק הזה הוא תיק שלא הייתה צריכה להיות בו הרשעה. הפרשנות שבית המשפט נתן לפעילות של איתי כפרשנות פלילית היא פרשנות שהיא לטעמנו שגויה ועל כך אנחנו גם נערער. צריך להבין, התיק הזה הוא תיק מאוד יוצא דופן מכל תיקי ניירות ערך שהיו עד כה במדינה, בהרבה מובנים אבל במובן של איתי בעיקר כיוון שזה היה כסף שלו, השקעה שלו. נקבע בהכרעת הדין שלמעשה לא היה לו אינטרס תרמיתי אישי, לא היתה כאן תאוות בצע, האיש המשיך להחזיק במניות, הוא הפסיד הרבה מאוד כספים, 12.5 מיליון שקל בגין המעשה הזה".

היא אמרה עוד כי "ההסתבכות הזאת שבית המשפט מתאר אותה בגזר הדין, אנחנו סבורים שהייתה פעילות לגיטימית. צריך גם לזכור איך התיק הזה התחיל, היה פה עד מדינה ששיקר בנקודה קריטית, לטעמנו בית המשפט לא נתן משקל כפי שצריך היה לתת לשקר בנקודה הקריטית הזאת, משום שזה בעצם מספר סיפור אחר לחלוטין, סיפור של באמת איתי שטרום האמין, קנה, פעל. אני חושבת שבעניין הזה אנחנו נלך לבית המשפט העליון ונראה שההתבססות על ראיות נסיבתיות כאן לא היו צריכות להוביל להרשעה כאפשרות אחת ויחידה, שזה בעצם המבחן של תיק נסיבתי ואני מאוד מקווה שההכרעה הזאת תתהפך".

(צילום: מוטי קמחי)

בדיוני הטיעונים לעונש הפרקליטות דרשה להטיל על דנקנר לפחות שלוש שנות מאסר בפועל, ועל שטרום בין שנתיים וחצי ל-4.5 שנות מאסר בפועל. סנגוריהם ביקשו עונש שינוע בין כמה חודשי עבודות שירות לכמה חודשי מאסר.

על פי הכרעת הדין, בסמוך להנפקה שבה גייסה אי.די.בי 321 מיליון שקל מהציבור, סיכמו ביניהם דנקנר ושטרום שהאחרון יבצע רכישות בהיקפים גדולים של מניות אי.די.בי בבורסה, במטרה למנוע את המשך ירידת שער מניית החברה ולהעלותו ולהציג מצג של התעניינות במניה מצד קונים משמעותיים. הרצת מניות, הידועה גם כהשפעה בתרמית על שער המניות, היא דרך בלתי חוקית להשפיע על מחירי מניות הנסחרות בבורסה לניירות ערך.

"מצאתי כי משקלן המצטבר של הראיות הנסיבתיות שהוצגו בפני בית המשפט והממצאים על בסיסן מובילים למסקנה הגיונית אחת ויחידה שאין בילתה של פליליות מעשי הנאשמים", כתב השופט בהכרעת הדין ביולי, "הנאשמים פעלו באופן משותף ומתואם לתמיכה בשער מניית אי.די.בי - פעילות שמטרתה העיקרית הגדלת מחזור המסחר במניה ומניעת ירידת שער המניה, כמו גם העברת מסר לשוק שישנם גורמים חסרי עניין שקונים ומוכרים את הנייר ללא מניע פסול".

בשלב הטיעונים לעונש הציג פרקליטו של דנקנר מכתב שכתב הנשיא לשעבר שמעון פרס ימים לפני מותו, ובו נכתב כי "נוחי היה מופיע ביוזמתו כדי לגבור על המצוקה, ולהושיט יד למשפחות שנפגעו ממעשי טרור". לאחר מכן עלה דנקנר לדוכן וביקש להמתיק בעונשו: "המעמד הזה קשה לי מאוד. מה יש לו לאדם מלבד שמו הטוב? השנים האחרונות היו קשות מאוד מאוד. נפגעו שמי וכבודי, ירדתי מנכסיי. נותרתי בעל חוב עצום למערכת הבנקאית, ואפעל לשלמו. כבודו, הרשה לי לבקש ממך חמלה".