שתף קטע נבחר

בלי חופה וקידושין: כך קרסה ברית הזוגיות

ההבטחה ב-2010: זהו צעד היסטורי ראשון להכרה מלאה בנישואים אזרחיים. המציאות ב-2016: רק 120 זוגות מיסדו כך את הקשר - אחד בלבד בשנה החולפת. בינתיים המהלך נבלם, בלחץ החרדים, ולמאות אלפי ישראלים אין כל דרך חוקית להתחתן במדינתם

"זהו יום היסטורי", הכריזו יוזמי "ברית הזוגיות" ביום אישורה בכנסת בשנת 2010. הם הבטיחו כי מדובר בצעד ראשון בדרך להכרה מלאה בנישואים אזרחיים בישראל. שש שנים חלפו, ונראה כי ניתן כבר להכריז עליו ככישלון: במהלך 2016 בחר רק זוג אחד למסד את הקשר במסלול זה. בינתיים, ובלי קשר לברית הזוגיות, למאות אלפי ישראלים אין עדיין כל אפשרות חוקית להתחתן במדינתם.

 

לפי נתוני רשם הזוגיות במשרד המשפטים, משנת 2011 ועד היום הוכרו על ידו 121 פונים בלבד (כ-20 זוגות בשנה בממוצע), ובשנה החולפת, כאמור - רק אחד. השיא היה ב-2012 - 46 נרשמים - ומאז נרשמה צניחה משמעותית. את הנתונים חושפת עמותת חדו"ש (חופש דת ושוויון) לרגל יום זכויות האדם הבינלאומי שיצוין בעולם בסוף שבוע זה.

 

צניחה משמעותית מאז 2012 (אילוסטרציה) (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
צניחה משמעותית מאז 2012 (אילוסטרציה)(צילום: shutterstock)

מאז גל העלייה של יוצאי ברית המועצות בשנות התשעים, חיים בארץ רבבות צאצאי יהודים שזכו לאזרחות מכוח חוק השבות אף שהם עצמם אינם יהודים לפי ההלכה. דמוגרפים מעריכים את מספר אותם עולים, יחד עם בני הדור השני והשלישי, בכ-300 אלף. הם מוגדרים "חסרי דת" ואינם יכולים להינשא - לא עם חופה וקידושין על ידי רב, בגלל מעמדם, ולא בטקסים אחרים, שאינם מוכרים בארץ.

 

בשנים האחרונות נעשו ניסיונות רבים לקדם נישואים אזרחיים לכלל אזרחי ישראל, אך בעקבות התנגדות המפלגות הדתיות והחרדיות כולם נכשלו. רק הצעה אחת התקבלה, מצומצמת ומוגבלת מאוד - "ברית הזוגיות" שיזמה ישראל ביתנו. היא מאפשרת רישום במשרד המשפטים ומיסוד של הקשר רק כששני בני הזוג הם מקבוצת חסרי הדת, ובכל מקרה הוא לא ייקרא "נישואים".

 

הטענה העיקרית שעמדה בבסיס הצעת החוק והביאה לשינוי היא שמדינת ישראל שוללת זכויות בסיסיות מאותם 300 אלף אזרחיה, בכך שאינה מציעה כל דרך להכרה בזוגיות שלהם. בניגוד ליהודים, שרשאים להינשא ברבנות (גם אם אינם רוצים), ולבני דתות אחרות, שמתחתנים בבתי דין משלהם, הרי שלאותם עולים אין כל מסלול לנישואים.

 

החרדים נאלצו להתפשר, ובאישור הרב הראשי דאז, שלמה עמאר, גובשה נוסחת פשרה: מוסד חדש במשרד המשפטים, "רשם זוגיות", יכיר בחסרי הדת רק כאשר שני הצדדים הם כאלה ולאחר שבית הדין הרבני וידא ואישר כי אין חשש שאחד מהם יהודי - זאת על מנת להבטיח כי לא תתאפשר "התבוללות" בחסות המדינה. בכל מקרה הם לא יוכרו כנשואים, ולא ברור אם מעמדם החדש תקף בחו"ל.

 

המצב שבו לישראלים רבים אין דרך חוקית להתחתן בארץ לא נפתר, אך יוזמי המהלך ציינו בסיפוק עם אישור החוק כי המונופול האורתודוכסי נסדק, ואמרו כי זהו צעד ראשון, היסטורי, להכרה מלאה בנישואים אזרחיים. הנתונים מוכיחים שזה לא עבד: 121 זוגות בלבד נרשמו בשש שנים ו-12 פניות נוספות נדחו בגלל אי עמידה בקריטריונים (אף אחת מהן לא על ידי בתי הדין מ"חשש" ליהדות).

 

זכות וטו לחרדים 

מאז נבלם המהלך כולו, כשלמפלגות החרדיות יש זכות וטו על כל חקיקה, החלטת ממשלה או שינוי אחר בסטטוס קוו בסוגיות הנוגעות ליחסי דת-מדינה. גם בתקופת כהונתה של הממשלה הקודמת, שבה קידמו יש עתיד והבית היהודי מהלכים רבים בנושאים הללו, לא שאפה הקואליציה לקדם הכרה בנישואים אזרחיים.

 

מנכ"ל עמותת חדו"ש, עו"ד הרב אורי רגב, מסר בהתייחס לנתונים: "אין להשלים עם הימשכות המצב שבו ישראל היא הדמוקרטיה המערבית היחידה בעולם המונעת מאזרחיה את החירות להינשא. לנוכח התמיכה הציבורית הרחבה בהנהגת נישואין אזרחיים הגיע הזמן למחוק 'פתרונות' מלאכותיים כמו ברית הזוגיות מספר החוקים ולהנהיג במקומם חופש בחירה בנישואין".

 

רגב הוסיף: "נותר רק לקוות כי השר ליברמן, מנהיג ישראל ביתנו, אשר הביע תמיכה בהנהגת נישואין אזרחיים, יזכור ויזכיר את הצורך החיוני בכך גם בישיבתו בממשלה".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים