שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    להפליג בטקסט
    הבוק-סרפינג נוחת בניו ג'רזי, ומביא בשורה חדשה לשוחרי החברה והדיון.
    המילה סרף, כמו מילים רבות אחרות, הושאלה מהשפה האנגלית בהקשרים שונים. גלישת גלים גלשה לגלישה באינטרנט ומשם הדרך לגלישת ספות, קאוצ' סרפינג, היתה קצרה ויבשה הרבה יותר. בימים שבהם לאנשים הרבה מאוד חברים וירטואליים בין הרשתות החברתיות, אבל כל המחקרים מראים כי הפכנו לבודדים
    עד מאוד למרות זאת, התפתחות המפגשים על בסיס נושאים שונים הופכים פופולאריים עבור מי שעוד לא מוכנים לאמץ את האבולוציה ולבודד את עצמם ממבט עיניים חי. מפגשים לארוחות משותפות בבתים אקראיים עם אנשים זרים הפכו לטרנד, כך גם מפגשים בפאבים להרצאות ועוד כהנה וכהנה רעיונות שמוציאים אנשים מסף דלת ביתם כשהם לבושים למפגש (או שלא, ועל כך בהמשך) לעולם שאינו וירטואלי במשך כשלוש שעות.

     

    כשנראה שאת הכל כבר המציאו, וכל "מיט אפ" הפך ל"ספיד דייטינג" שהתגלגל לעוד מפגש מקרי שלא התפתח לכלום או שהוביל למשהו שהתחיל ונגמר, היה מי שחשב על עוד משהו. רז ספקטור, חיפאי, בוגר בית הספר הריאלי בחיפה, נושא בתואר ראשון מהתוכנית הבין-תחומית בתל אביב ותואר שני בפילוסופיה מאוניברסיטת פרינסטון בניו ג'רזי ובנוסף לימודים בסטודיו של ניסן נתיב, נסע לאסיה למסע ארוך שהסתיים בלאוס באביב 2013, שם, לדבריו, עצר לחשוב על ההמשך. הרעיון שלו למה שיקרא לימים "בוק סרפינג" ויתן מקום לטקסטים שיגיעו לאו דוקא מספרים נולד שם. ספקטור ביקש לשחזר את תחושת החופשיות שיש לתייר, לאדם פנוי במפגשו עם אנשים זרים ולהוסיף לה מימד הרפתקני בזכות הזרות שטבועה בעצם המפגש עם אנשים שאתה לא בהכרח מכיר, מפגש שעשוי לפתוח הזדמנויות להחשף לעולמות של אנשים אחרים "כמו להצטרף למדורה ליד איזה נהר כי שמעת גיטרה, כלומר אפילו במקום שבו אתה גר, ולהרגיש תייר לערב, דרך השתתפות בסרף".

     

    מפגש שני של הבוקסרפינג בניו ג'רזי בנושא 'חופש'. צילומים: אילנית סולומונוביץ' חבוט ()
    מפגש שני של הבוקסרפינג בניו ג'רזי בנושא 'חופש'. צילומים: אילנית סולומונוביץ' חבוט

     

    הרפתקאת הבוק סרפינג עשתה לה כנפיים, לא לפני שספקטור כתב סט כללים קצר, מאין נוסחא משלו ליוזמה. בין השאר הוא מנחה לתת לכל אחד מהמשתתים ללא יוצא מן הכלל, הזדמנות להקריא טקסט לפי בחירתו, בשונה ממפגשי בוק-קלאב, שם המשתתף יכול לבחור רק להאזין ולשמש כקהל. עוד הוא מבקש, בקשה לכאורה טריויאלית, כי כל טקסט שנבחר, בשפה עליה הסכימו המשתתפים מראש, יהיה מתאים להקראה. ספקטור מגביל את אורך הטקסט לקריאה לכ-450 מילים (כעמוד וחצי בספר) ומבקש שבכל מפגש ישתתף אדם חדש שלא חווה עדיין בוק-סרפינג. עוד הוא מבקש, שבכל מפגש יהיו תמיד אנשים זרים לזה. בתחילה היה ספקטור ה"אבא והאמא" ומי שהוביל והנחה את המפגשים הראשונים שהתנהלו בערים הגדולות בישראל. ההנחיות שהוא מבקש לקיים מאוד בסיסיות, ובעצם פותחות אין סוף הזדמנויות, ללא מגבלות. הרצון הבסיסי הוא להפגיש אנשים זרים זה לזה דרך טקסטים. ההרשמה אם כך, נעשית און ליין באמצעות איבנט-ארוע שנוצר בפייסבוק, ואנשים יכולים להרשם אליו ללא הזמנה מראש. לראנדולמיות ערך מרכזי. הכלל האחרון שלו בסט שהוא מגיש למקיימים את הרעיון הוא שיהיה מנחה לכל מפגש. וגם על כך הוא מרחיב.

     

    היכן עוד בעולם מתקיימים בוק-סרפ(ים)? ספקטור: "מתל אביב וירושלים הבוק סרפ גלש לכחמישה עשר ישובים בארץ. בחו"ל קצב הגדילה איטי יותר. במקסיקו סיטי הוא נקלט ראשון. שם היו עד כה כ-200 מפגשים, בעיקר של צעירים באוניברסיטאות שאימצו את המנהג. בטורונטו ובבואנוס איירס יש קבוצות יחסית ותיקות שקיימו כבר 30 סרפים כל אחת. במלבורן יש קבוצה של אקס ישראלים. בברצלונה נפתח מוקד חדש מאוד בספרדית כמובן, שבו האדמין פול מעלה כבר שלושה חודשים תמימים סרף מדי חודש. יש מוקד בזאגרב ששוקל אם לקרוא לעצמו בוק סרפינג ולהתחייב לחוקים שלנו או לקרוא לעצמו בוק-שרינג. במדריד מזה שנתיים יש מי שמנסה לחקות אותנו בשם דומה. באונטאריו, בדורהאם קאונטי, יש סרף באנגלית, בקיימברידג' אנגליה, בעברית, ויש מוקד בברלין שהפסיק פעילות וכעת פנו אלי ואמרו שמישהי חדשה רוצה לחדש את הפעילות. סיפרו לי מטיילים שיש גם מוקד בקולומביה, אבל לא מצאתי אותו בגוגל. מרכז מטיילים בשם 'בית ליבא' בהודו יתחיל לארח סרפים למטיילים בינואר 2017. ובבוסטון עומד להיפתח מוקד. יש גם בסיאטל, ספרנית אמריקאית, שעושה שני סרפים בחודש שמשלבים בני נוער ומבוגרים. קצב ההתפשטות הוא איטי, אבל יציב. בסוף 2013 היו אפס מוקדי חו"ל וב- 2016 יש יותר מעשר ערים שבהן מתרחשים סרפים". מספר ספקטור. בימים אלה מתקיים סרף שלישי בכלא צלמון "דמי זאת בנפשך" אני חשה התרגשות מההתכתבות שלנו בצ'ט "אסירים בסרבלים כתומים ועאידה, מיכל ואביגיל הסוהרת. סביב טקסטים".

     

    וכמו מובן מאליו, נפתח גם הבוק סרפ המקומי הראשון במחוז ברגן בצפון ניו ג'רזי. כמו אח קטן שנולד לבן הבכור שכיכב יותר מעשר שנים בדמות חוג ספרות "בוק קלאב" בשפה המקומית, לקחו שלוש נשים יוזמה, והניחו את התשתית ליצירה של סניף שפועל ע"פ הכללים של ספקטור, בהתאמות לקהילה המקומית. דליה צביק מטנפליי, לה יש את המייאלג' הארוך ביותר אולי מאז הוקם חוג הספרות ב-2001 במחוז, והיא היתה בגרעין מקימיו ומשתתפיו הביאה לשולחן את הרעיון ושיתפה בו את איריס אהרון מפייר-לון וענת זיו מטנפליי, שתיהן נשים פעילות מאוד בקהילה. "יש משהו מרענן ומסקרן ברעיון של הבוק סרפ" חולקת זיו "כל אחד ניגש לנושא המוצע עם המטען שהוא בוחר בו. ישנה הזדמנות להצצה לעולם של אנשים שאתה לא מכיר, ולא פחות חשוב, יש התייחסות לכל אחד מהאנשים במעגל כשלכל אחד מוקצב זמן".

     

    קוראים מתוך כל האמצעים בכל הנושאים ()
    קוראים מתוך כל האמצעים בכל הנושאים

     

    למפגשים הראשונים בניו ג'רזי, החליטו השלוש, יהיה נושא שיוביל כל מפגש, והאנשים יתבקשו להביא איתם טקסט שיקריאו וידונו בו במשך 12 דקות מדודות על ידי המנחה. "הרבה אנשים שסיפרנו להם על היוזמה לא רצו להיות בסבב הראשון" מספרת איריס אהרון "אבל שמחו על הרעיון החדש מפני שהתלוננו שאין להם זמן לקרוא ספרים שלמים ולהתכונן לבוק קלאב, ומצאו את הרעיון כהזדמנות מרעננת להגיע למפגש שהוא בבסיסו חברתי אבל מונחה לתת מקום מרכזי לצד האינטלקטואלי" מספרת מי שהקטע הראשון שבחרה לנושא "הבית" במפגש הראשון היה מן המקרא. "המפגש בבסיסו חברתי, אבל לאלמנט של הזרות יש תפקיד חשוב במפגש. עם החברים המיידים מדברים תמיד על אותם נושאים משותפים שקשורים בחיי היום יום, וכאן יש הזדמנות מונחית לשוחח על נושאים שמגיעים לחדר בהפתעה גמורה ממקום של רצון לדיון". דליה צביק: "השיחה מתנהלת בצורה מובנית, שמכבדת מאוד את כל יושבי החדר. המשתתפים אינם נכנסים האחד לדברי השני" היא מדגישה "אני אוהבת לשמוע מה שאנשים אחרים מביאים ולהביא את שלי באותה מידה". זיו: "הנושא הקהילתי מאוד חשוב לי כאן. זו עוד דרך להגיע לאנשים ולא דרך ארגון רישמי. הבוק סרפ הוא משהו חופשי לגמרי. הוא לא עולה כסף ולא יעלה. אין תלות כלכלית. רק רצון של האנשים והסקרנות שלהם להפגש, להקריא, לדון ולהפתח. אני הצלחתי להכיר אנשים מזוית חדשה ואחרת. המפגשים עד כה העשירו אותי מאוד ונהניתי לשמוע את מה שהאחרים הביאו לחדר".

     

    המפגשים כאמור מגוונים עד מאוד. ספקטור מספר על טקסטים שהוקראו מפתק שנמצא תחוב בדלת חדר שירותים ציבוריים ועד הטקסט של ש"י עגנון שנמצא על שטר הכסף הנושא את דמותו. יש מפגשים שמתנהלים בעירום, ויש להם דף פייסבוק משלהם בשם 'קריאה עירומה" ויש כאלה שהתנהלו בחללים שונים כמו מספרה או חנות בגדים. הרעיון שהגה רז ספקטור מתכתב עם צורך חברתי משולב בהדיקות עם קריאה שמביאה ידע לדיון. "מפגש מוצלח בעיני הוא כזה שגורם לאנשים להפתח ולהביא לדיון פן אישי ועמוק יותר. אני מבקשת מהאנשים שיציירו בשיאו של המפגש משהו בנושא שהועלה על דף, ולאחר מכן מבקשת מהחברים בקבוצה לנחש מי צייר איזה ציור. זו עוד דרך להכיר את היושב לימינך" מסכמת איריס אהרון שהנחתה את שני המפגשים הראשונים בניו ג'רזי. "החזון שלי הוא שיהיו סרפים טובים, בהמון מקומות, במקביל. מין התפוצצות כזאת של מעגלים מקריאים ושל צבעים טקסטואליים, כמו גל אנושי סקרן וקשוב וטוב. לאפשר לזה לקרות" מסכם רז ספקטור את החלום שהוא הפך למציאות שעולה ומצליחה כבר יותר משלוש שנים בישראל ומתפשטת בעולם.

     

    לפרטים נוספים ולהצטרפות למעגל של ניו ג'רזי אפשר להצטרף לעמוד הפייסבוק ולעקוב אחר הפרסומים:https://www.facebook.com/groups/1885638055001000/  

     

    השקה

    הקהילה הישראלית שמכירה את כרמלי מ"סטודיו כרמלי" שמחה לגלות שהבחורה המוכשרת הזו לא רק שרה ורוקדת, לא רק מציירת ומעצבת, לא רק מספרת בדיחות ומעבירה סדנאות להעצמה אישית, עתה היא גם סופרת. במוצ"ש האחרון השיקה כרמלי כספי את ספר הביכורים שלה "ונהרות לא ישטפוה" בהוצאת אפיק פבלישרס שמביא סיפור מטלטל ומלא תובנות.

     

    כחמישים איש התקבצו באולם התצוגה של מטבחי מודיאני באנגלווד לערב גבינות ויין, ובשיאו הוצג סיפרה והיא קראה ממנו קטעים. הקהל רכש את הספר בחתימתה, וממשיך לפרגן ברשתות החברתיות. בהצלחה!


    פורסם לראשונה 23/12/2016 00:35

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים