שתף קטע נבחר

המפעל בקצרין בסכנה: "מה יאכלו העובדים?"

צו הקפאת הליכים הוצא למפעל הפלסטיק "בנדע פלסט" בגלל חובות עתק. המנכ"ל: "יש לנו במפעל זוגות נשואים, מה יעלה בגורלם?"

יותר מ־120 עובדים בקצרין שברמת הגולן עלולים לאבד את מקום עבודתם: צו הקפאת הליכים הוצא לחברת "בנדע פלסט תעשיות". כמו כן הוצא צו עיכוב יציאה מהארץ כנגד הבעלים, ליאון סגל.

  

כתבות נוספות בערוץ הכלכלה

 

מדובר בחברה העוסקת בייצור וביבוא אריזות פלסטיק וכלים חד־פעמיים, הממוקמת בקצרין ומספקת מקור פרנסה לתושבי האזור. במפעל יש יותר מעשרה קווי ייצור.

 

השופט ערפאת טאהא מבית המשפט המחוזי בנצרת נעתר לבקשת בנק הפועלים, הוציא צו הקפאת הליכים לחברה ומינה את עוה"ד אמיר פלמר ונמרוד טפר כנאמנים.

 

השניים כבר פירסמו מודעה לקבלת הצעות מרוכשים שרוצים לרכוש את פעילות החברה. בנק הפועלים טוען כי חובות החברה מסתכמים בעשרות מיליוני שקלים, והחוב הנטען כלפי הפועלים ובנק לאומי ביחד עומד על כ־48 מיליון שקל. בדרך כלל בקשת הקפאת הליכים מוגשת על ידי החברה עצמה, אולם במקרה זה החליט הפועלים (נושה של החברה בכ־22 מיליון שקל) בצעד נדיר לבקש בעצמו הקפאת ההליכים ולא כינוס נכסים. זאת כדי לפעול להבראת החברה ולדאוג לפרנסת עובדיה, באזור שהפרנסה בו לא מצויה בשפע.

 

במסגרת בקשת הקפאת ההליכים נטען שמנהל החברה הציג כביכול מצג שווא באשר לשווי המלאי שלה. הפועלים טען כי הבקשה הוגשה "בבהילות רבה בעקבות מידע שהובא לידיעת הבנק ב־19 בדצמבר לפיו בעוד היקף המלאי שדווח לבנק היה כ־40 מיליון שקל, בפועל היה כ־4 מיליון שקל בלבד. נציגי הבנק נדהמו ממש. בנסיבות העניין עולה חשש להברחת נכסים ולדיווחים נוספים חסרי בסיס מצד הנהלת החברה", נטען. "מנכ"ל החברה מסר לבנק דיווחים כוזבים על נכסי החברה, ולפיכך לא ניתן להותיר בידי ההנהלה הקיימת את המשך ניהול החברה. במצב דברים זה התעתד הבנק להגיש בקשת כינוס בהולה, אולם מתוך רצון למקסם את הסיכויים להבראת החברה ולהשאת שווי נכסיה, כמו גם לטובת כלל הנושים לרבות העובדים, הגיע הבנק למסקנה שמוטב יהיה לנקוט בשלב הראשון בהקפאת הליכים".

 

עוד ביקש הבנק לעכב את יציאתו מהארץ של בעל מניות החברה, ליאון סגל, נוכח חשש מהימלטות לטענת הבנק. השופט נעתר לבקשה ואף ציין: "נחה דעתי כי צו הקפאת ההליכים נועד לתת שקט תעשייתי לחברה כדי לנסות לשמר את פעילותה כעסק חי כשמירה על האינטרסים של הנושים ועובדים, שימור מקומות העבודה ומניעת הנזק שעלול להיגרם לכל אלה ולציבור עקב הפסקת פעילות החברה".

 

המנכ"ל, אלון סגל, בנו של הבעלים ליאון סגל: "זה מפעל חיינו. ב־1977 עלינו מדרום אפריקה מטעמים ציוניים ועסקנו ביבוא כלים חד־פעמיים. רצינו להיות יצרנים ישראלים, אבל הממשלה לא רצתה לתת לנו מענקים כי מדובר ברמת הגולן. השקענו 80 מיליון שקל ברכישת המפעל בקצרין, שהיה פושט רגל, והעסקים היו טובים, עד שלפני שלוש שנים הממשלה התירה יבוא ללא מכס מטורקיה. אני לא יכול להתחרות בזה. נשארתי בלי כלום, אני מוגבל בבנק, ואת הבית בקצרין מכרתי לפני שנה כדי להחזיק את העסק.

 

"לא כואב לי על עצמי, אני לא עצלן. אני אחפש עבודה ואמצא. אבל מה יהיה על עובדת בת 70? איפה היא תאכל ומה? מה יהיה על עובדים שאין להם ממה לחיות? יש לנו במפעל זוגות נשואים, כאשר האישה עובדת במשמרת בוקר והבעל בערב. מה יעלה בגורלם? קצרין זה לא תל־אביב. קשה להתפרנס. נגמרו לי כבר הדמעות".

 

ראש מועצת קצרין, דימי אפרצב: "המפעל קיים 27 שנה ומהווה בסיס משמעותי לפעילות כלכלית. זו פרנסה של 120 איש באזור לא פשוט. אדאג שכל עובד שייפלט מהמפעל ימצא עבודה".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים